השלכות בין-תחומיות

כיצד נסיק על כלים בתחום אחד מתכנים של תחום אחר?
צילום של שפי גבעון
פרופסור יהושפט גבעון

בחיינו נקרות הזדמנויות רבות שבהן מתבקש להסיק מסקנות מגוף דעת אחד על גוף דעת אחר. להסקת מסקנות כאלה אקרא "השלכות בין-תחומיות". למשל, כאשר עמיתה שלי מבקשת לדעת על מחקרי מוח חדשים כדי לקבל מידע או הסברים על הכישורים הקוגניטיביים של תינוקות, היא מבקשת למעשה למצוא אפשרויות להסקת מסקנות ממחקרי מוח חדשים על ההתפתחות השכלית של תינוקות. כאשר ביקשו בזמנו אידאולוגים גזעניים להסיק מסקנות חברתיות ופוליטיות מתורת האבולוציה של דארווין, הם ביקשו למצוא אפשרויות להשלכות בין-תחומיות, מהביולוגיה למדעי החברה. מתי הסקה כזו תקפה, ומתי היא חסרת שחר? מתברר שבלוגיקה המצב הזה נחקר, והתגלה שהאפשרות להסיק מסקנות מתחום דעת אחד למשנהו, חייבת להתבסס על קיומו של תנאי הכרחי מסוים, שבלעדיו ההסקה אינה יכולה להיות תקפה.

הפילוסוף והמתמטיקאי רנה דקארט (1650-1596) גילה כיצד אפשר להסיק מסקנות גיאומטריות מן האריתמטיקה. הוא עשה זאת בכך שהגדיר בשפת האריתמטיקה את מושגי היסוד של הגיאומטריה (נקודה, ישר, זווית וכו') במונחים חשבוניים (באמצעות קואורדינטות, משוואות של ישרים ושל מעגלים וכו'). כתוצאה מכך התאפשר לו לנצל את האריתמטיקה לפיתוח ידע גיאומטרי עשיר. אפשרות זאת נקראת "הגיאומטריה האנליטית" ופיתוחה הביא לפריצת דרך במדעים הטהורים והשימושיים וכמובן, במתמטיקה עצמה.

מאוחר יותר, התברר, שכדי להסיק מסקנות מתיאוריה נתונה אחת, על תכנים של תיאוריה שנייה, הכרחי להגדיר את הגורמים המרכיבים של תוכני התיאוריה השנייה במונחי התיאוריה הנתונה. וכפי שציין ריצ'ארד פיינמן (1988-1918) בהרצאתו על הפוטנציאל של הפיזיקה להסביר את תופעות הטבע, על היחס של הפיזיקה אל שאר המדעים, זהו תנאי הכרחי בלבד. בלעדיו, ההסקה איננה אפשרית. כלל זה נקרא "כלל ההסקה" (או "כלל הדדוקציה") והוא מיוחס ללוגיקן אלפרד טרסקי (1983-1901).

כלל ההסקה רלוונטי לכל מקרה שבו נוצר קשר מסוג כלשהו, בין תחום אחד למשנהו. אפילו במקרה של האלכימיה, כל תהליך שהיה מאפשר הרכבה של זהב במעבדה, היה מגדיר זהב במונחים של רכיבי התהליך. היות והיום אנו מבינים שזהב אינו ניתן להגדרה במונחי הכימיה של ימי-הביניים, אנו מבינים מדוע לא היה אפשרי להרכיב זהב ממתכות זולות באמצעים שעמדו לרשות האלכימאים.

ארבע דוגמאות עולות על הדעת בעניין זה: השימושים של "טכנולוגיות המידע" בתחום המִנהל, השימושים של טכנולוגיות אלה בתחום הספרנות, השימושים בכלים דיגיטליים בתחום החינוך והשימושים בתהליכים דיגיטליים ליצירת בינה.

בתחום המִנהל יש הצלחה מרובה לשימושים ב"טכנולוגיות המידע". משמעות ההצלחה הזו היא שנמצאה דרך מוצלחת להרכבת תהליכים מנהליים מסוימים, אך חשובים, מאמצעים דיגיטליים. לפי הטיעון שלי, פירושה של הצלחה זו, הוא שאפשר להגדיר תהליכים מנהליים מסוימים באופן תקף ומדויק, באמצעות מונחי היסוד של "טכנולוגיות המידע". ואכן, בעזרת מושג הנתונים ומושג המידע, כפי שמוגדרים בתורת מערכות המידע, אפשר להגדיר באופן ברור ומדויק מושגים מנהליים המבוטאים באמצעות המונחים כגון "ארכיב", "קטלוג", "מצבת כוח אדם" ועוד. כיום, למעשה, קיימת השפעה הדדית בין פיתוח תורת המִנהל ופיתוח תורת מערכות המידע.

גם בתחום הספרנות יש הצלחה מרובה לשימושים בטכנולוגיות אלה. ואכן, בעזרת מונחי היסוד של תורת מערכות המידע אפשר להגדיר מושגים ספרניים כגון "קטלוג", "ניהול ספרייה" ועוד.

האם הצלחנו להגדיר מושגי יסוד בחינוך באמצעות מונחי היסוד של השימושים בתוכנות כלשהן? התשובה לשאלה זו תלויה בהשקפתו החינוכית של השואל. מי שתומך בתורתו של סקינר לא יתקשה להאמין שנמצאה דרך להגדיר מושגי יסוד ולבטא עקרונות יסוד בהוראה ובלמידה, במונחים החלים על מנגנונים אוטומטיים הפועלים בדרכים בירוקרטיות על טקסטים. ואולם, לא נמצא עדיין שום קשר הגיוני ומפורש בין תיאוריות חינוכיות נאורות יותר לבין יסודות השימוש בכלים הדיגיטליים. ואכן ההצלחה בניסיונות להשתמש בכלים דיגיטליים כאמצעים יעילים בחינוך המבוסס על תיאוריות לא-סקינריאניות עדיין מוטלת בספק רב. ההוכחה הברורה לספק הזה היא בהיעדר הפקת לקחים מניסיונות קודמים, גם כאשר הם מוצלחים.

הוא הדין לגבי בינה מלאכותית. הצלחה בתחום הבינה המלאכותית פירושה גילוי דרך להגדיר תבונה באמצעות מונחים המתייחסים לתוכנות. וכפי שהסביר פיינמן, גילוי כזה הוא רק תנאי הכרחי לקישור משמעותי בין תוכנות לבינה. ובכל זאת, למרות כל צלצולי ותרועות המאמינים, תנאי זה עדיין לא התגשם.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

5 תגובות

  1. תודה על מאמר חשוב ומסקנה נכונה. התנאי שהנך מפרט כנראה גם לא יתגשם. הסקת מסקנות מדעיות בעלות תוקף מתקבלות רק כתוצאה מניסויים מדעיים שמתקיימים על פי פרוטוקול קבוע וידוע. דהיינו קבוצת ניסוי מול קבוצת ביקורת כאשר רק משתנה אחד מבדיל ביניהן. אולם גם ניסוי אחד לא מספיק. צריך שיבצעו אותו על פי אותו פרוטוקול עוד פעמים אחדות ובמקומות שונים.
    כל היתר, כפי שהנך מציין, הינם דיבורים פסוידו אינטלקטואליים ללא ביסוס ואחריות.
    סתם דוגמא – כל הקשקשת שמוצגת בתחנות הטלוויזיה בין "עיתונאים" מנופחי אגו. הפלבאים שומעים ורואים ונדמה להם שאלה דברי אלוהים חיים.

    1. ליצחק, תודה על הערתך.
      ערו שנים מאז שהערת אותה וכעת אני מגיב עליה. במאמר לא התייחסתי לניסויים או להסקת מסקנות מניסויים בתחום אחד לטענות בתחום שני. צדקת בתאור מסקנות כביכול כאלה כקשקשת.
      היום אני חושב שכל זה נעשה כדי למנוע מהפלבאים להבין שהם מוצפים בדיונים חסרי שחר ומסיקים מסקנות כאילו-מלומדות על היכולת האנושית.

    1. לדוד שמחון, תודה על שאלתך.
      למאמרים בתחומי ידע אקדמיים יש כמה תפקידים. למשל, להציג ממצאים על מחקרים ניסויים שבוצעו ועל חשיבה בכיוונים חדשים. כמובן שאם החשיבה היא בכיוון ביסוס השלכה בינתחומית אז ראוי לפרסם את מסקנות החשיבה הזו. תגלית האפשרות לפתירת בעיות בתחום מסוים היא ראויה לפרסום על-ידי כתיבה ופרסום הנתונים במאמר. בכל המקרים האלה, מטרת המאמר היא להבהיר את תמונת העולם הנחקר. לעיתים מתפרסמים מאמרים שמשקפים את בלבולי החשיבה של הכותבים ואז המאמרים אינם תורמים להבהרת תמונת המציאות הנחקרת וזו איננה מטרת כתיבתם.
      לא בכל מאמר שפורסם תמצא פתרונות לשאלות המטרידות את החוקרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן