אובדן העצמי בעולם הסלפי

החברה האנושית נוטה להאמין כי עולם התקשורת פתח לפניה אופקים חדשים. הרשתות החברתיות יצרו חיבורים שונים עם חברים רבים, מכרים שונים, ההיכרויות הפכו חובקות עולם והדיונים מגוונים יותר ויותר ומקיפים תחומים שלמים שהעולם לא היה מודע להם בעבר. לכאורה יש בכך התפתחות עצומה של היחיד, ההופך לחלק מעולם גדול ומורכב ומקבל מידע אין-סופי ומקבץ אפשרויות שאין דומה לו, אשר כולו נמצא במרחק נגיעה. מין אחרית הימים שבעבר הייתה רק בספרי המדע הבדיוני.

אך בהרהור שני, האם באמת האדם הנוכחי, הממוצע, הוא קוסמופוליטי יותר, משכיל יותר, פתוח יותר, נכון להיות שותף לרעיונות חובקי עולם? או שמא דווקא בגלל הים העצום שנפתח בפניו יש הסתגרות אישית ופנימית, והעולם איננו כה צופן טוב כפי שנדמה?

למעשה החשיפה הבלתי מבוקרת מציבה בפנינו אתגרים וסכנות שלא היינו מודעים אליהם. חלקים שונים בחברה משתנים במהירות, חלקם מרצון וחלקם בשל חוסר יכולת להתמודד. תרבות ההמונים אינה מבוקרת ואינה מאובטחת, ולעיתים האדם הנחשף לחשיבה חדשה ולתפיסת עולם חדשה אינו מודע לאן הוא נגרר ולאן הוא הולך. קביעות הנדמות בעיניו כיסודות עולם אינן אמיתיות, אלא חיקוי לאווירה העוטפת, והאדם הופך שבוי ברחוב הפתוח שאליו נכנס ללא מגננות וללא הכנה, ללא יכולת לסנן את המידע החדש שנחשף בפניו.

מסתבר שהחברה האנושית החלה לפחד מאובדן הזהות, והיא מתרפקת דווקא על זהות אישית. דפדוף במנהגי הנוער והדור החדש ברחבי העולם מגלה לנו כי התופעה השוטפת המצויה ביותר בהתחברות התקשורתית היא תמונות הסלפי. מדאיג עד כמה החברה אוהבת לצלם את עצמה. עד כמה היא שקועה בהתמסרות לתחביב החדש. אנשים מרחבי העולם נחשפים פתאום לתמונות סלפי הנעשות מדי יום ביומו, בכל שעות היממה ובכל אירוע, והדגש אינו על הנוף או על התמונה כתמונה אלא על ה-Self, על העצמי המשתקף בכל התמונות. השעבוד שלנו לעצמיות שלנו היא תגובת הנגד לתחושה שנטמענו והפכנו חלק משלם גדול יותר. האדם החל לתבוע מחדש את מקומו האישי ואת זוויותיו האישיות, ולכן החל לספח את המציאות לעצמו ולהופכה לחוויה אישית ולא לחוויה כללית מזדמנת.

מדהים לראות כיצד במדינות שונות משתעבדים למנהג המוזר של הסלפי, של הצילום האישי, מבלי להבין שזוהי קריאת המצוקה של בני דור המאה העשרים ואחת, החשים כי זהותם האישית הולכת ומיטשטשת. עלינו לדעת כי כניסה לעולמות אחרים מחייבת זהירות והבנה של ההתמודדות עם כל התחומים החדשים שאנו באים במגע איתם. עלינו להבין כי אובדן זהותנו והמחיר של הכניסה לעולמות אחרים ולעקרונות חדשים שלא נבדקו ולא הוכחו, עשויים להצעיד אותנו למקומות שבהם לא היינו. לכן עלו תנועות עולמיות מסוכנות של אנטישמיות, אסלאמיות, גזענות, תנועות אנטי-חברתיות ותופעות קשות אחרות שהחברה נגררת אחריהן, וקמו קבוצות שונות המטילות את חיתתן על חברות שונות בעולם.

העולם של אתמול, שנראה פחות מפותח ופחות מודע לכל הנעשה מסביב, היה בטוח הרבה יותר מהעולם העכשווי, החשוף והפתוח לכל החזיתות ולכל הכיוונים ומעמיד אותנו בפני אתגרים לא פשוטים שחלקנו איננו מצוידים להתמודד עמם. השיטוט בעולם החדש הוא מרתק, מעניין ומאתגר, אך גם מפחיד ומסוכן, ויכול להיות הרה אסון. ואם נתבונן היטב במה קורה בחברות השונות בכל אתר בעולם, נראה כי המסורות ששמרו עלינו בדורות הקודמים נחלשות אט אט, וטרם למדנו להכיר ולהוקיר את המסורת החדשה הנכתבת ואת נכסי צאן ברזל המתהווים של החברה העכשווית.