הישגים מרשימים

בסוף נובמבר 1919 הפליגה הספינה "רוסלאן" מנמל אודסה לנמל יפו. על סיפונה התקבצו יהודים שביקשו לממש את העלייה היהודית לפלשתינה. כמו רבים מן העולים בעלייה השלישית, הם באו ממניעים ציוניים. על סיפונה של "רוסלאן" היו גברים ונשים שהשפיעו על היישוב ולימים הקימו את מדינת ישראל.

אני זכיתי להימנות עם הדור שלאחר העלייה השלישית. הייתי חלק מהאנשים שהניחו את התשתית הצבאית, המדינית וההתיישבותית למדינת ישראל. בעיצומה של המלחמה המרה על עצם קיומנו, בה' באייר תש"ח, הכריז דוד בן-גוריון על הקמת המדינה היהודית. נלחמנו בכמה חזיתות, הדפנו את צבאות-ערב ממצרים, מירדן ומסוריה, ובה בעת קלטנו את המעפילים שנמלטו מאירופה לאחר השואה. ששת אלפים לוחמות ולוחמים נפלו במלחמה הזאת. במותם הם ציוו לנו את החיים, וזכינו להקים את מדינת ישראל.

בני דורי, אלה שזוכרים את מעברות העולים שהיו פזורות ברחבי המדינה, שזוכרים את הקשיים הרבים, ודאי משתאים כמוני למראה הערים הפורחות בישראל של היום, לנוכח היותה של ישראל מעצמת הי-טק. ברור לכול כי כל זה לא נעשה "יש מאין" בבת אחת. לחמנו על עצם הקיום, הבסנו את אויבינו פעם אחר פעם ושילמנו מחיר יקר – כעשרים וחמישה אלף חללים. הצלחנו להקים כאן מדינה שהפכה למעצמה קטנה.

שבעים השנים שידענו מאז קום המדינה אומנם לא היו חפות מטעויות, אולם בבואי לעשות את המאזן היום, ולבחון את דרכה של ישראל מהגעתה של הספינה "רוסלאן" ועד היום, אנו רשאים להתעלם מן המנהיגות הפוליטית של היום, ולהצביע על שורה של הישגים מרשימים. במקום המעברות קמו ערים פורחות ומשגשגות, קמו מוסדות להשכלה גבוהה ומוסדות תרבות, קמה תעשייה מודרנית ומפותחת, קידמנו חקלאות מודרנית, ויש לנו את צה"ל ואת שירותי הביטחון המבטיחים את קיומנו.

למרות השגיאות הרבות והבלתי נמנעות שידענו הצלחנו להגיע להישגים, אפשר שגם יכולתנו להצביע על הכשלים ולהתגבר עליהם – תרמה להצלחה. טרם הגענו אל המנוחה והנחלה, ואולי סוד הצלחתנו נעוץ בצורך להתמודד כל העת עם אתגרים חדשים בכל התחומים – המדיניים, הביטחוניים והאזרחיים.