מחצב אינטרנטי שאינו מנוצל

טקסטים בערבית מדוברת
מקלדת בערבית

ערבית ספרותית לערבי היא כלטינית לאירופי. המעבר מכתיבה בלטינית לכתיבה בשפות אירופיות מדוברות, שהתרחש בימי הביניים, איפשר את מהפכת האוריינות האירופית. את ההשוואה בין הלטינית לבין הערבית הספרותית, הפוצחה, ציין בתבונתו כי רבה המזרחן יהושע פורת, באירוע שהוקדש למורשתו של בני פלד (האירוע צולם ונמצא ביוטיוב). לדבריו עסק בסוגיה זו רבות. במהלך החודשים האחרונים ניסיתי לפתח ולהרחיב בנושא עמו, אולם ניסיוני לא צלח, ובינתיים מת, אללה ירחמו…

מסתבר שהבנת הנקרא של סטודנטים ערבים בארץ מפגרת אחר זו של אלו ששפת אמם אחרת. לציין זאת נתפש כגזענות באוזניהם הרגיזות של גזענים סמויים, אך זו עובדה. קיימות לא מעט עבודות אקדמיות בנושא, בעיקר באוניברסיטת חיפה. באקדמיה קוראים לכך דיגלוסיה. נראה כי הציבור הערבי ברובו מתייחס לעניין כאל תופעת טבע. למעט אנשי מודיעין מערביים, בלשנים אירופים או אקדמאים מזרחיים כדוגמת ששון סומך, ערבי יקר בן דת משה (גם הוא אללה ירחמו…) איש אינו קורא ערבית בנוחות.

סייד קשוע מוכר לי כערבי המחמד (לדבריו) של עיתון הארץ. בריאיון לפני כעשר שנים ענה לשאלתו של יצחק לבני, גם הוא אללה ירחמו, בערך כך: "בטח קראתי את סמטה בקהיר, בטח… בתרגום לעברית." לבני נשמע בהמשך כמי שנשך את לשונו. למה לא שאל, כהרגלו בקטע הזה של הריאיון, על דליה רביקוביץ. כנראה לא השכיל להבין כי תשובתו של קשוע הייתה סקופ. (בינתיים, אויה, קשוע ירד מן הארץ…)

אלי זעירא, בהרצאתו ב-2013 בעניין המודיעין ערב מלחמת יום כיפור (צולם ונמצא ביוטיוב), היכה על חטא אי צירופו של חיים גורי לפורום גאוני חטיבת המחקר. זאת על מנת לתבל את לקטיו של ענף 6 בפניני שירה ערבית. בהאזנה ראשונה חשבתי כי הוא מתלוצץ (הוא לא). גורי ידע ערבית של מוכרי ירקות בתל אביב, אם בכלל, ולדבריו שמע על שירה ערבית כמקור מודיעיני מבוזבז מפי עיתונאי-משורר אינטלקטואל מצרי, כשפרכסו זה את זה על בקלוות וקפה בקהיר, בדיבור בצרפתית. תלושים היו לחלוטין מן ההוויה הוורבלית של המזרח התיכון.

ועוד לאותו עניין, אך מן הצד השני, תגובתו המתועדת של משה דיין ערב יום כיפור ההוא. רק מן המספרים אפשר לקבל שבץ. היא נתפשה, גם על ידו למרבה האסון, כסוג של הפרשה פואטית. לא נשכח כי רחל המשוררת הייתה לו גננת.

ישנן כרגע התארגנויות רפות מדי של ערבים צעירים הכותבים טקסטים בערבית מדוברת בתעתיקים. יש מילון וספר דקדוק של ערבית מדוברת. יש אתר אינטרנט של רים מחול, שנולדה בגליל, ושל בן זוגה הוולשי, המקדם את מכירת הגירסאות הקשות, המצועצעות והיקרות מאוד של סיפורי ילדים, כביכול בערבית מדוברת. היא מנהלת אותו מחוץ למזרח התיכון.

ערבי יתקשה להתמודד עם הטיעון הצדקני כי הפוצחה מאחדת את מיליארד המוסלמים בעולם. נשתמש בהשוואה של יהושע פורת על מנת להעיר כי הלטינית בימי הביניים איחדה את הקתולים לקהילה של עשרות מיליוני אנאלפבתים.

אתר ובו סיפורי ילדים בערבית מדוברת יגרוף רק הרבה מיליוני כניסות של הורים משכיבי ילדים דוברי ערבית… והרבה הכנסות למנהליו.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

5 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של צבי

דמוקרטיה רעועה

הפתרון למשבר שאליו נקלעה ישראל: הפרדה בין דת למדינה

פורטרט של נח

שיטיון

על חלום קפקאי וההתעוררות ממנו