אבטלת פקקים ואבטלת מרשתת

אבטלה סמויה מודרנית
תמונה של יורם יורי
יורם דורי

נתוני האבטלה במשק שהתפרסמו לאחרונה מראים שהאבטלה בישראל ירדה לשפל כמעט העמוק ביותר בתולדות המדינה, קצת יותר משלושה אחוזים. ממש שיא עולמי. השאלה העיקרית היא אם הנתון הזה אכן מציג את נתוני העבודה בפועל בישראל. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמודדת באמצעות סקר את שיעור הבלתי מועסקים (מובטלים), קבעה כי רק מי שעונה על כל התנאים האלה במצטבר יוגדר כמובטל: 1. לא עבד בשבוע הקודם למדידה (מספיק שעבד אפילו יום אחד כדי ייחשב ל"לא מובטל"); 2. חיפש עבודה באופן פעיל בלשכת התעסוקה או בכל דרך אחרת ברציפות מאז המדידה הקודמת (כלומר במשך ארבעה שבועות); 3. היה יכול להתחיל לעבוד מיד אילו הוצעה לו עבודה. הזמינות לעבודה אינה מושפעת ממחלה או שירות מילואים – גם במקרים אלה יסווג המרואיין כמובטל.

בשאלון התעסוקה של הלמ"ס נשאל "האם עבדת בשבוע שעבר לפחות שעה אחת והובטחה לך תמורה כלשהי עבור עבודתך?" כל מי שיענה בחיוב על שאלה זו יסווג כמועסק. אפילו מי שלא עבד כל החודש אבל בשבוע הקובע ביצע עבודה בת שעה תמורת שכר כלשהו – ייחשב למועסק. פלפולים אלו של הגדרות הקובעים נתונים אופטימיים או פסימיים מתעלמים מסוגיה רצינית ביותר – שיעור האבטלה הסמויה במשק הישראלי נכון ל-2019.

אבטלה סמויה, על פי ההגדרות המקובלות בעבר, היא אחת משלוש צורות:

  1. מצב שבו הקצאתם של גורמי הייצור בין ענפי הייצור השונים אינה יעילה וכרוכה בבזבוז. הקצאה מחדש של גורמי ייצור אלה יכולה להגדיל את היקף הייצור באותם ענפים.
  2. מצב שבו עובדים במקום עבודה אינם מועסקים באופן מלא משום שאין מספיק עבודה לעשותה. כלומר חלק ניכר מהמועסקים-לכאורה במשק אינם תורמים תרומה ממשית לייצור ומבחינת המשק אפשר לראות את עבודתם כמיותרת ואותם כמובטלים. בארצות נחשלות אבטלה זו אופיינית בעיקר לענף החקלאות, משום שיש עודף אוכלוסין יחסי בכפר, ולכן סוג זה של אבטלה היה מכונה גם "אבטלה אגררית" (agricultural unemployment).
  3. מצב שבו אדם הכשיר לעבודה ברמה מסוימת מועסק בעבודה שבה דרושה כשירות נמוכה יותר. במצב כזה נוצר בזבוז של משאבי אנוש למשק, והוא מכונה גם "תת-תעסוקה" (underemployment).

לדעתי המציאות הישראלית מציגה אבטלה סמויה מסוג חדש, המביאה לאובדן של אלפי שעות עבודה, והגורם לה הוא בראש ובראשונה שירות תחבורה לקוי. אלפי שעות עבודה מבוזבזות בגלל שהייה בפקקי תנועה, המתנה ארוכה בתחנות רכבת וליקויים בתחבורה ציבורית, ההופכים את זמן ההגעה לעבודה לגורם לאבטלה סמויה מודרנית. אבטלת פקקים יש לכנותה, בדומה לאבטלה אגררית.

זאת ועוד, ממעקב שלי אחרי הנעשה ברשתות בחברתיות ובמערכת התגובות באתרי החדשות, אני מגלה כי שיעור גבוה מקרב אלו שאינם מובטלים ואפילו עובדים יותר משעה בשבוע (ההגדרה המטופשת של הלמ"ס) עסוקים במשך שעות רבות בזמן העבודה בכתיבת פוסטים ותגובות, בציוצים בטוויטר ובהעלאת תמונות באינסטגרם. גם כאן העיסוק האובססיבי בפרסום הגיגים ותמונות מקטין את הפריון במשק ובפועל עונה על כל הגדרה של אבטלה סמויה, כלומר בזבוז של משאבי אנוש למשק. זו צריכה אולי להיות מכונה אבטלת מרשתת.

מסתבר שבמשק מודרני יש להתאים את המושגים למצב החדש. פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר הם גורמי האבטלה הסמויה הראשונים בעולם, ורק עומס התנועה יכול להתחרות בהם.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

  1. הכותב מציין את שיטת מדידת האבטלה וברור מהמאמר כי כחצי שהתייאש מחיפוש עבודה לא נכלל במספרי האבטלה.
    היה יותר פשוט לקחת את מספר משלמי המיסים ולהגדיר את כל האחרים מעל גיל צבא כלא עובדים.
    הנתונים היו שונים בתכלית!!!
    מדינת בלוף כל אזרחיה!

  2. רעיון גדול
    אבל הייתי קושר זאת פחות לאבטלה ויותר לפיריון עבודה

  3. רואים שממש אין לך מושג מה זו אבטלה ומה זו עבודה. משלמי מסים אינו מדד לעניין זה. יש בישראל עודף תעסוקה. יש כאן כ- 120 אלף עובדים זרים. יש עשרות אלפי עובדים שעובדים במזומן. ללא תלושים. יש עשרות אלפי עובדי ראיס (אתה בכלל יודע מה זה?)
    ויש, נכון, כמו בכל חברה אנושית, כמה אחוזים שלא עובדים.
    תסביר גם ליורם דורי שהישיבה בכלי תחבורה בפקקים היא על חשבון העובד ולא נכללת בזמן העבודה הרשמי.

  4. רבבות רבות של מינויים פוליטיים בחסות הפריימריס וכדומה של תפקידי סרק בשכר גבוה שלא תורמים דבר

    1. וכל עשרות אלפי משגיחי הכשרות, והשוחטים, וכדומה שלכאורה עובדים, ומרוויחים הרבה, ולא מועילים בכלום וכופים אותם על מעסיקים.

  5. אבל דווקא הנקודה הפשוטה והבסיבית של עוות מכוון של שיעור האבטלה הוא הפצצה האמיתית. וזה קים בהרבה תחומים. פייק עובדות. ומנהיגינו טופחים לעצמם על השכם ומריעים.

  6. אנשים מתביישים לנסוע בתחבורה ציבורית. זה נקשר תדמיתית לשכבות נחותות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך