צחנה וביזיון ברשתות החברתיות

ישויות פוליטיות מסוכנות השתלטו על הרשתות החברתיות
תמונה של עוזי ברעם
עוזי ברעם

ההיגיון שעמד בבסיס הקמת הרשתות החברתיות היה מתן קול ליחיד, שבדרך כלל נטחן בין גלגלי מידע ואיננו יכול להגיב להם גם אם הם נוגעים לו ולהווייתו. אבל ההצלחה המסחררת של הרשתות יצרה ישויות מאוגדות שעושות בהן שימוש. למשל חברות כלכליות קטנות או גדולות משתמשות ברשת כדי להאדיר מרכולתן. זו לא הייתה הכוונה, אבל מכל מקום לא הן מקור הבעיה.

קבוצות פוליטיות התנחלו ברשתות החברתיות ומשתמשות באנשים להפצת מרכולת מזעזעת. למשל התגובות להתמודדותו של גדעון סער בליכוד. יש רבים מאוד מתומכי הליכוד שמתנגדים לערעור שלו על מנהיגות נתניהו, אבל גדעון סער ומשפחתו הפכו לקורבנות הסתה לא פחות משאר הלקוחות של תנועות מסוכנות כמו "אם תרצו". משמיצים אותו, את רעייתו כשמאלנית, את ביתו על כך שיש לה כנראה ידיד ערבי. מובן שהוא מיד הפך לאויב גרוע מכל ה"שמאלנים".

אינני חסיד של גדעון סער, אבל הוא איש פוליטי שלא עשה רע מלבד הכרזתו שייאבק על מנהיגות הליכוד. לומר את אשר על ליבי – אינני רוצה בבחירתו, כי הקווים שהוא מציג מסוכנים מאוד בעיניי. אבל ההזדהות עם קורבנות ההסתה ברשתות החברתיות מפעמת בי תמיד, בלי קשר ישיר לעמדותיי הפוליטיות.

דוגמה נוספת: הביקורת מימין על מערכת החוק. המערכת נמצאת במגננה, אבל הביקורת עצמה לגיטימית. אלשיך, מנדלבליט, ניצן ובן ארי הם קורבנות של מבקרים שמסתתרים מאחורי שמות עלומים, משם הם משלחים את מוצריהם נודפי הצחנה.

מה עושים? הבעיה איננה ישראלית, היא קוסמופוליטית. הדיקטטורות מווסתות את הרשתות החברתיות כדי שלא ייפגעו מהן. אבל הדמוקרטיות, בשם חופש הביטוי, מתירות ביטוי, לעיתים קרובות אנונימי, ומופעל על ידי אישים ומחנות פוליטיים בעולם כולו.

ארגונים רבים גיבשו לעצמם קודים אתיים. לא תמיד הם נוהגים לפי הקוד שקבעו, אבל לפחות יש מסגרת נורמטיבית שאליה אפשר להתייחס בכל קשר עם ארגונים אלה. ואילו ברשתות החברתיות הקוד האתי אינו קיים. ראשי פייסבוק מדברים על רגולציה מסוימת שהם עשויים להנהיג על זו הקיימת. זה אולי צעד בכיוון הנכון, אבל הוא לא יסייע למיגור התועבה. רק תגובה ציבורית חזקה כנגד הרוע והבושה המונחלים לנו עשויה להועיל.

אין לי ספק שממדי התופעה ישתנו, אולי באיטיות. השינוי לא יבוא מפייסבוק ומטוויטר מרוויחי המיליארדים, הוא יבוא רק דרך המערכות האזרחיות המשפטיות והפוליטיות.

דומה שעם כל הבעיות הניצבות בפנינו זו בעיה שולית יחסית ופחות קובעת גורלות. אינני חושב כך. יש לדעת שאין סכנה לדמוקרטיה ולסובלנות יותר מהבוטים, שולחיהם והרשתות שנותנות להם מקום באין מפריע ובאין בודק.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

13 תגובות

  1. צודק לחלוטין עוזי ברעם. הרשתות החברתיות משנות את ההתנהלות החברתית והפוליטית בעולם. זה התאפשר כתוצאה מפיתוח מדעי טכנולוגי של אמצעי תקשורת ההמונים. המפלגות ובכלל גורמי הממשל חייבים להסתגל לאמצעי התקשורת המודרניים. מי שלא ישתלב בזה – יעלם.
    כשם שהמצאת הדפוס – גוטנברג ב- 1440 – גרמה למהפכה טוטאלית בעולם, ואח"כ שידור הרדיו הראשון ב- 1893, ואחריו המצאת הטלוויזיה ב- 1939 הביאו לשינויים פוליטיים כך גם יקרה עם אמצעי המדיה החדשים שמתפתחים בקצב מדהים.
    האינטרנט נכנס לראשונה לשימוש הצבא האמריקאי ב- 1969, הדואר האלקטרוני ב- 1972, המחשב האישי ב- 1976, רשת אינטרנט עולמית ראשונה הוסדרה ב- 1979, ב- 1995 הרשת נכנסה לשימוש מסחר. ב- 1997 היקמה רשת חברתית ראשונה. ב- 2004 הומצא הפייס בוק וב- 2008 המדיה הכריעה בבחירות אובמה לנשיאות בארה"ב.
    בהמשך – השמיים הם הגבול.

    1. יצחק ידידי
      אמנם אתה כותב שאני צודק בהערכתי. אבל אינני בטוח שמה שקורה עם הרשתות החברתיות ראוי רק לציון ברצף היסטורי של התקדמות טכנולוגית ותקשורתית. הרדיו הטלויזיה הקולנוע והעתונות היו מכשירים שנמצאה הדרך להדבר אתם לקבוע נורמות כמו "הקודים" של הוליווד ששונו בעקבות התפתחויות חברתיות. כאן אני מדבר על מקור חדש בלתי נשלט שמעודד שיימינג והשמצות שכמעט אין דרך לגונן בפניהם. כאן כבר ניצב אתגר חדש שונה שיש לו יתרונות אבל חסרונותיו מסכנים את החברה ולכידותה אפילו בעת חילוקי דעות. היכולת הטכנולוגית צריכה עכשיו להשיב על פגעי השיטה בצוותא עם הרשויות האזרחיות כולן

      1. מסכים לחלוטין עם מה שכתבת. בתגובתי רציתי להדגיש שכל פיתוח טכנולוגי באמצעי התקשורת גרר בעיות בזמנו. כך בהחלט עם מה שקורה כיום ב"רשתות החברתיות". טכנית ניתן להתגבר על זה. קודם כל דרוש ש"השלטון" יבין את הדבר ואח"כ דרושה חקיקה מתאימה שבעקבותיה תבוא אכיפה.

  2. אבל היתרונות עולים על החסרונות
    הממשלה צריכה לנטרל את הבעיות
    ולטפח את היתרונות

  3. של חקיקה שתטפל בבעיות שיש ברשתות. בינתיים כדאי שתשים לב כי אתרי הרשתות יכולים בהחלט לסנן את הזוהמה אבל הם לא מעוניינים לסנן. הם יודעים שהסירחון מושך את כל החרקים- אזרחי העולם שאוהבים להיתלהם.

    1. אבל התפתחות החוקים והאכיפה שלהם תהיה יותר איטית מהדהירה של תופעת הפייק והזלזול בחוק שמגיעה בעולם של ימינו לשיאים חדשים כל יום.

  4. אלה הם המנהיגים וכוכבי הרשת שגילו כמה קל לסחוף בדרך זו את העדרים ולהגדיל את הנפח שלהם.

  5. גם אם בארץ מסויימת יהיו חוקים הרי יכולים להיות "חברים" מארצות אחרות.

  6. והכוונה למנהיגי המדינה ומנהיגי העולם, אז קשה להאמין שתומכיהם הנילהבים ההולכים ורבים יפסיקו עם זה. ההיפך הוא הנכון.

  7. ויתברר איזה מעשי לא ראויים נעשים כיום ברשתות ויתחילו לבלום אותן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך