מיצוי הפוטנציאל האנושי למען חיים טובים יותר

קיצור תולדות חוסר האנושיות (1)
תמונה של נצר
ד"ר אולק נצר

בדוכן הספרים שעל המדרכה מול אוניברסיטת דלהי צדה את עיניי ערימת ספרים חדשים. היו אלה עותקים של "קיצור תולדות האנושות" בתרגום לאנגלית מאת יובל נוח הררי וצוות המלומדים שלו מהאוניברסיטה העברית. אכן – יצאה תורה מציון. אומנם ספר התורה הזה והמשכו הנבואי, "ההיסטוריה של המחר", אינם דבר-ה' אלא הם שואבים את סמכותם מן המחקר המדעי, אבל שניהם היו לרבי-מכר היסטריים בארץ. אין ספק שהצלחתם מבטאת היטב את רוח התקופה בממלכת נתניהו. עד כדי כך גדולה הייתה הצלחתם, שלא נשמעו במרחב הציבורי שום קולות מחאה של שומרי אמונים לרוחו של ישראל-סבא הציוני-חילוני, שכל כך השתדל להיות ולהיראות הומני, כנגד הלכות פסוקות של פרופ' הררי כמו "הומניזם הוא הדת הנפוצה ביותר בעולם היום" לצד "ההומניזם האבולוציוני שנציגיו המפורסמים ביותר הם הנאצים".

ואשר לאור לגויים – הגויים ילמדו מהתורה הזאת דברים רבים שלמדנו ממנה אנחנו. למשל, שמותר האדם מן הבהמה – אין. החיות זוכות בה ליחס שווה לבני אדם. אפילו השימוש בשפה, על פי ההלכה הזאת, אינה סגולה אנושית ייחודית כי גם לחיות יש שפה משלהן. אבל הגויים לא ילמדו כי קיימים בכלל בתולדות האנושות מדעים ומחקרים המכוונים להמציא כלים, שיטות ואפילו אלגוריתמים להתמודדות עם כל הבהמיות והחייתיות שאנחנו נתקלים בהן יום-יום מצד פשוטי עם ומנהיגים גדולים כאחד.

קורא שיפתח את הספר בתקווה למצוא בו מידע על השאלות המטרידות אותו, כמו מה תרם המדע? או מה יכול המדע לתרום בעתיד לכך שאנשים ישתמשו בצורה מושכלת ואנושית יותר בכלי החשיבה שלהם, בבואם לפתור את הבעיות ביניהם, במקום לנקוט כפייה ואלימות כמו קרנפים וקופים או כמו אבות-אבותינו בתקופה הפרהיסטורית – לא ימצא שם כלום. אין לתורת הררי עניין לגלות מה יש במדע עבור אלה מאיתנו התוהים איך הם עצמם וילדיהם יכולים להיות פעילים יותר באבולוציה של המין האנושי, לא רק כדי לשרוד, אלא כדי להתפתח לקראת מיצוי הפוטנציאל האנושי שלנו למען חיים טובים יותר לכולם.

בסדרת מאמרים זו אבקש לבחון, לאור משנתו של פרופ' הררי, שאלה מסקרנת שהעסיקה אותי מאז ומתמיד, אך זכתה להתייחסות מועטה במדעי החיים, האדם והחברה. כוונתי לעצם האנושיות: איך קרה במהלך האבולוציה, שהקוף הקדמון התפתח להיות היצור הייחודי הזה שהוא האדם, יצור המודע לקיומו, לעברו ולעתידו כבן-תמותה, והוא בעל יכולת לחשוב ולבחור בין טוב לרע? – אין ב"קיצור תולדות האנושות" של הררי כל ניסיון להשיב על כך, ועל כן ראוי לומר שאין אלה תולדות האנושיות כלל.

במאמר הבא אבקש להשלים את מה שחסר, לדעתי, במשנתו של הררי, בייחוד לאור אחת התזות המרכזיות בספרו, והיא "המהפכה הלשונית", שלטענת הררי הניעה דינמיקות תרבותיות מסוג חדש.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

10 תגובות

  1. ממש לא יאומן – הומניזם בהחלט איננה הדת הנפוצה בעולם כיום.
    כמו כך הנאצים בהחלט לא היו נציגיו של ההומניזם האבולוציוני.
    אם כך כתב הררי – הרי שהוא אוויל מוחלט ולא רק חסר ידע בסיסי בכמה מתחומי החיים.
    קשה להאמין שכך הררי כתב. אם כך כתוב בגרסה האנגלית של הספר – אולי המתרגם לא הבין וטעה.

    1. כך בדיוק כתב הררי בעברית. כל מה שבין מירכאות הוא ציטוט מדויק – אולק

  2. לא סיסמאות ופופוליזפ. דעות והנמקות. ולא משנה אם אני מסכימה לדעה או מתנגדת.

  3. על כל תיאוריה ודיעה, יש מיד תיאורית נגד וגישה סותרת.

    1. ספריו נוטים לפופולריות חובבנית וספקולטיבית. לראיה – כאשר ביקשו לתרגם אחד מספריו לרוסית הוא השמיט מתוכו את הפרק הדן בענייני רוסיה כיוון שאמרו לו שהפרק על רוסיה לא ימצא חן בעיני הרוסים וזה יפגע במכירות של הספר ברוסיה. זו דוגמה קלסית לא רק לשרלטנות מדעית אלא למסחור המדע.
      אפשר ליהנות מספריו של הררי – אבל לא לתת להם משקל מדעי רציני.

  4. דיון ואפילו מחלוקות אבל מנומקות והכל בלי יצרים וביטויים גסים.

  5. "אין ספק שהצלחתם מבטאת היטב את רוח התקופה בממלכת נתניהו. עד כדי כך גדולה הייתה הצלחתם, שלא נשמעו במרחב הציבורי שום קולות מחאה"???
    אני סובר דווקא שמה שכתב יובל הררי אינו אלא גבב של המסקנות "המדעיות" של הסוציאליזם בימינו"..
    הבעיה האמתית איננה פוליטית אלא אקדמית: כיצד אנושיות יכולה להיווצר מתהליכים אבולוציוניים אקראיים? ואפילו, כיצד חשיבה מדעית יכולה להיווצר מתהליכים כאל? רוב התשובות שניתנות לשאלות אלו הן הצהרות העטופות במלל דתי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

עצרו

מלחמת שנת היובל

דרכינו הנסתרות לציין יובל למלחמת יום הכיפורים