מדע מול טכנולוגיה והבלבול ביניהם

מדוע ההבחנה הזאת חשובה?
צילום של שפי גבעון
פרופסור יהושפט גבעון

כאשר אנו שומעים על הצלחה מדהימה בטיפול בסרטן מסוג כלשהו, עד כמה נכון יהיה לסבור שזו הצלחה מדעית? כאשר אנו שומעים על כך שחוקרי נאס"א הצליחו לגלות כוכב לכת דמוי ארץ במרחק של עשרות שנות אור מאתנו, זו הצלחה מדעית? של איזה מדע? האם פיתוח טכנולוגי מדהים הוא הישג מדעי? האם ההצלחות שהושגו בחיפוש אחר תוכנות נבונות (בינה מלאכותית), והיו כאלה מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת, היו הישגים מדעיים? גם אם התשובה לרוב השאלות האלה היא בעיקרה חיובית, מאחוריה יכול להסתתר בלבול גדול. במאמר הזה אני רוצה לשפוך אור על הבלבול שבין מדע לטכנולוגיה ועל השלכותיו.

כדי לשמור על גבולות הדיון יש להשתמש בהגדרות מפורשות של המונחים שבהם נשתמש בדיון. אחת הבעיות המתגלות בהקשר ההגדרות, היא שנוהגים לבלבל בין הגדרות למונחים ובין הגדרות לרעיונות, לתכנים ולמשמעויות. במאמר הזה, כמו ביתר מאמריי, אני משתמש בהגדרות כבתהליך לציון משמעות של מונח (למה נתכוון במונח "מדע"?) ולא כתהליך לדיון במשמעות של רעיון (מהי מהות המדע?). דיון במהות המדע  שיש בו שימוש במונח "מדע", חייב להתבסס על הגדרה הקובעת את משמעות המונח. ללא הגדרה שכזו, הדיון במהות המדע ינוע לכל עבר. בדרך כלל אני משתמש בהגדרות שמקובלות בתחום הדעת הנדון. זאת השלכה חשובה של המצאתם של המדענים היווניים הקדמונים בניהול תקין של שיח מדעי. לפיכך, קיום הגדרות למונחים ושמירה עליהן הוא תנאי הכרחי לניהול דיון הגיוני במה שנובע ממשמעותן. כמובן, יש הנוטים להאמין שמונחים ורעיונות הם דברים זהים, או שמנהגים ישנים הם חסרי ערך.

במאמר הזה, המונח "מדע" משמש ככינוי למכלול הפעילויות השיטתיות והעקביות שמטרתן תיאור תמציתי והבנה מרבית של התופעות המתגלות בתצפיות שלנו. לדוגמה, לפי הגדרה זו הפיזיקה והביולוגיה הן בראש ובראשונה מדעים. ברטרנד ראסל, בספרו על ההיסטוריה של הפילוסופיה המערבית (פורסם לראשונה ב-1945, ובידי נמצאת ההדפסה ה-12 שלו משנת 1959), הסביר לנו (בעמודים 492–493) כי הוויכוח הגדול בין המדע לכנסייה הקתולית מימי גלילאו וקופרניקוס הוכרע בגילוי הערך השימושי של יישומי הידע המדעי התיאורטי בפתרון בעיות של התמודדות עם הטבע. ראסל הבחין בין ידע מדעי תיאורטי, שמטרתו הבנת התופעות, ובין ידע מדעי שימושי, שמטרתו שליטה בתופעה ויצירת תופעות לשירותנו. לדעתו הניצחון של המדע על הכנסייה הקתולית היה ניצחון של המדע השימושי. הוא נמנע לחלוטין מלהשתמש במונח "טכנולוגיה".

המונח "טכנולוגיה" הוכנס לשפה האנגלית בשנת 1829 על ידי מרצה במכללה בעיר קמברידג' שבמזרח ארצות הברית, והוגדר במפורש כיישום של המדעים באומנויות השימושיות. במשך למעלה ממאה שנים המונח הזה היה נחלת האקדמיה. ברחבי ארצות הברית, עשרות מוסדות להוראת היישומים של המדעים התיאורטיים השתמשו במונח "טכנולוגיה" בשמם. הראשון ביניהם היה המוסד המפורסם MIT, שנוסד בשם זה בשנת 1861. כמאה שנים לאחר מכן הוחדר המונח "טכנולוגיה" לשימוש במעגלים נרחבים אחרים, למשל במסחר ובתעשייה, בפילוסופיה ובחינוך, כתחליף למונח השחוק "הנדסה", וזאת בהשפעת השיווק המודרני שפותח בשנות ה-50. וכך המונח "הנדסה" כמעט שנעלם משפתנו ואילו המונח "טכנולוגיה" קיבל עשרות גוונים של משמעות. אפשר לטעון בלי היסוס שבימינו הפך המונח "טכנולוגיה" לחלק בלתי נפרד של השיווק. כלומר כאשר מישהו טוען דברים על הטכנולוגיה, כדאי לבדוק אם דבריו מיועדים לשיווק ולא לבירור אקדמי.

בשנת 1969 הסביר לנו פרופ' עמנואל מסטנה, ראש התכנית לטכנולוגיה וחברה של אוניברסיטת הארווארד, שכנתה של MIT, במבוא לספר ביקורתי מאוד על התקוות לחדשנות בחינוך, כדלקמן, "אנו מבינים שהטכנולוגיה מורכבת מיותר מאשר החומרה לבדה. … בקיצור, אנו מגדירים טכנולוגיה כארגון של ידע למטרות שימושיות". אפשר להניח שמסטנה סבר שידע מאורגן זה בעצם מדע. כי ידע המורכב למטרת הבנה חייב לאפשר את גילוי היחסים שבין חלקיו ולכן הוא חייב להיות מאורגן.

היום כאשר אנו נתקלים במונח "טכנולוגיה" קשה לנו לדעת למה הכוונה בדיוק: למכשירים מעשה ידי אדם, כמו רחפנים וטילים להגנה מפני טילים? לנוסחאות מתמטיות שימושיות, כמו תוכנה שימושית? לשיטות ייצור חדשניות, כפי שמשווקים נוטים לתאר את מרכולתם? או למשמעות המקורית של המונח: תוכני הלימודים במוסדות ההוראה והמחקר שבין כותליהם נוצרה החדשנות הטכנולוגית – מתמטיקה, פיזיקה, לרבות אלקטרוניקה?

בהבחנה כאן בין מטרת המדע למטרת הטכנולוגיה מודגשות השאיפות האנושיות: הבנה לעומת שליטה בתופעות. ההבחנה הזאת – בין מדע שנוצר בידי בני אדם משאיפתם להבין את התופעות ובין טכנולוגיה שנוצרת בידי בני אדם משאיפתם לפתור בעיות קונקרטיות – חיונית לשמירה על ההכרה באדם שיוצר את שניהם. הפיזיקה איננה מתפתחת, אלא מפותחת. האינטרנט לא פרץ, אלא הומצא בידי בני אדם שהאמינו בחזון נוער הפרחים של שנות ה-60. כך גם הטכנולוגיה איננה מתפתחת אלא מפתחים אותה. היא לא מהות בעלת כוח משל עצמה, אלא מפתחים אותה בתהליך מפרך ואחר כך היצרנים משתדלים לשכנע אותנו שכדאי לרכוש את מוצריה, להשתמש בהם ולהפיק תועלת והנאה מהשימושים בהם.

מעניין לציין שהמוטו של MIT הוא "שׂכל ויד" ("Mens et Manus"). בימינו, כאשר השיווק נחשב לאבי אבות ההמצאה, קשה להציג את השׂכל וקל יותר להציג את היד במעשה ידי האדם. וכך נעלם שׂכל האדם בדיונים על התרבות, על החברה, על המדע ועל יישומיו בידי האדם, קרי על הטכנולוגיה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

10 תגובות

    1. נכון שהמאמר דלעיל די מסובך.
      למען האמת זה פשוט –
      מדע פירושו ידע ויצירת ידע חדש
      טכנולוגיה פירושה להשתמש בידע כדי לייצר מוצרים למיניהם.

  1. מצד אחד יש השאיפה להבין את התופעות והתוצאות של שאיפה זו הן תיאוריות מוצלחות יותר ויותר. מצד שני, יש השאיפה לשנות את המציאות והתוצאות של שאיפה זו הם אמצעים ליצירת שינויים במציאות.

    בשני התחומים בני-אדם מממשים את שאיפותיהם, אלא שבמקרה של שינוי המציאות, לא תמיד התוצאות הן לברכה. בתחום המדע לא פועלים כוחות המשווקים ובתחום הטכנולוגיה מתערבים כוחות אלה כדי למכור את האמצעים וכדי לשכנע אחרים השתמש בהם, וכאן טמונה סכנה שנדונהכבר במאמרים קודמים ושתידון במאמר נוסף.

  2. הטכנולוגיה והמדע הם תאומים סיאמים. ללא טכנולוגיה המדע שלנו היה מצומצם מאד וללא מדע הטכנולוגיה שלנו הייתה פרימיטיבית מאד.

  3. גם בין המכניקה האנליטית לאנליזה המתמטית יש יחסי גומלין הדוקים אך הן אינן בלתי ניתנות להפרדה כמו תאומים סיאמים. מדענים משתמשים במכשירים בניסויים ובתצפיות. מהנדסים משתמשים בידע מדעי בפיתוח מכשירים חדשים. הגיאולוגיה בראשיתה התפתחה די יפה ללא שימוש בטכנולוגיה, ומאוחר יותר, השימוש במכשירים תרם לקידומה. בדרך כלל, המצאת מכשירים בלי שימוש בידע מדעי היא תהליך צולע. אם תמחק את המדעים מתכניות הלימודים של המוסדות הגבוהים לטכנולוגיה, תקבל הכשרה טכנולוגית נלעגת. ברור שהם זקוקים זו לזה. ההבדל שבין המטרות קובע שיש הבדל בין הפעולות. למפתחי המדע ולמפתחי הטכנולוגיה יש מטרות שונות. טשטוש ההבדלים האלה (כמו, למשל, במערכת החינוך שלנו) יפגע בהוראת המדעים ובהשכלה הטכנולוגית. האם ניוטון, מקסוול ואיינשטיין היו אנשי טכנולוגיה? האם ממציאי הדואר האלקטרוני והאינטרנט היו מדענים?

    1. יהושפט, הצדק איתך. טכנולוגיה ומדע הן שתי ישויות נפרדות. אני חוקר במדע חומרים. מציג תוצאות נסיוניות עם מודל שמסביר אותן בהצלחה. שלחתי מאמר שהדפסתו מתעכבת כי המבקרים שלא אומרים מילה נגד הממצאים המדעיים דורשים ממני פרטי פרטים על הטכנולוגיה בה השתמשתי בניסויים למרות שציינתי מקורות בהן הטכנולוגיה הזאת מפורסמת. פרופ' דן שכטמן גילה גבישים אפריודים במקרוסקופ אלקטרונים. לקח שנים לאשר את הממצאים שלו כי רוב הקריסטלוגרפים לא הבינו את הטכנולוגיה של המיכשור שלו. אינני טוען שטכנולוגיה ומדע זהים – אך יש ביניהם יחסי גומלין הדוקים.

  4. הכל מתחיל במדע ועליו נשענת הטכנולוגיה שהיא הישום. אין גילוי מדעי אין כמובן שום טכנולוגיה.

  5. אולי סה יסייע לי להבין השימוש המבלבל של כולם במושגים האלה.

    1. שאלה מצויינת. רק אינני יודע למה אתה מתכוון בביטוי "טכנולוגית המידע".

      אם אתה מתכוון לטכנולוגיה דיגיטלית,בכללותה, אז מדעי המחשב עומדים בבסיס הכלים האלה, כמו הגדרת חישוב ומנגנון חישוב או עיבוד נתונים. במאמרים קודמים שלי על תכונות הכלים הדחגיטליים תמצא את העקרונות שמהם נגזרים הכלים הדיגיטליים.

      אם אתה מתכוון למערכות מידע מנהליות (כמו בסיסי נתונים), אז הן נגזרות גם מעקרונות החישוביות וגם מתורת בסיסי נתונים שהיא חלק של מדעי המחשב וגם ממדעי המנהל.

  6. רק להגיד שסוג הכתיבה והדיון מסביבו ברמה גבוהה ולא מה שקורה ברוב האתרים בימינו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך