רפורמה בשפה הטבעית

האם מונחי השפה הרגילה רבי-משמעויות?
יעקב רוב בלבוש רשמי להסמכה
ד"ר יעקב רוב

בכנס שנושאו "האם על הפילוסופים לבצע רפורמה בשפה הרגילה", נדונה טענתם של פילוסופים שהשפה הרגילה מעורפלת ורב-משמעית. ריבוי המשמעות המאפיין את השפה הטבעית הוא, לדבריהם, "עושר השמור לבעליו לרעתו", ולדעתם דרושים שינויים בשפה הרגילה וקביעת מונחים חד-משמעיים ומוגדרים בבירור.

פילוסופיה של הלשון, או פילוסופיה של השפה, היא תחום בפילוסופיה החוקר את השפה על היבטיה השונים, כולל היחס בין מבנה לוגי לביטוי הלשוני, יכולתה של השפה להביע אמת, משמעותם של משפטים ומילים, האפשרות לתרגום נאות והתנאים לכך, מקורם של פרדוקסים, היחס בין מובן לשימוש והחפיפה בין שפה ומחשבה. חשיבה מדעית ושפה אקדמית אמורים לקדם את המדע. למשל השפה האנגלית, המבטאת את התרבות המדעית המודרנית, שבמהלך השנים נוספו לה מאות מילים חדשות כדי לענות כל הצרכים של שפה מדעית פוזיטיביסטית.

פילוסופים בולטים שעסקו בפילוסופיה של השפה הם גוטלב פרגה, ברטראנד ראסל, לודוויג ויטגנשטיין, וילארד ואן אורמאן קוויין, מייקל דאמט, ג'ון סירל, דונלד דייווידסון, סול קריפקה וסטיבן ניל. בביצוע מחקרים על החוקר להשתמש במידע שמקורו בהקשר, וללא מידע זה לא יוכל להתמודד עם השערות מחקר בשום אופן סביר. לכל הגדרה אופרטיבית של משתנה כלשהו נחוצה הבנה של ממש של הדברים בהקשרם המלא ולא רק פעולה מכאנית של הצבת פרמטרים כאלה או אחרים.

בפילוסופיה האנליטית של היום "הקונטקסט" – ההקשר – הוא לב ליבה של מלחמה אקדמית של ממש. הטיעון צריך לקבוע את ערך האמת של טענה שיש עדיין צורך במידע הקשרי. דוגמה: נבחן את האמת בטענה שמאפייני האישיות של מתנדב הצלה שחילץ ארבעה אנשים באירוע רעידת אדמה, קשורים לקבלת ההחלטה שלו לסכן את עצמו כמתנדב הצלה בארגון הצלה בעיתות חירום. ובכן, תלוי למה הכוונה ובאיזה הקשר הטענה מועלית. בהקשרים מסוימים זו תהיה אמת – אכן, מאפייני האישיות של המתנדב הרפואי הם הסיבה לפעולה מצילת חיים. בהקשר אחר אותה פעולת חילוץ איננה מצילת חיים אלא פעולה שגרתית של סיוע הומניטרי כזה או אחר. פה נדרשת הגדרה אופרטיבית חד-משמעית של הצלת חיים. זו הפרגמטיקה. לכאורה משפט כזה לא יכיל סתירה של ממש והטענה לא תהיה שקרית ממש. הקריטריונים והסמנטיקה לקביעת אמיתותן או שקריותן של טענות המבוטאות בלשון המדעית עשויים בהחלט להשתנות ממצב למצב.

הסמנטיקה עוסקת בחקר המשמעות של מילים וביטויים בשפה. סמנטיקה לוגית פורמלית מתארת קשרים בין מילים ומשמעויותיהן באמצעות כללים לוגיים וסמנטיקה קוגניטיבית בוחנת כיצד החוקר ממשיג את עולמו וסביבתו באמצעות המילים. אני נוטה להסכים כי יש להבין את משמעות המילה על פי ההקשר התחבירי ועל פי ההקשר הנסיבתי שבהם היא מופיעה. הסמנטיקה היא החוט המקשר בין כל ענפי הלשון משום שהיא עוסקת במשמעויות, אשר נלוות לכמעט כל עיסוק לשוני. לפי עמדתו של ראסל, שטען שמקורו של מושג הידיעה הוא בחיים המדעיים והפרגמטיים, יש לשים דגש על מדע ושפה פורמלית ככלים העיקריים של כל הפילוסוף או חוקר. אני מקבל את דעתם הנחרצת של שני הפילוסופים הידועים ראסל ופרגה, שתפשו את הלוגיקה כתחום הקודם לשפה, ואשר תפקידו לסלק את העמימות והבלבול שמקורם בשפה הטבעית. לדעתי הפרגמטיקה, שהיא חקר השיח, נחשבת מאוד כענף בסמנטיקה, אחרת אמירות והגדרות של משתנים תהיינה אמורפיות. ואכן, דרושים שינויים בשפה הרגילה, בשל ריבוי המשמעות המאפיין את השפה הטבעית תוך קביעת מונחים חד-משמעיים ומוגדרים בבירור.

האם רק בתחום המחקרי השפה הרגילה עשויה להיות מעורפלת ורב-משמעית? אני יכול רק להעיד שבתחום תכנון מכרזים למשל, או מניסיוני בבתי המשפט, השפה המשפטית רבת משמעויות במקרים רבים. גם בין בני אדם, לדעתי, מונחי השפה הרגילה לעיתים מעורפלים ולא חד-משמעיים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. אבל מה אפשר לעשות?
    בכלל יש מה לעשות?
    בעיות לא חסרות, חכמי העם צריכים לעזור לפתור את הבעיות האלה

    1. המאמר של ד"ר רוב בהחלט מעניין ויש לו גם השלכות אופרטיביות. לדוגמה – השימוש במילה "כאילו" על ידי רבים וטובים, כולל בנות ובני הדור הצעיר. המילה כאילו משבשת את החשיבה ומשדרת בלבול לשומעים.
      מילה זו מקבילה למילה הערבית "יעני" שרבים מאד מדוברי הערבית משתמשים בה השכם והערב. התרבות הפילולוגית הגלומה במילה יעני משבשת את יכולת השפה להגדיר דברים במדויק. לכן לא תמצא בשפה הערבית פרסומי מחקר במדעי הטבע. לכן התרבות הערבית מלאה בפנטזיות, בדמיון מפותח (סיפורי אלף לילה ולילה)וב- WISHFUL THINKING. אללה יוסתור.

  2. יש משהו פחות חד משמעי מתיאוריות פילוסופיות? לכל אחת מאה פירושים.

    1. רויאל נץ, חוקר המדעים העתיקים, בדק טקסטים של מתמטיקאים יוונים ושל אריסטו וגילה בשיטה פשוטה למדי, את הנטייה הכפייתית של הפילוסופים ביצירת טקסטים חסרי משמעות ברורה מאז אריסטו. היום החוקרים במדעי החברה והחינוך, כותבים מאמרים כאלה ומתווכחים על משמעועיות של המילים שלהם. דיון קצר בממצאיו סוכם במאמר שלי כאן: https://www.jokopost.com/thoughts/22042/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

אימון בשחקים

איך אימנתי את טייסי Top Gun בישראל

צילום של גדעון

טעון שיפור

לישראל דרוש מבנה ממשל אפקטיבי ויציב שיאפשר משילות

תמונה של בורוכוב

סכנת נעילה

על הסכנה שבנעילת מכשירים ממרחב הסייבר