מה נמצא מאחורי ההמצאות של יוון העתיקה?

ללמוד מהמדענים הקדמונים
שפי גבעון במוזיאון
פרופסור יהושפט גבעון ליד התנ"ך של גוטנברג

מקובל לסבור שהיוונים המציאו את הפילוסופיה ואת הגיאומטריה. הפילוסוף היווני תאלס איש מילטוס (624–546 לפנה"ס) היה הפילוסוף המוכר הראשון וגם המתמטיקאי (במשמעות של עוסק בהוכחות) הראשון. אפשר לטעון שפותחו פילוסופיות חשובות גם במזרח הרחוק, אבל בשום מקום פרט ליוון העתיקה לא הומצאה השיטה הלוגית של הדדוקציה, של ביסוס האמת על-תנאי, של הסקת מסקנות מהנחות מפורשות, בדרך שמבטיחה שאם ההנחות הן אמיתיות אז גם המסקנות חייבות להיות אמיתיות. אבל מאחורי ההמצאות האלה מסתתרות המצאות מעמיקות נוספות שתרמו למהפכה המדעית ואשר רבים אינם מודעים להן. אלו הן המצאות "תיאורטיות" שבלעדיהן לא היינו מצליחים לפתח את המדע וגם את יישומיו, כלומר גם את הטכנולוגיה במשמעותה המקורית.

מהיוונים למדנו שידע ציבורי ניתן לארגון באמצעות לוגיקה. זה מה שאוקלידס (365–275 לפנה"ס) הראה בספרו "על היסודות", שבו סיכם את הידע המתמטי שפותח עד לימיו. מאוחר יותר, אנשי הסטואה חקרו את הלוגיקה עצמה – הלוגיקה הפסוקית, וממנה צמחו הלוגיקה המודרנית והטכנולוגיה הדיגיטלית. לעומתם, אריסטו חקר לוגיקה של יחסים פשוטים בין קבוצות: "כל היוונים הם בני-תמותה" וכו'. אך הלוגיקה של אריסטו הייתה מבוי סתום ולא הובילה לשום פיתוח משמעותי.

עוד למדנו שידע ציבורי ניתן לפיתוח באמצעות שימוש נכון בשפה: שימוש שיטתי בשפה מינימלית, עם אוצר מילים יציב, ללא ריבוי של משמעויות וללא ערפל של דימויים ומטפורות, לתיאור עולמות תוכן נרחבים. החוקר רויאל נץ, במחקרו על פיתוח הדדוקציה ביוון העתיקה, גילה שבניגוד לפילוסופים, המדענים הקדומים שמרו על יחסי מילה-משמעות ברורים ויציבים. שמירה על יציבות לשונית זו אִפשרה פיתוח של ידע בתהליך שהשתרע על פני מאות שנים, כמו זה שפותח במדעי הטבע.

המצאה שלישית של היוונים הייתה שימוש שיטתי בשפה מסדר שני בתיאור ידע ציבורי. המדענים היווניים הקדומים ידעו להבחין בין שפה מסדר ראשון, שביטוייה מתייחסים אל עולם תוכן מסוים, לבין שפה מסדר שני, שביטוייה מתייחסים אל הביטויים שבשפה מהסדר הראשון. הטקסטים שלהם, כך מצא רויאל נץ, תמיד היו מחולקים לשני חלקים. בראשון, כמבוא, יש התייחסות אל המילים שתופענה בחלק השני. ואילו בחלק השני יש התייחסות רק אל מושאי החקירה שלהם. הם ידעו, ללא הנמקה מפורשת, שיש צורך בשפה מסדר שני כדי לפתח ידע המבוסס על לוגיקה. למשל בהגדרות ישירות יש שימוש בשפה מסדר שני, מכיוון שבהגדרה יש התייחסות מפורשת אל המונח המוגדר: "להלן …", או "במונח… נתכוון ל…". מאות שנים לאחר מכן המחיש לואיס קרול (1832–1898), במשל משעשע על אכילס והצב, את הכרחיות השימוש בשפה מסדר שני לצורך הסקת מסקנות שיטתית.

שלוש ההמצאות האלה אינן מוכרות ואינן מיושמות בתחומים שונים, כמו בפילוסופיה ובמדעי החברה. לכן במקום התפתחות יש בהם גלגולי גרסאות ופלפולים אידאולוגיים לרוב. חבל. תחום החינוך, על כל ספיחיו וענפיו, מראה זאת בלי הרף. לדוגמה כך נפגעת הוראת החשבון. הכשרת המורים איננה כוללת למידת לוגיקה. וכפי שכמעט כל מאמר שנכתב בידי חוקרי החינוך מעיד, שפת החינוך רווּיה במונחים רבי-משמעות ובכשלים לוגיים. בחנו למשל את המונחים "ידע" ו"ידיעה" – מה משמעותם? ידיעה הצומחת מהתנסות אישית, או מבדיקות ציבוריות, כמו בידע המדעי? מה זה מִספר? ומהו האפס? ספרה או מספר? האם הוא מספר מיוחד, או סימן של מספר? לכן החינוך רווי בכישלונות. חבל מאוד.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

4 תגובות

  1. ואתה לוקח טותנו תמיד אחורה להיסטוריה הרחוקה. עם כל הגכבוד לפורצי הדרך של פעם, אנחנו כבר לא שם. טנחנו הרבה יותר קדימה ומאז נעשו כבר הרבה פריצות קדימה.

    1. חוששני שלא הבנת את המאמר. לוז המאמר עוסק בשיטה מדעית שאפשרה קידום לעומת חוסר שיטה מדעית שמביאה לוויכוחים חסרי תכלית או סיבובים במקום ללא יכולת להסיק מסקנות תקפות.
      הכותב מותח ביקורת על מוסדות ההכשרה של מורים בשל העדר תחומי לימוד ידועים. נכון. זו בדיוק הבעיה. אולם אין כנראה יכולת להכניס לימודים מסוג זה לסמינרים למורים בשל אינטליגנציה ידועה של אלו שפונים ללימודי הוראה.
      צודק הכותב. אם החברה הישראלית רוצה לקדם את חינוך הדורות הבאים עליה לשנות ולשפר את מעמד המורים, כולל העלאת האינטליגנציה של הפונים להוראה.

  2. המדע יכול היה להתפתח רק הודות לשמירה על הרגלי השיח שפותחו על ידי היוונים. תחום דעת שאין מקפידים בו על הרגלים אלה, צפוי להיות עמוס בפרשנויות ובוויכוחים חסרי ערך, במקום על הבנת הפריצות קדימה.
    לא סתם הצהיר וייטהד כי הפילוסופיה איננה אלא אוסף של הערות שוליים למשנתו של אפלטון. אם תבדקי את הטקסטים המתפרסמים בפלטפורמות האקדמיות של חוקרי החינוך תגלי שהם נגועים בחריגות מהקריטריונים של השיח המדעי של יוון העתיקה והם עדיין מחפשים, למעלה ממאה שנים, כיצד לפרוץ קדימה.

    מאמר שנכתב ללא שמירה קפדנית על כללי השיח שגילה רוויאל נץ, אינו ניתן להבנה ואיננו ניתן לאפשר התקדמות, אלא רק וויכוחים על משמעות של מילים ללא שימוש בהגדרות.

  3. כל החוכמה היא מצטברת
    באותו עקרון בנויה האקדמיה
    מבקרים משכללים ונשענים על מה שעשו הקודמים
    ועל זה בונים ומוסיפים את הידע שלנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יורם

קלף מנצח

חוק מקומם מונע מאזרחים ותיקים כפל קצבאות

צילום של גדעון

הפתעה שלא הייתה

החלטות שגויות של הדרגים המדיני והצבאי ערב המלחמה