בימים אלה מתקיים ויכוח בשאלה אם ישראל עוברת תהליך של הדתה או, לחלופין, חילון. זהו ויכוח על פרשנות ולא על עובדות – הרי לו היה בידנו מד הדתה מקובל על כולם, לא היה על מה להתווכח. היות שמדובר בעניין סובייקטיבי וכל צד רואה בעיקר את מה שמפריע לו, המתווכחים יכולים רק להתבסס על דוגמאות מאוטובוס זה או אחר, מיחידה צבאית זו או אחרת, מבית ספר זה או אחר.
ובכן, שני התהליכים מתקיימים בו-זמנית. תהליך החילון הוא תוצאה של העובדה שמדינת ישראל נמצאת על כדור הארץ. העולם כולו עובר תהליך של חילון. אני חי זה ארבע שנים באירופה והנה עדות אישית: אף אחד ממכריי ה"נוצרים" באירופה, למעט אחת, לא נישא בנוכחות כומר. כולם התחתנו בהליך אזרחי. אף אחד גם לא הטביל את ילדיו.
החילון מתרחש גם במדינות שהחילונים הישראלים נוהגים להציג כאיום ייחוס ודוגמה לסוף העצוב שצפוי למסלול ההדתה. בערב הסעודית נשים הורשו לנהוג ונסיך הכתר מקדם הקמה של "עמק סיליקון" סעודי, שם אף יימכר אלכוהול. ידידי, משכיל איראני שעבר לאירופה, סיפר לי שלהערכתו כשלושה רבעים מבני עמו מאסו ברפובליקה האיסלאמית וכמהים בסתר לנפילתה. ברוסיה, המשטר האוטוקרטי שכרת ברית עם הכנסייה נאלץ לאחרונה לגנוז את התכנית להקמת קתדרלה על חשבון גן ציבורי בעיר יקטרינבורג לנוכח גל של מחאה ציבורית.
החילון הוא חלק מגלובליזציה. אישה עטופת חיג'אב או גבר חבוש כיפה שצועדים ברחובות פריז או ניו יורק נתפסים כאנשים שדבקים בסיפור מסוים בתוך סביבה שמציעה הרבה סיפורים חלופיים. מדע והומניזם הם מתחרים רציניים לסיפורים הדתיים. במאתיים השנים האחרונות האנושות למדה להכפיל את תוחלת החיים, להוריד את תמותת התינוקות מ-30% לכמעט אפס, לטוס ולאפשר לאנשים שמרוחקים אלפי קילומטרים זה מזה לדבר כאילו ישבו באותו חדר. כל זה קרה לא בזכות אמונה אדוקה באל אלא בדיוק להפך – בזכות אמונה של האדם בכוחות עצמו על חשבון תקווה לחסדי שמיים.
כתופעת לוואי לאמונת האדם בעצמו קיבלה האנושות בונוס בדמות דמוקרטיה, שאיפה לשוויון מגדרי וחינוך לכול בחלקים נרחבים של העולם. את שמיכת ההיגיון וההשלמה שמציע הסיפור הדתי יש למתוח יותר ויותר לאור ההצלחה המסחררת של האדם לשנות את חייו לטובה מאז שהתחיל להאמין בעצמו.
אומת הסטארט-אפ ישראל, שתושביה אוהבים כל כך לטייל ולהיחשף לעולם הגדול, בוודאי מושפעת מתהליך החילון הגלובלי. יתרה מזו, ספק גדול אם הישראלי המחוספס, שמגיב בעצבנות כשמחנכים ומגבילים אותו, אוהב את החופש שלו פחות מאשר הגרמני הממושמע.
יחד עם זאת, לכאורה מתרחש בישראל תהליך הפוך של ריבוי טבעי מהיר של אותו חלק באוכלוסייה שמסרב בתוקף להביט בסיפור הדתי בביקורתיות. לכאורה הריבוי הטבעי מתורגם להגדלת מספר המושבים בכנסת ולחיזוק הכוח הפוליטי של המפלגות הדתיות, והן משתמשות בכוח זה לצורך כפיית הדת על כלל הציבור.
ובכן, לפחות לגבי החלק השני של הטענה יש לי ספקות. בחנתי את שיעורי ההצבעה למפלגות החרדיות וגיליתי שלא רק שאין גידול בשיעור ההצבעה למפלגות אלה, אלא למעשה יש ירידה שנמשכת כבר עשרים שנה. בבחירות 1999, 13% מבעלי זכות בחירה (שהיוו 17% מהקולות הכשרים) הצביעו לש"ס וליהדות התורה. בבחירות 2006 עמד המספר על 9% מבעלי זכות בחירה (שהיוו 14% מהקולות הכשרים). בבחירות 2019 ירד המספר עוד ועמד על 8% מבעלי זכות בחירה (שהיוו 12% מהקולות הכשרים). גם אם מתעלמים מבחירות 1999, שבהן קיבלה ש"ס קולות רבים לאור המחאה על הרשעתו של אריה דרעי, אין מגמת עלייה בהצבעה למפלגות חרדיות. יש יציבות או אף ירידה קלה.
מה שקיים במציאות זה השקר של "שותפות טבעית", שיצר רושם שהליכוד הוא קבלן ביצוע של המפלגות החרדיות בפרויקט הפיכת ישראל למדינת הלכה. האמת היא שהשותפות בין הליכוד למפלגות החרדיות אינה טבעית יותר מהשותפות בין הליכוד לבין המרכז ואפילו השמאל הציוני. מצביע ליכוד טיפוסי דומה במאפייניו למצביעי כחול-לבן, עבודה ומרצ: מדובר בישראלי ששולח את ילדיו לצבא, מתמודד עם משכנתא ומשלם מיסים. לרוב הוא גם לא שומר שבת. השותפות הלא-טבעית שהוטבע לה השם שותפות טבעית היא זו שמייצרת מכות מצרים לישראל הליברלית, בדמות חוק המרכולים והפרדה מגדרית מעוגנת בהסכמים קואליציוניים. השותפות הלא-הטבעית היא כוח מלאכותי של הדתה שמופעל כנגד הכוח הטבעי של החילון.
18 תגובות
בתהליכי ההדתה
אחוז הדתיים והשפעתם הולכים וגוברים בצורה ברורה
אי אפשר שלא לראות זאת
נגד אימוץ החרדים לקואליציה תוך תלות בהם
לא כל כך מסכים עם הניסיון להפריך את טענות ההדתה
ברטה, איני מקל ראש, מדובר בתופעה קשה ומסוכנת. הטענה שלי היא שהדתה זהו תהליך מלאכותי שנכפה על-ידי המערכת הפוליטית בצורה צינית. זאת לא תוצאה של גידול במספר מנדטים. קל לומר שאחוז הדתיים גדל, אך בסופו של דבר מה שחשוב זה לא התחושות, אלא המספרים בקלפיות. והנתון המפתיע הוא שאין עליה בהצבעה למפלגות חרדיות. יש עליה קלה בהצבעה ליהדות התורה, אבל יש ירידה יותר גדולה בהצבעה לש"ס. וזה לא אירוע נקודתי, זו מגמה של עשרים שנה.
במקביל. וזה בדיוק תהליך ההקצנה והפירוד שקורה בארץ.
אתחיל בכך שאהבתי את האופן בו אתה מתנתח את המצב והתובנות שאתה מפיק מכך, אבל עדיין יש לי השגה מסוימת הנוגעת למגמת החילון בעולם. ברמה הכללית, אדם מתחבר לדת אם מתוקף חינוך וסוציאליזציה במסגרת הקהילתית/שבטית וכו. הסיבה השנייה בעתיה אדם פונה לדת כאשר יש צורך פנימי לאחוז באיזה שהו עוגן בחיים חסרי יציבות, מלחמות, מהפכות, משברים חברתיים ,כלכליים ואישיים אחרים.
יש לזכור שמלבד שלושת הדתות המונותאיסטיות יש דתות נוספות ששם דווקא גוברת הנטייה להשתלבות כפי שניתן ללמוד מ- הודו, סין, ואפילו רוסיה ויפן. גם נתוני הירידה הנכונים בדבקות בנצרות בעיקר באירופה, אינם מחפים על החיפוש אחר דת חליפית חדשה בצורה של "ניו-אייג" או בודהיזם מעודכן. מה עוד שככול שהמדע מתקדם בגילויים קוסמיים בקצב שלא היה מעולם- רבים הם המדענים החוזרים עתה לאמונה באלוהות.
מה שמשתנה היא בעיקר חולשת הדבקות במצוות שנכתבו לפני שלושת אלפי שנה ועוברים עתה עדכון מודרני- כאן המהפכה הגדולה! היהדות החרדית בארצינו מנהלת עתה קרב מאסף נוכח תופעת ההתנערות ממצוות שתוקפן עבר, ומכאן חרדתם הגדולה ומאמציהם הבלתי נילאים לשמר מסורת ימי ביניים. אנו בעיצומו של מאבקתרבותי דורי מרתק, שיש לו מחירים ששני הצדדים משלמים אותו.
חובר לחרדים שבבסיסם הם אנטי ציוניםמסכים איתך
בסלע
מדובר על הדתיים בכלל שמביאים ביחד עם החרדים את כוח הסחיטה לשיאים
כאשר החרדים רוצים לדוגמא לא להתגיס הדתיים הלאומיים תומכים בהם
חילול השבת
האדרת ערכים חילוניים
ההתבטאות כלפי הדת והדתיים
כאמור בפתיחת המאמר, כל צד בויכוח רואה את מה שמפריע לו ואין מדד אובייקטיבי שיהיה מקובל על כולם.
החילונים מתקשים לפרוץ את הכפיה הדתית משתי סיבות. א) אי הפרדת הדת מהמדינה דבר שמכפיף את החילונים לדת במקרה של נישואים גרושין או להבדיל קבורה,מונע מהם שרותים ציבוריים בשבת, סוגר להם רוב החנויות בשבתות וחגים את מכתיב להם ימי המנוחה מעבודה וכו'. ב)יש אסימטריה בצרכים של חילונים ושומרי מצוות. חילוני יכול לאכול כשר אבל שומר מצוות חייב לשמור מרחק מאוכל לא כשר. אם אוטובוס של מורות נוסעים ליום כיף מספיק שיש מורה אחת דתיה שכולם יהיו חייבים לאכול כשר. לכן כל המלונות וחלק גדול של המסעדות הגדולות כשרות כי הם לא רוצים לותר על קבוצות של אורחים או סועדים.
אבל העם כנראה מעדיף אותה. איך פותרים את הבעיה?
מי דיבר על הגירה ממקסיקו לפני שטראמפ הפך את זה למוקד הקמפיין שלו? אף אחד. זה הפתרון – להעלות את הנושא על סדר היום ולא להרפות עד שלציבור ייפול האסימון שהצבעה לליכוד = הדתה.
אגב, לא מסכים אם דעתך שהציבור מעדיף את הברית ליכוד-חרדים. עובדה שנתניהו לא הצליח להקים ממשלה שמבוססת על הברית הזו.
זוהי הרי דמוקרטיה.
איזה אינטרס יש למצביעי ליכוד בהדתה? האם מצביעי ליכוד רוצים שיבושים בתנועת רכבות בגלל שלא ניתן לבצע עבודות תחזוקה בשבת? האם מצביעי ליכוד בתל-אביב לא הולכים למרכולים בשבת?
הליכוד יאפשר לחרדים לא להתגייס ותמורת זאת יקבל את היכולת להיות מפלגת השלטון
רק כדוגמא למה חבירה בין שתי המפלגות יכולה להיות הגיונית לשני הצדדים
כך בדיוק, כפי שאמר ליצמן בקולו: תעבירו לנו את הכספים שאנחנו דורשים ואנחנו לא נתערב ולא נפריע בתכניות ובמדיניות שלכם.
זה כול העניין, אתנן ברור , שקוף, גלוי בצורה של כסף, והרבה כסף לישיבות החרדיות ופטור מקיף משירות צבאי- תמורת חופש פעולה מדיני ללא כול הפרעה.
אין כול זהות אינטרסים, שני קווים מקבילים שלא יפגשו, אבל מקדמים האחד את השני בנפרד.
דמוקרטי? אפשר שכן
כשר? אולי, אבל לבטח מסריח
ציני? מאד
מעורר גועל נפש? בהחלט
מעורר מחלוקת ופלגנות בעם? ועוד איך
מי משלם? הציבור החילוני העובד
את ערכיולמען השלטון. הדןגמא ההפוכה של ציפי לבני מוכיחה זאת.