הילולה מזיקה

די למדורות ל"ג בעומר
אש
צילום: Emeldil en.wikipedia.org

כל שנה חוזרת התופעה: רבים בציבור נזעקים לנוכח הנזק החמור שגורמות מדורות ל"ג בעומר, אך הדרישה לבטל את הנוהג הזה נתקלת בהתנגדות שמרנית עיקשת. להזכיר, חג ל"ג בעומר אינו מופיע בתורה וגם לא בגמרא. למעשה, האזכור הראשון לחג הוא מתקופת הראשונים (מאה 11–מאה 15) באירופה. על פי המסורת, ביום זה התרחשו אירועים אחדים: פסקה המגפה שגרמה למותם של תלמידי רבי עקיבא, נפטר רבי שמעון בר יוחאי (הרשב"י, כותב ספר הזוהר) ולפי ה"חתם סופר" ביום זה החל גם לרדת מן במדבר (לך תדע…)

מלבד ההילולה הגדולה סביב קברו של הרשב"י, עם הזמן נוספו מנהגים כמו הדלקת מדורות וקריאה בספר הזוהר. הציונות הוסיפה את הירי בחץ וקשת להאדיר את ההיבט הלאומי של מרד בר כוכבא, ובגולה קמו התאגדויות ספורט תואמות, כמו בית"ר, "הכוח", השומר הצעיר, גורדוניה ואחרים – להעצמת החוסן היהודי.

במה שנוגע למדורות, ידוע שחגי אש פגניים היו נהוגים בקרב עמי אירופה, בעיקר בסמיכות ליום הקצר והיום הארוך בשנה, לעיתים בליווי גלגלי קש בוערים המסמלים את השמש. הסברה היא שהצלבנים הביאו את מנהג האש בחודש האביב, והיהודים אימצו אותו בעלייה לקבר שמואל הנביא ומשם עבר להילולת הרשב"י במאה ה-16 והתגלגל למדורות ל"ג בעומר של היום.

מכאן שמההיבט הדתי אין למדורות חשיבות ייחודית, אך מההיבט החברתי החג אכן מספק כוח מלכד סביב "מדורת השבט", והבהייה המשותפת באש מספקת תחושה של ביטחון ולכידות חברתית שאנשים מתקשים להיפרד ממנה. מנגד, הנזקים חמורים, כולל זיהום אוויר קיצוני, שריפות יער קשות, השמדת עצים ולוחות עץ בעלי תועלת לתעשייה ולנוף, שלא לדבר על גניבת עגלות קניות במרכולים… ואזכיר שכל עגלה כזאת עולה מאה דולר.

בתי הספר יכולים להתגייס להסברה על הנזקים. זה עשוי לעזור, בתנאי שההורים ישתפו פעולה ולא יסייעו בידי הזאטוטים ויוכלו לעמוד בלחציהם להדליק אש – וידוע שילדים אוהבים לשחק בגפרורים – בדיוק כפי שהצליחו בעבר למנוע את קטיפת פרחי הבר. ההורים והמחנכים יכולים להציע תחליף, למשל הדלקת נרות לזכר הצדיקים. אבל ההשפעה המשמעותית ביותר יכולה לבוא מצד הרבנות, שכן המגזר הדתי בישראל מקבל כל גזירה היוצאת מפי חכמי התורה, וזה יכול לפעול לטובה גם במקרה זה.

עכשיו לכו שכנעו את מועצת גדולי התורה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

    1. מנהג ההשתטחות על קברי צדיקים היא סוגיה מעניינת, חדשה יחסית העומדת בניגוד לסיפור משה ש"מקום קבורתו לא נודע" כדי להימנע מסגידה אישית.
      יש לכך יתרונות חברתיים מסוימים אך גם מהווה איום לעיקר לחילונים כמונו הרואים בתופעה זו בעיה. קטונתי לשפוט ברגע זה.

    1. האם יש סיכוי שהסכנה לבריאות הסביבה תשכנע את האדמורים לחדול ממנהג המדורות?

    1. לא בטוח
      הזיהום הסביבתי שישראל תורמת לכדור הארץ אינו מבשר טובות והוא כבר ברמה של אל- חזור. אמנם הוא כבר לא יעניין אותך באופן אישי אבל נכדינו בצרה קיומית. בעוד שעדין יש בידינו לשלוט במדורות הפוליטיות, להחליף שלטון מדי 4 שנים.. עניין של סדרי עדיפויות

  1. בושאים שצריכים לעניין את כולנו
    העולם שבו צריכים לחיות גם נכדינו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יורם

40, 32 ו-26

אחרי שנת הקורונה – תובנות לגבי המגזר הערבי באקדמיה