ארמי אובד אבי

הארמית המדוברת, קריאה להצלת נכס תרבותי
הלוגו החדשני של המיזם, על רקע הדגל של העם הכורדי

התרבות היהודית בישראל עדיין עסוקה בשאלת הזהות שלה. גם לאחר 71 שנות תקומה, אין כיום מי שיודע להציג תפיסה המקובלת על הרוב בסוגיית טיבה של הזהות היהודית ישראלית. הפוליטיזציה של מסורת ישראל והמאבק בין המגזרים הדתי והחילוני גובים מחיר תרבותי כבד. ציבור רחב בועט במה שמציעות מערכות החינוך והדת הממוסדת. החברה היהודית בישראל נאלצת לוותר על נכסי תרבות נאצלים והדיאלוג הפורה בין מסורת לחידוש נעשה רדוד יותר ויותר. אחד מנכסי התרבות המעולים ביותר, אשר נמצא בסכנת הכחדה, הוא הלשון הארמית המדוברת.

בכל פסח, בליל הסדר, אנו מזכירים לעצמנו את קיצור תולדות עם ישראל: "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט, וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב" (דברים כו, ה). ראשיתו של העם היהודי בארם, במקום שבו דיברו ארמית. אנו רואים כי המקרא מלא בביטויים ארמיים ואף חלקים שלמים כתובים בלשון הזאת. למצבת זיכרון שני שמות בפסוק אחד: "וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ גַּלְעֵד" (בראשית לא, מז). השפה הבין-לאומית שבה השתמשו המשכילים הייתה ארמית: "לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ וּלֲלְמְּדָם סֵפֶר וּלְשׁוֹן כַּשְׂדִּים" (דניאל א, ד). כל ספרות חז"ל, המשנה, התלמודים בבלי וירושלמי והמדרש, ספוגה בלשון הארמית. בימי המשנה והתלמוד הייתה הארמית הלשון העיקרית של היהדות.

רבי יהודה הנשיא יצא נגד כך וטען שזו לשון מסורסת: "בארץ ישראל, לשון סורסי, למה? אלא או לשון הקודש או לשון יוונית" (בבלי, סוטה מט ע"ב). ספר הזוהר, שהייתה לו השפעה מכרעת על התרבות היהודית, אף הוא כתוב בלשון הארמית. סידור התפילה ערוך כך שברגעים הקריטיים ביותר של האדם הוא שוטח את תפילותיו בארמית. כך בפתיחת היכל הקודש "בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָרֵא עָלְמָא", וכך בתפילת הקדיש "יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא".

עצוב לראות בכל פעם מחדש שיהודים נתקלים לראשונה בקדיש כאשר הם קוראים אותו בהלוויית יקיריהם. לפי בליל המילים שיוצא מפיהם ניכר שהם לא יודעים לקרוא ובוודאי אינם מבינים את משמעותו. אך הדברים נוגעים גם למלומדים בישיבות ובאוניברסיטאות. כל מי שמבין ארמית איננו בהכרח יודע לקרוא אותה. דורות רבים של תלמידי חכמים, מנהיגים רוחניים ואינטלקטואלים שהשקיעו את כל חייהם בחקר היהדות לא שמעו מעולם ארמית מדוברת. זהו חור שחור תרבותי, שכל מי שחפץ ביקרה של היהדות, מוטב שיהיה מודע אליו ומוטב שיזדעק לפעול לתיקון המצב.

עם העליות הגדולות בראשית שנות ה-50 של המאה הקודמת עלו ארצה יהודים רבים מחבל כורדיסטן. חבל ארץ זה מתפרש על פני שטח עצום – מאיראן שבמזרח, דרך עיראק שבמרכז ועד סוריה וטורקיה שבמערב. יהודים אלה, שחיו בבידוד גיאוגרפי ותרבותי במשך אלפיים שנה בקירוב, שימרו את הארמית המדוברת בדמיון רב לזו שהייתה בתקופת חז"ל. בעשרות השנים שעברו מאז העליות האלה לא ידעה החברה הישראלית המתחדשת להעריך את האוצר התרבותי שנושאים איתם יהודים אלה. כיום נותרו רק מתי מעט המסוגלים עדיין לדבר באחת משתי הלשונות שעליהן קם עם ישראל (עברית וארמית).

למרבה הצער, גם יוצאי כורדיסטן וגם צאצאיהם נכנעו למכבש התרבותי ואינם מאמינים עוד בתקומתה של הלשון הארמית המדוברת. בימים שהלשונות המערביות דורסות את העולם כולו, לא נותר מקום ללשונות מעצבות הזהות, האתניות, המקומיות והייחודיות. כולנו מתבטלים בפניה של התרבות השלטת, מתרפסים בפניה ומתפרקים מנכסינו התרבותיים; מאותם נכסים שאף התרבות המערבית קמה עליהם, שהרי גם הברית החדשה קמה על הלשון הארמית. אתר כנסיית הקבר מכונה בברית החדשה בשם גולגולתא (מרקוס 15 ,22). קבוצות של נוצרים בסוריה ובעיראק עדיין מדברות בארמית הקרובה מאוד לזו של יוצאי כורדיסטן. זוהי עדות נוספת לכך שהתרבות הנוצרית המערבית צמחה על הלשון הארמית המזרחית.

כדי להציל את הנכס התרבותי הנאצל הזה אנו נדרשים לשינוי חשיבה מהותי. הארמית המדוברת אמנם נשתמרה בפי יוצאי כורדיסטן אך היא שייכת לכל עם ישראל לדורותיו. מפעל ההצלה של האוצר התרבותי הזה אמור להיות אינטרס לאומי ולא רק של אותה קבוצת זהות הנושאת אותו. מדינת ישראל משקיעה משאבים רבים בפיתוח תרבות היידיש ותרבות הלדינו. שתיהן יקרות, חשובות וחביבות. אך הן מייצגות קבוצות זהות מסוימות, ואילו הלשון הארמית שייכת לעם כולו, מאז שנוסד ועד היום. שינוי התפיסה המהותי הזה יביא בעקבותיו שינוי בסדרי העדיפויות בהשקעה בנכסים התרבותיים של העם היהודי. בימים שבהם ממשלת ישראל מדברת על הרמת קרנה של מורשת יהדות המזרח (דו"ח ביטון ופרסים לאמני הזמר המזרחי), מה לנו נאצל יותר מן הלשון הארמית המדוברת של יוצאי כורדיסטן? אין זה תיקון של עוולה שנעשתה למזרחים, זהו תיקון של עיוות תרבותי שעשה עם ישראל לעצמו. לכן התיקון הנדרש הוא הכרה רחבה בישראל ובעולם היהודי שזהו נכס תרבותי שאותו יש לטפח ובו יש להשקיע משאבים. שיאו של התיקון יבוא כאשר המדינה תכיר בכך שהלשון הארמית, בצד העברית, היא השפה היהודית השנייה של עם ישראל.

תנועת "תיקון", מיסודו של ד"ר מאיר בוזגלו, רואה חשיבות רבה לשיקומה של הלשון הארמית המדוברת, ובחודשים הקרובים יתקיים כנס ייסוד של תהליך אסטרטגי להשגת היעדים שהוצגו למעלה. במקביל, קבוצה של דוברי ארמית מיוצאי כורדיסטן כבר עסוקה בחשיבה כיצד יתנהל התהליך. ביניהם נמצא את יו"ר קבוצת "לישנא דני" הגברת בתיה מזור הופמן, מחבר המילון הארמי עברי המלומד מרדכי יונה, יו"ר לשעבר של הארגון הארצי של יוצאי כורדיסטן מר אברהם סימן טוב, הרב והמחנך יהושע דרורי, הפרסומאית זהבה זבריקו, המשורר איציק ברוך, יזם התיירות ישראל אריאל, הפעיל החברתי מוטי גבאי ועוד שורה של פעילים חברתיים. לקבוצה זו אנו מזמינים נשים ואנשים מכל קשת הזהויות שיש להם עניין להתגייס למהלך החשוב הזה. בכנס דו-יומי של מרכז דהן באוניברסיטת בר-אילן ומרכז מורשת יהדות בבל יפרוס כותב שורת אלה את תפיסתו בעניין זה ויציג רעיונות מעשיים להובלה של המהלך האסטרטגי. ההרצאה תתקיים ביום 21 במאי 2019 בשעה 12:00, במרכז מורשת יהדות בבל, שדרות מרדכי בן פורת 83, אור יהודה. הקוראים מוזמנים.

מימין לשמאל: שמעון שמואל (שכקה) מבית יוסף, שמשון בראזני ממושב רחוב, וד"ר יעקב מעוז מירושלים, בחגיגת הסהרנה של בית-שאן

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

43 תגובות

  1. כול מה שאמרת על הארמית נכון, תוצר של גלות
    אני מעדיף שהקדיש יהיה בעברית, מדוע שהארמית תועדף על פני העברית בנושא רגיש מאד כמו הקדיש??

    1. תבורך, יעקוב היקר, מגלגלים זכות על ידי זכאי, שפה מרחיבה את נפש העם, ועל אחת כמה וכמה ארמית.

      1. אני רוצה לסםר לך מר מעוז שאבי הרב חיים אהרון זצ"ל נלקח לבית עולמו לפני שנתיים וחצי והשאיר אחריו נכסי צאן ברזל. ולהלן:
        חמישה חומשי תורה שתרגם לארמית קלה כולל ניקוד.
        סםר תהילים וסםר הפטרות אף זאת תרגם. כמו כן פתח אליהו תרגם לחמש שפות.אבי היה בקי ברזי התורה קרא את הזוהר וספר דניאל באופן שוטף וידע לתרגם תוך כדי קריאה לעברית.
        יש בידי לא מעט הקלטות אין מדבר ושר בשפה הארמית.
        ובלי קשר תוכל להיכנס ליוטיוב הדסה ישורון ולהאזין לפיוט בארמית: אני ה' בראתי, ירושלים של זהב ועוד שירים אחרים.

    1. *"אדם המחובר למורשתו בכח המעשים, למה הוא דומה*?
      *לאילן שענפיו מרובין ושרשיו מרובין, שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזין אותו ממקומו.*

  2. מהכרותי עם ד"ר יעקב מעוז, יודעת שישמור על המורשת, על מוצאו, בטח שגם על הארמית שפת אבותינו. גם אני גאה במוצאי, מצטרפת לדעותיו וחושבת שיש לשמר את השפה הארמית. כל לחי ד'ר מעוז והאמת❗

  3. יישר כוחך יעקב!
    השפה היא מולדת שנייה, חשוב לזכור אותה ולהחיותה!

  4. כל שפות הגלות הן נכסי תרבות שצריך לשמר, ובראשן הארמית שאוצרת בתוכה תרבות יהודית רבת שנים והיא שפתו של החיבור היהודי החשוב ביותר- התלמוד הבבלי.
    חזק ואמץ רבי יעקב!

  5. חשוב מאור לשמור על השפה זו בהחלט שפה יהודית ייחודית שבאה לידי ביטוי בכתבי קודש גמרא זהר ועוד מאמרי חזל במשך 2000 שנה.

    1. ד"ר יעקוב מעוז, אקטיביסט חברתי מוערך ביותר בקרב רבים וטובים! יישר כוח על מהלך כה ערכי זה!!

    1. הכנס המתוכנן חשוב, אבל אסור שהמשימה החשובה הזאת תוטל על כתפיהם של המשוגעים לדבר. צריך שמרד החינוך יראה בה משימה לאומית ויוביל את המהלך להחזיר עטרה ליושנה

  6. חייבים לשמר את השפה הארמית שהיא מעין אחות של השפה העברית , יש מילים רבות בתנ"ך , במשנה ובתלמוד שהושאלו מהשפה הארמית , היות שהשפה היא חלק מהמורשת והתרבות שלנו אסור לנו לוותר עליה.

    1. רעיון שימור השפה הארמית,לפני שתשכח ותכחד הינו בבחינת מבצע הצלה רגע לפני שיהיה מאוחר מדי. יישר כח ד"ר יעקב מעוז על היוזמה ואין לי ספק שתהיה הכח המניע מתוך תחושת שליחות המלווה ומדרבנת אותך בכל מפעלותיך הברוכים.

  7. שמח מאוד על היוזמה הנהדרת לשימור הארמית לא רק ללומדי הגמרא. הארמית כאחת השפות העתיקות המהוות תשתית תרבותית של עם ישראל אסןר לתת לה לשקוע.

  8. מאמר חשוב מאוד של ד״ר מעוז ויוזמה מבורכת. להערכתי אין שום סיכוי שהארמית המדוברת תשרוד בארץ כשפה חיה, אופפת כל ומונחלת לדורות הבאים, כך שבעוד חמישים או מאה שנה צאצאינו יגדלו תינוקות ופעוטות ממלמלים בארמית כשפת אם ומבקשים בארמית להחליף להם חיתול או לתת להם מוצץ. הסיכוי היחיד לשמר את השפה על שלל להגיה הוא בתיעוד מקיף ומלא של מכלול מאפייניה הדקדוקיים והמילוניים.

    1. אני בהחלט חושבת שניתן ורצוי לשמר את השפה הארמית. העובדה היא ש"הקדיש" מדבר בשפתה וכן ה"הגדה לפסח", ועוד כהנה וכהנה. מדוע לא? האם ה"לדינו" וה"אידיש", או כל שפה אחרת ניתן ללמדם ואת השפה הארמית שהיא עתיקת יומין לא ניתן לשמר וללמד, מדוע ולמה? מעט מהשפה הארמית שלמדתי, למדתי מבית הוריי, סבי וסבתי, ונותרו לי רק שרידים. אני בדעה אחת עם ד"ר יעקב מעוז שניתן להחזיר עטרה ליושנה. חן חן על המאמר… ציקי ארנון לוזון

    2. תודה יעקב
      נולדתי להורים דוברי השפה ושנים רבות התכחשתי למורשת הורי כשאימי דיברה איתי בשפה זו עניתי בעברית אימי למדה עברית ואני למדתי את שפת הורי כעילגת.גאה בכם אנשים יקרים
      יעקב .בתיה.מרדכי יונה ועוד משמרי השפה והתרבות. והלוואי ותזרעו יותר ויותר זרעי קבלה ואהדה. למען העבר. למען הורינו.למען השפה ולמען העתיד
      וכן אשמח שילמדו ארמית אך יותר מאשמח אם ישלבו את השפות בקטעים חשובים כמו הקדיש. למען הדור הצעיר ווהמעורב שאינו קרוב לארמית ולתפילות ….

  9. אכן חשוב לשמר שפות עתיקות אפילו אם הן אינן הופכות להיות שפה בשימוש יומיומי. כאשר שפה אובדת קשה להחיות אותה מחדש למרות שיש מקרים בהם הדבר צלח אך לא ראוי להשאיר זאת לנס. בלי קשר לשמירה שלל היכולת הזו יש גם חשיבות בהנחלה של ידע השפה ברמה כזו או אחרת וגם על זה ראוי לחשוב וזה כולל ארמית, לדינו, יידיש ושפות יהודיות אחרות שנזנחות מחיינו. יישר כוח לידידי יעקב על העלאת נושא חשוב זה.

  10. יישר כוח על המחשבה והיישום!נדבך משמעותי שהולך ונשכח.כדאי לצרף את יוסף בן רחמים שחיבר את המילון ארמי עברי(להגי אורמיא וינע'דא) ואת הספר שפה אחת ודברים אחדים(טקסטים בארמית מדוברת).

    1. יש לי שאלה. כל האברכים כאילו לומדים תורה. אך בפועל הם לא לומדים את חמשת החומשים בעברית אלא את הגמרא שרובנו בארמית. האם אצלם בארמית היא שפה מתה? האם הם לא ממלאים תפקיד בשימור הארמית? אגב הם גם משמרים את היידיש.

  11. גם הלדינו וגם האידיש הן שפות מתות ויהיו עוד יותר

  12. גם הלדינו וגם האידיש הן שפות מתות ויהיו עוד יותר בעוד עשרים שנה
    לכן צריך להתמקד בהנצחה תיעוד ומחקר

  13. יעקב היקר, הצלחת בדרכך היסודית להעלות את נושא השפה עתיקת היומין לדיון ולהכרה רחבה. בעולם הדתי שפה זו שגורה בפי המברכים והמתפללים, כדי מאוד לנסול ולחבר את העולם הלא דתי אל השפה דרך התרבות העשירה שנכתבה בשפה זו- הארמית.

  14. אני מברך על היוזמה החשובה והברוכה של שימור שפת אבותינו ואבות אבותינו. שפה יפה ועשירה הכוללת ביטויים ופתגמים בעלי מוסר השכל מחיי היום יום.
    עם זאת ראוי שמפעל השימור לא יהא יוזמה מקומית בלבד, יש לשאוף שיקבל חסות לאומית ע״מ שיצליח.
    כדובר השפה אני מוכן להרתם לטובת המשימה ולסייע כמיטב יכולתי.

  15. כרגיל, מאמר מעמיק ומנומק המובן לכולם.
    כמו שיש תחייה ליידיש, אני בהחלט מסכים עם יעקב על הצורך בהחיאת הארצית, ואף ביתר שאת, כי משם באנו וזאת היתה שפתנו הראשונית והמקורית. בהצלחה יעקב.

  16. תניע את התהליך ויהיו לך הרבה תומכים
    פתאום להיות כורדי זאת גאווה גדולה!

  17. יסכימו ללמד את השפה
    צריך להתחיל לפעול ומהר כי בארגון אקדמי ההחלטות מתמשכות זמן רב

  18. אין סיכוי ממש שאנשים יחזרו לדבר בשפה. אפשר קבוצות קטנות בחוגים.

  19. ארמית זו לא סתם עוד שפה
    זאת שפה שמונצחת בכתבי קודש של עמנו

    1. אני עוסק בתוכנית מחשב הממירה טקסט עברי לשפה הפונטית הבינלאומי
      (International Phonetic Alphabet – IPA).
      טקסט זה ניתן להזנה למקריא-IPA
      ( IPA-Reader)
      שיבצע טקסט-אל-דיבור
      Text-to-Speech (TTS).
      אני מתכוון לעשות אותו דבר לשפות הארמית ( סורית) וערבית. אני מעוניין בתרגומים ארמיים וערביים כגון התרגום הסורי הפשיטתא והתרגום הערבי-יהודי התאג' .
      אני אגייס דוברי עברית, ארמית, וערבית שונות להקלטת מבטאם למקריא-IPA.
      המשתמשים בתוכנית יוכלו להעתיק ולהדביק בתוכניתי טקסטים כאלה
      כדי לשמוע את הקראתם.
      אני מקווה להקים אתר אינטרנט לספק תוכנת זו לציבור.
      בבקשה להגיש לי תגובתך לגבי הצעתי .

      1. יוזמה מקורית ומעניינת אני חושב על זה בינתיים לעזור לך ביוזמה הזו אהיה שמח אם תענה לי תגובה ותסביר מה צריך לעשות מי שמשתתף בזה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של קימל

הדרום הפרוע

הבעיות והסכנות בעקבות היעדר משילות בנגב

קידום אתרים אורגני וממומן

אתר אינטרנט לעסק זה כבר מזמן לא מהלך שחשוב לעשות כי מצפים מכם. כיום, כאשר לכל המתחרים שלכם יש אתר אינטרנט, העובדה שגם לכם יש