הייתכן סיפוח חד-צדדי של הגולן?

ישראל לא יכולה להתעלם מדעת הקהל הבין-לאומית
שלמה גזית
אלוף בדימוס שלמה גזית

לצד הניצחון הצבאי הגדול, הביאה עימה מלחמת ששת הימים לפתחה של מדינת ישראל סוגיה שהפכה מאז למחלוקת מרכזית: מעמדם של 60 אלף הקמ"ר שכבשה ישראל ברמה הסורית, ביהודה ושומרון, ברצועת עזה וחצי האי סיני.

מאיר שמגר, היועץ המשפטי של משרד הביטחון, הציע את המונח "שטח מוחזק" – פשרה בין "שטח כבוש" ל"שטח משוחרר". חסידי המונח "שטח כבוש" מאמינים כי חלק הארי של השטחים האלה לא יישאר בידי ישראל, ונידרש להחזירם. ואילו חסידי המונח "שטח משוחרר", מאמינים כי השטחים האלה יישארו בשליטת ישראל, וחובה עלינו ליצור עובדות של התיישבות יהודית בשטח, שתהפוך אותו לבלתי ניתן להחזרה לבעליו ולתושביו הקיימים.

בסוף יוני 1967, פחות מ-3 שבועות מסיום מלחמת ששת הימים, החליטה הכנסת על החלת המשפט הישראלי על מרחב ירושלים המזרחית. כמו כן ישראל הקימה התנחלויות ויישובים ביהודה ושומרון, בסיני, ברצועת עזה וברמת הגולן, אך במקביל היא ניהלה משא ומתן "מתחת לשולחן" להשגת הסכם שלום עם סוריה, עם מצרים ועם הפלסטינים, שכלל נסיגה ממרבית שטחים אלה.

מאז מלחמת ששת הימים חלפו למעלה מ-50 שנים, ובעולם לא הכירו בצעד הישראלי ולא השלימו עימו. יש להדגיש כי באשר לירושלים המזרחית, אומנם מדובר בסך הכול רק ב-60 קמ"ר, פרומיל אחד מסך כל השטח שכבשנו ב-1967, אך זהו השטח הרגיש ביותר באזור – האגן הקדוש לשלוש הדתות המונותאיסטיות. הניסיון הראשון והכואב של המדיניות הישראלית היה הצורך לסגת מכל חצי האי סיני ולפנות את כל ההתנחלויות והבסיסים הצבאיים שהקמנו במקום. שום פשרה, שום חילופי שטחים אלא נסיגה עד לקילומטר האחרון, או שאין הסכם.

לאחרונה מנסה ממשלת ישראל לשנות את המעמד הפוליטי של השטחים שבידיה, והיא נעזרת בידידות העמוקה שבין נתניהו לטראמפ, נשיא המעצמה החזקה בעולם. העברת השגרירות האמריקנית לירושלים נועדה להביא להכרת העולם בירושלים כבירת ישראל. אך גם וושינגטון עצמה העבירה את השגרירות למערב העיר ואיננה מוכנה להכיר פומבית במעמד העיר המזרחית. בימים האחרונים התבשרנו על ההכרה האמריקנית ברמת הגולן כשטח ריבוני ישראלי. צעד זה גרר תגובות חריפות, הן מצד הזירה הערבית והן מצד הזירה הבין-לאומית.

על ישראל לזכור כי היא מתמודדת בזירה הבין-לאומית. איננו יכולים להפוך צעד חד-צדדי שכזה לנכס בר-קיימא, ויתרה מזאת, צעד כזה מחייב את המערכת הבין-לאומית לעבור מגישה פאסיבית לעמדה של עוינות חדה כלפי ישראל. ואילו הנשיא טראמפ, שכל צעד שלו מעורר מייד התנגדות, הוא וארה"ב, גם אם יגונו בזירה הבין-לאומית – לא יינזקו מכך. יתר על כן, גם בתוככי ארה"ב, העוינות הרווחת כלפי טראמפ מרחיקה את המפלגה הדמוקרטית מתמיכתה המסורתית בישראל, ומנכרת את מדינות מערב אירופה, ידידותינו לאורך השנים.

אני מאמין כי במאה ה-21 אי-אפשר לכבוש שטחים ולהפכם לשטח ריבוני, מבלי שהצד השני והמערכת הבין-לאומית ישלימו עם הכיבוש והסיפוח. זו מציאות חיינו, זה מעמדה של ישראל בזירה הבין-לאומית, בל נחיה באשליות כי מותר לנו להתעלם מכך וליזום צעדים באופן חד-צדדי.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. הלוואי שאני טועה
    כל המגמה יכולה לשנות כיוון ואז התמונה תהיה קשה

  2. הגולן סופח לישראל. נקודה.
    הגיע הזמן שתכיר בכך.
    אחרי 52 שנים הגיע הזמן שהאמריקאים הכירו בכך.
    ישראל מתעלמת, וחייבת להתעלם מדעת הקהל הבינלאומית בעניין זה.
    תפנים שכיום אין יותר סוריה כפי שהכרת אותה כשהיית ראש אמ"ן.

  3. שאלה
    האם יעלה/עולה בידה של רוסיה לספח את חצי האי קרים מבלי להתחשב בדעת הקהל העולמי?

    האם יכולה בריטניה לשלוט לעד על איי פוקלנד הארגנטינאים?

    האם יכולה צרפת לשלוט/לספח חלקים משטחי גרמניה שנכבשו לאחר מלחמת העולם השנייה?

    האם טורקיה יכולה לספח מחצית מ אי קפריסין?

  4. כן. אני נהנה לחיות בעולם שבו הכוח קובע בייחוד שאני הצד החזק שעוד הולך ומתחזק.
    לא אני קבעתי את סדרי העולם. כך הוא הדבר מקדמת דנא. בשל הידלדלות המשאבים לעומת ריבוי האוכלוסייה בעולם חשיבות מרכיב הכוח עוד תלך ותתעצם.
    צא מהנאיביות.

    1. לכול המשיבים לשאלה

      תודה לכול המשיבים לשאלתי, אף שזו הופנית לכותב המאמר. עניין אותי להבין את תפיסת עולמו בנושא רגיש זה

  5. גם שהגולן יסופח ואחרי זה ילקח. כך מלמדת ההיסטוריה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך