הגדת העצמאות של מדינת ישראל

לא מכבר השתתפתי ביום עיון בנושא פעילות ההגנה בתנועת "הבריחה". ידעתי שמדובר בבריחתם של ניצולי השואה עם תום מלחמת העולם לישראל. ידעתי, כמובן, על אוניות המעפילים שנרדפו על ידי הצי הבריטי, בדרכם ארצה, אך לא ידעתי רק מעט על הפעילות הרבה שהייתה כרוכה בהבאתם של הניצולים לארץ. נוכחתי לדעת שהייתה זו אחת מן הפרשיות המרתקות והחשובות בימים של הקמת המדינה.

מאות אלפי היהודים, ניצולי השואה, ביקשו לחזור לבתיהם בתום המלחמה, אולם אנשים אחרים כבר התגוררו בהם, ולא נותר להם אלא להתחיל לנדוד ברחבי אירופה. לעזרתם באו בני הארץ ששירתו ביחידות הצבא הבריטי, ובעיקר בבריגדה היהודית. עד מהרה נשלחו לעזרתם גם שליחים מן הארץ, בראשם שאול אביגור. יחדיו הם נרתמו למבצע שמטרתו הייתה ריכוז הניצולים בנמלי מוצא והעלאתם על ספינות המעפילים. מבצע רב-היקף זה הציל את הניצולים ובה בעת הכפיל את היישוב היהודי בארץ תוך פחות משנתיים.

עם הגעתם ארצה התגייסו רבים מניצולי השואה לצה"ל, ולמעשה ב-1948 היוו כמחצית מהמערך הלוחם של הצבא. אפשר ובמבצע חילוצם והעלאתם ארצה הצלנו לא רק את הניצולים אלא גם את עצם הקמת המדינה?

אין ספק שהייתה זו אחת הפרשיות הגדולות בתהליך הקמת המדינה. אולם אני תוהה, מה יודעים על כך הישראלים? מה לומדים על מבצע ההצלה הזה ועל תנועת "הבריחה" בבתי הספר?

מדי שנה בליל הסדר, אנו משננים את סיפור יציאת מצרים וקוראים בהגדה של פסח. אינני מציע לבטל זאת, אך דומני כי עלינו לכתוב את הגדת העצמאות ולחזור ולשננה מדי שנה בשנה. מחובתנו לוודא כי סיפור התנועה הציונית והקמת המדינה יהפכו לנכס לאומי שכל יהודי יכיר ויתחנך עליו, לפחות כמו על ההגדה של פסח. כל יהודי, על אחת כמה וכמה כל מי שגדל וחי בארץ הזו.

נס הקמתה של מדינת ישראל הוא אחת הפרשיות המופלאות בתולדות האנושות. עלינו להיות גאים בה ולהנחילה לדורות הבאים.