הגדת העצמאות של מדינת ישראל

חובה עלינו לחזור ולספר את סיפור הקמת המדינה
שלמה גזית
אלוף בדימוס שלמה גזית

לא מכבר השתתפתי ביום עיון בנושא פעילות ההגנה בתנועת "הבריחה". ידעתי שמדובר בבריחתם של ניצולי השואה עם תום מלחמת העולם לישראל. ידעתי, כמובן, על אוניות המעפילים שנרדפו על ידי הצי הבריטי, בדרכם ארצה, אך לא ידעתי רק מעט על הפעילות הרבה שהייתה כרוכה בהבאתם של הניצולים לארץ. נוכחתי לדעת שהייתה זו אחת מן הפרשיות המרתקות והחשובות בימים של הקמת המדינה.

מאות אלפי היהודים, ניצולי השואה, ביקשו לחזור לבתיהם בתום המלחמה, אולם אנשים אחרים כבר התגוררו בהם, ולא נותר להם אלא להתחיל לנדוד ברחבי אירופה. לעזרתם באו בני הארץ ששירתו ביחידות הצבא הבריטי, ובעיקר בבריגדה היהודית. עד מהרה נשלחו לעזרתם גם שליחים מן הארץ, בראשם שאול אביגור. יחדיו הם נרתמו למבצע שמטרתו הייתה ריכוז הניצולים בנמלי מוצא והעלאתם על ספינות המעפילים. מבצע רב-היקף זה הציל את הניצולים ובה בעת הכפיל את היישוב היהודי בארץ תוך פחות משנתיים.

עם הגעתם ארצה התגייסו רבים מניצולי השואה לצה"ל, ולמעשה ב-1948 היוו כמחצית מהמערך הלוחם של הצבא. אפשר ובמבצע חילוצם והעלאתם ארצה הצלנו לא רק את הניצולים אלא גם את עצם הקמת המדינה?

אין ספק שהייתה זו אחת הפרשיות הגדולות בתהליך הקמת המדינה. אולם אני תוהה, מה יודעים על כך הישראלים? מה לומדים על מבצע ההצלה הזה ועל תנועת "הבריחה" בבתי הספר?

מדי שנה בליל הסדר, אנו משננים את סיפור יציאת מצרים וקוראים בהגדה של פסח. אינני מציע לבטל זאת, אך דומני כי עלינו לכתוב את הגדת העצמאות ולחזור ולשננה מדי שנה בשנה. מחובתנו לוודא כי סיפור התנועה הציונית והקמת המדינה יהפכו לנכס לאומי שכל יהודי יכיר ויתחנך עליו, לפחות כמו על ההגדה של פסח. כל יהודי, על אחת כמה וכמה כל מי שגדל וחי בארץ הזו.

נס הקמתה של מדינת ישראל הוא אחת הפרשיות המופלאות בתולדות האנושות. עלינו להיות גאים בה ולהנחילה לדורות הבאים.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

6 תגובות

  1. וגרוע מזה, הדור הצעיר ממש לא מעניין אותו מה שהיה וקרה.

  2. הדבר המדהים הוא שלישוב היהודי של טרום המדינה היתה תשתית של שלטון עצמי כולל שרותי חינוך בריאות, סיעוד ותחבורה ציבורית.ויותר מזה, היתה תשתית של קליטת עליה בין אם היא הייתה באישור הבריטים ובין אם לא. עם הקמת המדינה לא היה צורך בהקמת תשתיות בישוב היהודי. כמעט כל ילד יהודי למד לפחות בבית ספר יסודי. והיה גם חינוך תיכוני עיוני ומקצועי וגם חינוך גבוה. למיעוטים היה צורך להקים תשתיות מאפס, ועד היום הם בפיגור בנושאים מסוימים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה שלניצה

חוקי או לא חוקי

ההתנחלויות ועזה בבית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג

דגלי שתי המדינות

אמריקה ישראל

נאום ראש ממשלת ישראל בקונגרס האמריקני

דילוג לתוכן