כנגד "זמר שלוש התשובות"

שירו של אלתרמן אינו מכבד נשים וגם לא אנשים
תמונה של צביה
צביה גולן

אולי זה התאים פעם. אולי.

למען האמת, לדעתי זה לא התאים אף פעם. לעשות מהאישה דמות סמרטוטית, שאפשר לעשות לה הכול, לתת לה להתהלך בסחבות, לקרצף רצפות, להיות מושלכת לרחוב ככלי אין חפץ בו ולהניח שהיא תקבל את הגבר באהבה ובזרועות פתוחות גם כשחזר מזרועותיה של אישה אחרת – וכל זאת רק בגלל שהוא אחד ויחיד, אל, מלך ונסיך גם יחד.

אני לא מעיזה לצאת נגד אלתרמן. עם כל הכבוד לי, אין לי מנדט לכך. ובכל זאת… אני מתבוננת במילות השיר "זמר שלוש התשובות", ומתחלחלת.

אם צריך אתהלך בסחבות …

אם צריך אקרצף רצפות …

אז אמר מה יהיה אם אבגוד …

עד שובי מזרועות האחרת …

אם צריך לחכות אחכה …

העיקר שאדע כי תחזור.

ואז מגיע רגע השיא בשיר, והיא אומרת לו שהיא תעשה הכול בשבילו, למעט דבר אחד: היא לעולם לא תוכל לשכוח אותו.

נו באמת…

איך אפשר לשכוח מישהו שמירר את חייך, שהלביש אותך סחבות, שניקית אחריו, שהלך לאישה אחרת, ואת, פתיה קטנה, רק חיכית שיחזור.

גם אני אוהבת איש. בכל נימי נפשי אני אוהבת אותו, וחיי אינם חיים בלעדיו. אבל אהבה אמיתית יכולה לצמוח רק ממקום של כבוד עצמי. אם לא אכבד את עצמי, אם לא אוהב את עצמי, לא אוכל להעניק לו את האהבה שהוא ראוי לה.

אף אחד מאתנו איננו סמרטוט. גם גבר לא אמור להיות מושפל, נבגד, ועדיין לאהוב.

הדברים האלה אינם רק ברוח הזמן. הם היו אמורים להיות כך תמיד.

נתן אלתרמן, גדול המשוררים, אני חולקת עליך, אם יורשה לי וגם אם לא. אני משמיעה מחאה גדולה, בשקט גדול, עבור כל מי שמושפל עד עפר.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

  1. כך גידלו אותנו, להיות האישה הקטנה הכנועה ואוהבת עד כלות. שמחוות קטנות ממיסות את כבודה העצמי.
    וכנשק לימדו אותנו לצעף את עיננו, להזיל דימעה ברגע הנכון להביט בצדודית שתצניח את השכל הגברי היישר למכנסיו.
    אלופה את צביה שהעלית את הנושא.
    מאכזבת אותך שהסוג הזה של ה"רומנטיקה" עדיין קיים חי ובועט במציאות ובתוכניות הריאליטי בטלוויזיה (הרווק ועוד).
    גדלתי על השיר הזה וכשבגרתי שיניתי את מילותיו למעצימות יותר (ואיני פמיניסטית).
    שיר נוראי בעיני

  2. קראתי את דבריך והם בהחלט מעוררים מחשבה, אני חושבת שאילו השיר היה נכתב היום היה מתקבל בצורה אחרת.

  3. צביה זו דעתי וכל מילה קולעת בול למה שחשבתי . נכון שנתן אלתרמן הוא משורר גדול אך בשיר שמבצעת רבקה זוהר הוא פשוט מעליב אותנו הנשים

  4. ולהסביר בצורה חדה למה הוא לא בסדר ולמה כיום אנחנו לא מוכנות ומוכנים לסבול שירים כאלה.

  5. כל כך נכון
    בן אדם שיכבד את עצמו יוכל לאהוב ולהיות נאהב גם אם לא ישפיל עצמו.
    כל מילה בסלע

  6. הלחן מדהים והעיבוד מרגש, אך המילים מזעזעות!

    למרות שמדובר בנתן אלתרמן.

    המילים האלו לא היו צריכות לצאת לאור העולם.

    וכאן בדיוק יש לי בעיה:

    בניגוד בין המילים האינפנטיליות לכל אלמנט אחר בשיר היפהפה.

    גם משורר ענק כמו אלתרמן יכול לכתוב שיר שאפשר רק להתבייש בו.

    הייתי סולח לאלתרמן אם היה שוויון אמיתי בין המינים.

    כל עוד אין שיוויון כזה, השיר מנציח את נחיתות האשה בישראל ובעולם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יורם

40, 32 ו-26

אחרי שנת הקורונה – תובנות לגבי המגזר הערבי באקדמיה