ארץ אוכלת מנהיגיה

ממשה ועד נתניהו – אנחנו לא מכירים תודה למנהיגינו
תמונה של ניצה
ד"ר ניצה דורי

משה, המנהיג האולטימטיבי הדגול, איש האלוהים, שהוציא את בני ישראל מעבדות לחירות, שהוליך אותם במדבר ארבעים שנה תוך חירוף נפש אישי ומשפחתי, תוך סיכון חייו, תוך תיווך בלתי נלאה בין האל הכועס לבין העם החוטא, עד כדי אמירת: "ועתה אם תשא חטאתם ואם אין, מחני נא מספרך אשר כתבת" (שמות לב, לב), משה המושיע הגואל, האיש שעליו מעיד ה' שהיה עניו מכל אדם, מכנה אותו "עבדי", ומעניש את מרים בצרעת על כי דיברה בו סרה, משה, אבי הנביאים – כאז כן היום, גם הוא נחשד בעיני העם כפוי הטובה "במרמה, בשוחד ובהפרת אמונים", וקורח מטיח בו ובאהרן אחיו: "מדוע תתנשאו על קהל ה'" (במדבר טז, ג). משה להגנתו טוען בכאב: "לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם" (במדבר טז, טו).

ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, דוד בן-גוריון, שפעל ללא לאות לביסוסה ולכינונה של מדינת היהודים, שעשה יש מאין, ששימש דוגמה אישית לחיי צניעות וענווה ותרם תרומה משמעותית לביטחון המדינה, ירד בערוב ימיו מהבמה הפוליטית בשברון לב בשל עימותים וקונפליקטים מבית.

לוי אשכול, ראש הממשלה השלישי היה ותרן, פייסן, הססן, אבל בין ראשי הממשלה המוצלחים וההומניסטיים של מדינת ישראל, שהוביל לניצחון במלחמת ששת הימים. גם הוא נאבק בביקורת קשה מבית, לקה בהתקף לב ונפטר במהלך כהונתו.

מנחם בגין, ראש הממשלה הנערץ, שהמונים צעקו לו "בגין, בגין!!" כאשר נבחר, סיים את תפקידו בקול ענות חלושה – "איני יכול עוד", ספון בביתו, כאשר ההמון בחוץ ממאן לקבל כיצד זה מעז ראש ממשלה להיכנס למן דיכאון כזה. היכן נשמע כדבר הזה? הרי ראש ממשלה צריך להיות חזק יותר מכולם.

יצחק רבין, הרמטכ"ל עטור השבחים, המוביל לניצחון מלחמת ששת הימים, זכה בפרס נובל לשלום בחתימה על הסכם אוסלו, חתימה שעלתה בהתנקשות בחייו.

אריאל שרון, מפקד נערץ במלחמת יום הכיפורים, גיבור ישראל, הפך לראש ממשלה בזוי לאחר ההתנתקות, וכאשר הפך לצמח נשמעו בגלוי ובסתר קולות שמחה לאיד לגורלו של הבוגד, שמסר חלקים ממדינת ישראל.

הציבור הישראלי, תוך הלקאה עצמית, שנאה עצמית וללא שמץ של הכרת טובה ותודה על הטוב שהמנהיג מעניק לו – בוחר מנהיג, אך לא מסוגל לראותו פועל ומצליח או מסיים את תפקידו ללא הדחה. תוך זמן קצר העם מתחיל לרדוף את מנהיגיו, לבקרם, לגזור את דינם טרם משפט, טרם הוכחה או לא הוכחה חפותו של המנהיג, לפרשן תחת כל אולפן רענן משל היינו משפטנים בני משפטנים, ולקטוע באבחת מקלדת את חייו הפוליטיים.

שיהיה ברור: אני, כמו כולם, נגד שוחד, מרמה והפרת אמונים. אבל אני גם נגד משפטי שדה, רדיפה מתמדת, ניפוח ותקשורת מכוונת מטרה.

צריך לתת את הדעת, מדוע בכל דור ודור יש דרייפוס ישראלי כזה. מדוע אנחנו אוהבים להמליך, להוריד מהמלוכה ואחר כך לקונן על מי שהלך.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

10 תגובות

  1. מה שקורה למנהיג הנבחר הנוכחי של מדינת ישראל אינו דומה למה שקרה למנהיגים שהזכרת. אחד נעלם כי הגיע מועד פג תוקף שלו, השני חלה. המנהיגה שלא הוזכרה הוחלפה לאחר כמעט כשלון צבאי אדיר.
    משום מה שכחת להזכיר שהיחיד שהודח (למעשה התפטר) עקב שחיתות היה אולמרט שזה שאת מנסה להגן עליו היה בין ההדורשים העיקריים להסתלקותו.
    האם ביבי הוא דרייפוס? נו באמת!! והוא גם לא צ'רצ'יל.

    1. שלום אלון,
      מעניין שאתה מייחס לי דברים שלא כתבתי על ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הוא לא הוזכר כלל בדבריי. דברתי על תופעה ולכן התייחסתי למנהיגים מימין וגם משמאל. אולי השתייכותי למכללה דתית סיווגה אותי ישר בצד הימני של המפה הפוליטית. ואמת. לא הזכרתי מנהיגים שאשמתם ברורה כמו גולדה ואולמרט. כי עם עובדות ברורות לא מתווכחים. הדגשתי תופעה של מנהיגים שלא ברור אם סרחו או לא. תלוי את מי שואלים. אך ברור לעין כל שגם תרומה גדולה תרמו לנו. בכל אופן, בנימין נתניהו עדיין לא הורשע ולא נגזר דינו. ומבחינתי הוא עדיין זכאי. וגם אם יורשע וייגזר דינו, אני לא שוכחת את תרומתו למדינה ומודה לו על כך. כמו שתמיד אהיה אסירת תודה גם למנהיגים משמאל על הדבש ועל העוקץ.

      1. ניצה הנכבדה,
        אמנם לא הזכרת את שמו במפורש, אך המנהיג היחיד המתאים לשליש האחרון של הפוסט שלך הוא ביבי.
        אז כמו כולם, גם את מושפעת מהנטייה הפוליטית שלך.

        1. אלון היקר,
          תודה על האבחון הבלשי. באמת לא ידעתי ממה אני מושפעת, ממי אני מושפעת ומה נטייתי הפוליטית. מה הייתי עושה בלעדיך.

  2. כבוד למנהיגים – כן
    הכרת תודה – כן
    גם מנהיגים טובים טועים לפעמים – כן
    אבל צריך לזכור דבר אחד, ממנהיגים אנחנו דורשים סטנדרטים גבוהים ביותר של יושר. יותר מאשר מאזרח רגיל.

  3. המאמר מזכיר ציור של פיקסו. רואים רק צד אחד.
    יש לא מעט מנהיגים גרועים בהיסטוריה שקבלו נרטיב חיובי למרות שהיו גרועים ביותר. דוגמאות: שלמה המלך שהיה כישלון מוחלט. הוא קבל אימפריה, החזיק אותה ע"י נישואין, סחט את העם במסים ולא השכיל להעמיד יורש ראוי, מה שגרם להרס האימפריה ולחלוקת הממלכה. למרות זאת הוא מצטייר בצורה חיובית. דוגמה נוספת – בר כוכבא (הקרוי גם בר כוזיבא) שיצא למלחמה חסרת סיכוי בתמיכת רבנים (מזכיר משהו?) וגרם להרג של אחוז ניכר מהעם ולגלות של 2000 שנה. למרות זאת הציור שלו במסורת הוא חיובי – גיבור.
    זה אומר שהטענה שלך אינה נכונה מיסודה. אפילו אם נבחן את הדוגמאות שנתת, הן אינן תקיפות. כך לדוגמה, בן גוריון היה מנהיג מעולה כשדובר על מלחמה והקמת מדינה. לניהול מדינה שלא בהקמה דרושים כישורים אחרים (כגון פשרנות) ובזה הוא היה חלש. המקבילה ההיסטורית היא צ'רצ'יל, שהיה מנהיג מעולה בזמן מלחמה והעם הבריטי הכיר בחוסר כישרונו לנהל מדינה בזמן שלום והעיף אותו מיד לאחר הניצחון. המקרה של משה שהבאת הוא ברור. לתנ"ך יש נרטיב מאוד ברור, והסיפור שספרת מביא את הקורא להבין כמה הוא היה צדיק – אפילו כלפי עם שלא מגיע לו.
    כל המנהיגים שהבאת, למעט אחד, ושאני הבאתי כדוגמאות היו מנהיגי אמת, דהיינו, פעלו למען העם שאותו הנהיגו, גם אם טעו תוך כדי כך. האחד שלא הוא ראש ממשלתנו הנוכחי שכל מעשיו לטובת שלטונו ורווחים אישיים. האינטרס של העם אותו הוא מנהיג הוא שולי לגביו.

    וזהו ההבדל.

  4. לכתוב בניגוד לאופנה שאומרת כיום להשמיץ מה שיותר, זה לא מובן מאליו.

  5. הלקח של ספר איוב (בפרק האחרון) הוא שמותר לבקר את אלוהים. אלוהים ממש גער בידידיו של איוב שניסו לשכנעו שאלוהים הוא מעל כל ביקורת. ואם תמונת העולם של היהודים היא שאלוהים נתון לביקורת, אז אף אחד – אפילו שליט אבסולוטי- לא חסין מביקורת היהודים. זו אחת הסיבות לאנטישמיות בעיקר שיש שליט עריץ ונערץ שיהודים מזלזלים בו. וזו גם הסיבה שאצלנו כל מנהיג הוא תחת זכוכית מגדלת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של נח

על סף תהום

בקרוב נדע אם אנחנו כבר נמצאים בדיקטטורה

תמונה של אביה

מהפכה או רפורמה?

בליץ החקיקה של לוין ורוטמן יפגע בדמוקרטיה הישראלית