התיק החשוב ביותר

חוששני כי נעשינו כולנו שלא ברצוננו לניצבים בקומדיה שהומחזה לפנינו בידי פוליטיקאים. בין תיקי החקירות הקיימים נגד ראש הממשלה נמצא תיק צנוע, תיק לכאורה דחוי כמושלך לפינה כלשהי כאילו היה חסר חשיבות. זהו תיק המכונה במעלות החקירות שעוטפות בחיבוק דוב את ראש ממשלתנו "תיק 1000".

מכל התיקים הקשורים בנתניהו שלא הגיעו לקץ דרכם וזו כבר שנתם השלישית לחרוש שמינו המדממים הלוך ושוב, דווקא תיק זה הוא לדעתי תיק השוחד הברור ביותר והנוקב בצעקתו שמי-מרום של צדק שנרמס מול עינינו. כבר לפני שנים צריך היה תיק זה לעבור להיכל המשפט – וזה לא קרה.

זה לא קרה מפני שמי שחייב היה למצות דין עם החשודים בו לא עשה מלאכתו נאמנה, וזו עוד אמירה רבת חסד כלפי אותו אדם, ד"ר אביחי מנדלבליט.

שנים לא מעטות אני מהלך בארץ הזאת בה נולדתי, בה גדלתי ובה התייששתי. במשך שנותיי אלה הקפדתי על שמירת כללי התנהגות בסיסיים שמחייבים אותי ובלעדיהם קיומי פגום. אם שגיתי הפכו שגיאותיי למעין מפלצות דולקות אחריי ואינן מרפות, עד שניסיתי בכל כוחי ליישר את העקוב.

חוששני כי תכונה זו החשובה להקפדה על הגינותו של אדם טרם הוכח קיומה אצל היועץ המשפטי, וסיבותיי אפרוש כעת והן מתמצות באותו תיק שלכאורה משקלו כמשקל נוצה, או כהגדרתו של עו"ד וינרוט המנוח מדובר בזוטה. אלא שדווקא וינרוט, שנודע גם כתלמיד חכם, התעלם בחוסר הגינותו מאותה הלכה שקבעה כי דין פרוטה כדין מאה. והשאלה הנוקבת כיצד נעצמו עיני תלמיד חכם אחר, היועץ המשפטי, בעיכובים חסרי התכלית של תיקי נתניהו, תוך העלמתו והחלשת קיומו של תיק 1000, שהוא הוא המפץ הגדול המרסק את כל טיעוניו ונימוקיו הלא מקובלים של בנימין נתניהו ומציג את היועץ המשפטי במערומיו.

רק לעתים נדירות מתקיים תיק שוחד כה שקוף, כה ברור, כמו תיק 1000. מכל תיקי נתניהו אין לדעתי תיק שוחד כה חד, שדי להתבונן במופיע בו כדי לחוש כמי שנתקעה בו מאכלת מושחזת. זה התיק שבו יש חשוד במתן שוחד ויש חשוד בקבלת השוחד שאפילו התגאה בקבלתו מעל בימת כנסת ישראל, שם הכריז נתניהו כי "מותר לקבל מתנות מחברים". במקרה הזה מדובר במיליארדר ושמו ארנון מילצ'ן החשוד במתן השוחד ובראש ממשלת ישראל החשוד בקבלתו, אף בדרישתו(!).

ישמור האל את כולנו ממשחדים כאלה, וממשוחדים כאלה על אחת כמה וכמה. כה זועקות העובדות שבתיק 1000 עד שאיש נדיר ממאורות המערכת המשפטית, נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר, יצא בזעקה הקוראת לנתניהו להתפטר מיד.

להתפטר. האומנם? הצחקתם את נתניהו ואת מקורביו עד שהדי צחוקם מתגלגלים ומתפוצצים מקצה ארץ אחד לקצה ארץ שני. כפי שייבש נתניהו את הליכוד וחיסל את "נסיכיו" מפני שאיננו מסוגל להתקיים כשלידו נמצא מישהו שברקו אינו נגרע משלו. אכן צריך נתניהו להיות עשוי כדגם יחיד במינו, להבדילו מאתנו הלא-נחשבים ושייכים לפס ייצור המוני. אין כנתניהו בהינף זרועו בלבד לחולל פלאים כמו להכות את כולנו בסנוורים שלא נראה ולא נזדעזע מלראות את מה שמתרחש במחוזותינו.

נתניהו, החשוד בקבלת השוחד בתיק 1000, יעלה בידו בעזרת "מקורביו" להציל לא רק את עצמו אלא גם את תדמיתו של משחדו לכאורה ארנון מילצ'ן, שנחשף בפרשה זו במלוא עלבונו ועליבותו; מה טעם בכל המיליארדים שצבר אם היה עליו לרכוש את ליבו ודלתו של נתניהו כמו מדובר בעלוב שבמשחדי עולם.

מילצ'ן זה, הרחובותי, שעשה בחייו לא רק הון גדול כהר אלא גם הצטיין כמפיק סרטים הוליוודי מהשורה הראשונה ("אשה יפה" ועוד ועוד) זחל על גחונו כדי להוסיף לעצמו בתמורה גם את הילת היותו נמנה עם מקורביו של נתניהו. בושה וחרפה.

על כן די בתיק 1000 לא רק להפיל את נתניהו על פניו – אלא אולי לשולחו גם לארץ גזרה. כך היה מתבצע טיפול מדויק בתיק הזה על ידי המערכת המשפטית. אך מה שווה מערכת זו, שנחשפת מעת לעת במלוא עליבותה ועליבותנו עימה, אם העומד בראש מערכת זו הוא אכן משתהה בשם אביחי מנדלבליט, שעוד ייווכח מרה לדעת כי לעולם לא יגיע לבית המשפט העליון לאחר פרשת "תיקי נתניהו", והמוכח ביותר ביניהם כאמור הוא תיק 1000.

אילו היה מנדלבליט עושה עבודתו נאמנה כי אז כבר לפני שנים היו פני הדברים שונים בתכלית. אבל הוא בחר בדרך משלו, להניח לזמן לטשטש ולמגר חשיבותו של תיק 1000. צרה זאת של רמיסת הצדק ברגל כה גסה היא צרת כולנו ומחייבת אותנו להתקומם ולתבוע עלבונו של תיק 1000, שיזכה מיד בצדק משלו. יתרה מזו, שאר התיקים שבהם לכאורה מתמקד היועץ זו השנה השלישית, הם תיקים פרוצים לכל רוח עיוועים של עורכי דין אמונים על מלאכת מכירת קרח לאסקימוסים – ואלה לעוגמת נפש רבים מנשוא, והגרועים שבם נחפזים לצופף שורות סביב בנימין נתניהו החשוד.