שעת המבחן של התקשורת והמערכת הפוליטית

אסור להפריע לעבודת השב"כ
תמונה של גזית
אלוף בדימוס שלמה גזית

בסוף חודש דצמבר 2018 עצרו השב"כ והמשטרה חמישה נערים תלמידי ישיבת "פרי הארץ" ברחלים, בחשד למעורבות בטרור יהודי. הנערים חשודים ברצח עאישה ראבי, אם לתשעה מהכפר בידיא. על פי החשד הם יידו אבנים לעבר המכונית שבה נסעה משפחתה סמוך ליישוב רחלים באחד מימי שישי בלילה באוקטובר. הנערים חשודים בגין עבירות טרור חמורות ובכללן רצח. ביקורת כלפי התנהלות השב"כ לא איחרה לבוא. נשמעו קריאות כדוגמת "עוצרים את השתוללות השב"כ", והורי הנערים פנו לראש הממשלה ודרשו: "נתניהו, עצור את הטירוף של השב"כ".

לפני כמעט 52 שנים, לאחר שהושלמה השתלטותנו על יהודה ושומרון ורצועת עזה, נדרשנו להתמודד עם פיגועי טרור שיזם יאסר ערפאת. באותה עת, במסגרת תפקידי כמתאם פעולות המדינה בשטחים, נפגשתי עם יוסף הרמלין, ראש השב"כ, וביקשתי לשמוע ממנו על התארגנות השירות להתמודדות עם פיגועי הטרור.

הרמלין הרגיעני והבטיח כי הם נערכים היטב להתמודדות עם המצב ולהכנת אנשים שיוכלו לפעול בשטח ברמה הנאותה, אך יידרש לכך עוד זמן מה. הרמלין הדגיש כי השירות איננו מוכן להציב אנשים חסרי ניסיון. ועל כן ייתכן שנידרש לשלם את המחיר באבדות ובנזקים, קודם שתושלם ההתארגנות.

תוך חודשים ספורים אכן הושלם המערך שפעל בשטח, ועד מהרה הושגו תוצאות. מאז שירות הביטחון שולט היטב במגזר הפלסטיני. אומנם אין אפס פיגועים, אך בהשוואה בין פיגועים לבין סיכולים, אנו יכולים להתהדר בהישגים מרשימים. את הצלחת השירות אנו חייבים לייחס לפריסה הנרחבת בשטח, לניסיון שנרכש במהלך השנים, ולשיתוף הפעולה ההדוק של אנשי השירות עם יחידות צה"ל.

המוטו של השב"כ – "מָגֵן וְלֹא יֵרָאֶה" – מבטא את דרך הפעילות החשאית של אנשיו, הנעשית כולה מאחורי מסך חשאיות, באפס פרסום והתהדרות. מבחינה זו הוא שונה מעמיתיו במערכת הביטחון – צה"ל, חיל המודיעין, משטרת ישראל, מג"ב והמוסד. הצלחתו נשענת על עשרות שנים של ניסיון מבצעי והקפדה על חשאיות כמעט מוחלטת.

אולם ברגע שההתמודדות עוברת מן האויב הערבי, אל אחינו בני ישראל, מתעורר קושי גדול. בניסיון לגייס לטובתם את דעת הקהל היהודית, מפיצים החשודים בטרור יהודי ידיעות וביקורת פומבית על שיטות המעצר וחקירה בלתי ראויות. המציאות הפוליטית הקיימת מקשה על חברי הכנסת ועל המנהיגות הישראלית הפוליטית לתמוך בגלוי באנשי השב"כ. אכן, אי אפשר להתייחס להצלחות ללא הודאה בלחצים שמפעילים החוקרים שאינם תמיד על טהרת המקובל והמותר.

איתור מפגעים – פלסטינים כיהודים – לא יכול להיעשות בכפפות משי, ואל להם, לפוליטיקאים ולתקשורת, להתערב ולחבל במלאכה ביטחונית חיונית זו. זהו המבחן של התקשורת והמערכת הפוליטית, אלה גם אלה, חייבים לסייע למערכה הביטחונית שאנו מצויים בה, ולפחות לא להפריע ולחבל. המחיר שאנו נדרשים לשלם, בדם ובדמים, הוא יקר מדי והוא כולו בשליטתנו.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

3 תגובות

  1. הימין בראשות ראש הממשלה נגד המפכל, נגד היועץ המשפטי לממשלה, נגד הרמטכל היוצא, נגד השבכ, נגד נשיאת בית המשפט העליון, נגד מבקר המדינה. בקיצור אסון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של אריה

הקרב על הדמוקרטיה

כיצד נתנגד למהלכים האנטי-דמוקרטיים שמתגבשים בישראל