הערות שוליים

נתניהו כמנהיג העם

קיימות פרשנויות רבות למושג "מנהיג", ולא אפרוש אותן שכן תקצר היריעה. אבל אגע שלא ברצוני, אפילו מתוך מיאוס על עצמי שאני חוזר ונוגע שוב ושוב, בענייני בנימין נתניהו, המתבוסס עד צוואר בביצה פוליטית שהוא עצמו יצר אותה; מדמנה שכנראה נדרשת לו כמי שנהנה להתפלש בה.

שורות הפתיח מבטאות את תפישתי לגבי אישיותו, שהשתלטה על חיינו וחשפה אותנו כעם נרצע, אובד דרך בנוסח של "אתה בחרתנו מכל העמים". מדובר באדם שנתגלה לא כמושיע אלא כמי שריסק דמותנו וחיבל פעם אחר פעם בצלמה של מדינת העם העברי.

בימים אלה שבהם נגזרו עלינו גזירות מיסוי שונות ומשונות צריך היה מנהיג אמיתי לחשוף עצמו כמי שהתברך ביכולת להכיל בתוכו לפחות מעט חמלה, אפילו קמצוץ שיחשוף אותו כאדם רגיל, איש שאכפת לו ממה שקורה בארץ הטייקונים, בקרב אותם מיליונים של בני אדם שקופים שמלחמת הקיום מבחינתם היא ממשית ויום-יומית. והוא, שנודע כראש ממשלה של עם מיוסר, יבוא ויאמר בכנסת ישראל משהו כגון "אני מקצץ משכרי כך וכך לאות הזדהות עם בני עמי ואני מצפה מכל נבחר ציבור שינהג כמוני!"…

מובן שזה לא קרה. כי כל זה כלל לא אכפת לו והוא דואג לרעייתו ולצאצאיהם, בעוד שכל האחרים אינם ראויים לנחמה במצוקתם, אפילו לא למסר דל כאמור שטמונה בו חוכמת מנהיגים אמיתית מימים ימימה.

נתניהו כמנהיג מקבלי הג'ובים

מובן שכל שליט זקוק לצבא שוטים כדי למשול בהמונים – קרי אנחנו חסרי המשמעות. לשם כך צריך לייצר תמורה לשוטים, שהרי אין זו סתם משרה קלה להימנות עם משרתי קומץ האדונים. כאן נבחנת מידת התחכום של יקיר השבט שקם ופיתח את המושג "ג'ובים" ויצר מעמד נעלה של ג'ובניקים מקורבים. ואין דוגמה עגומה ומצערת יותר מהעלאת מחירי המים. מצד אחד מעלים את המחירים ומצד שני יוצרים "מנהלות מים" והרי לך מרבץ בוץ למאות נוספות של שוכני ביצת הג'ובים.

אם מישהו סבור שאני ממציא כאן סיפור בדיוני הנשאב מדמיוני כי אז לא נותר לי אלא להרחיב במעט בסוגיית הלחם והמים. שכן לא רק את מחיר המים מתכוונים להעלות אלא גם את מחיר הלחם הפשוט – ואוי למקוננים בצר להם!

לצערי או לשמחתי אני שייך לאותם יושבי-ארץ שבמשך שנים רבות נהנו משירותי מים וביוב במקומות מגוריהם במחירים סבירים. והנה יום אחד התבשרנו כי העיריות תחדלנה מלעסוק בנושאים אלה, ובין לילה הוקמו עשרות מנהלות מים בערי ישראל. כך בבת אחת נולדו ג'ובים חדשים למאות מיוחסים ומחירי המים קפצו לפתע לא בעשרות אחוזים אלא בהרבה יותר מזה – והמסע הנבזי הזה הולך ומתקבע ב"מדינת הג'ובים", שאין כנתניהו בקי ברזיה.

מה היה עושה מנהיג אמיתי אילו היו מאמירים מחירי המים? היה קם ומכריז שהוא מוותר כדוגמא נאותה למנהיג על המים בבריכה הפרטית בחווילה שלו – שגם הם משולמים ממיסינו. אדם הגון יודע מתי לשמש לעמו דוגמה. תכונה כזו צריכה להיות עמוד השדרה המוסרי של מנהיג ישראלי. לא אצל נתניהו.

רב-אלוף במיל' גנץ המתנהג כספינקס

אישית אני מעריך ומחבב את הרמטכ"ל לשעבר. לא אשכח עד כמה הרשים אותי לאחר המבצע האחרון בעזה כשאמר כי לאחר שיעבור קיץ, יחלוף גם הסתיו ובחורף תוריק האדמה שנית ופרחים ימלאו את הארץ. אבל מעבר לזיכרון צבעוני ויפה זה אינני יודע עליו דבר. אכן הוא התברך באישיות נעימה אבל השקפות עולמו נשמרות אצלו בקנאות – משל היה ספינקס מארץ הספינקסים – ראש אנושי שמאחוריו מתארך גוף של חיה טורפת. במילים אחרות מדובר ביצור מיתולוגי בעל משמעות בשתי תרבויות עתיקות, המצרית והיוונית. בשתי התרבויות מייחסים לספינקס חוכמה בגלל שתיקתו.

אכן גנץ שותק כספינקס. רבים מצפים כי יגיע רגע ויבין כי שתיקה ממושכת מדי הופכת ממעלה למועקה. אבל אולי יסתבר כי גנץ צודק ואין להקדים – הוא יודע עם איזה תחבולן  חסר מעצורים הוא מתמודד. לוואי ויצליח וירווח לכולנו.

רונה רמון זצ"ל 

שמעתי על מותה של רונה רמון והיא אישה צעירה במיטבה והלב נשבר. משפחת רמון תחיה לתמיד כפרק נשגב לעצמו בהיסטוריה העברית.