יחס מוטעה

התפיסה של יחיא סינוואר
שלמה גזית
אלוף בדימוס שלמה גזית

בציבוריות הישראלית ישנה הסכמה, כמעט גורפת, כי אל לנו לנהל משא ומתן מדיני עם טרוריסטים. במאמר זה אני מבקש לעמוד על ההבדל בין "פושע" לבין "טרוריסט", הבדל שמאפשר לנו, למעשה, לדבר גם עם אדם כמו יחיא סינוואר, מנהיג חמאס בעזה.

ההיסטוריה מלמדת אותנו כי הכינויים "טרור" ו"טרוריסט" אינם זהים לכינויים "פשע" ו"פושע". "טרוריסט" הוא בבחינת אויב, אולם לא בהכרח הוא יישאר כזה לדראון עולם. שכן, לכשיימצא פתרון מדיני למאבקו של הטרוריסט, הוא יחדל להיות אויב.

אם נבחן, לרגע, את ההיסטוריה שלנו, אזי בני הדור שקדם להקמת המדינה היו "טרוריסטים" בעיני ממשלת המנדט הבריטי. הם הועמדו למשפט, נשפטו למאסר ואף היו כמה שנידונו למיתה. בני היישוב של אותם ימים ראו ב"טרוריסטים" האלה גיבורים, לוחמים לחירות ישראל, וביום שקמה המדינה אותם "טרוריסטים" נמצאו כשרים לכל תפקיד, ויתרה מזאת מרביתם הוצבו מייד בעמדות מפתח ציבוריות. גם בעיני העולם, לרבות בריטניה, הם חדלו להיות "טרוריסטים".

בחלוף השנים ניהלה מדינת ישראל שיחות עם יאסר ערפאת לאחר הסכמי אוסלו, עברו הטרוריסטי לא מנע את השיחות. גם כיום אנו משוחחים עם מחליפו של ערפאת, אבו עבאס, ומגיעים עימו להבנה ולהסכמים אופרטיביים.

ההתייחסות הרווחת בישראל כיום כלפי יחיא סינוואר, לא מאפשרת קיום שיחות במטרה להגיע להסדר יחסינו ברצועת עזה. אנו חוזרים ומזכירים את עברו הטרוריסטי, את ישיבתו בכלא הישראלי כמי שנדון לכמה מאסרי-עולם, וכמי ששוחרר רק בזכות "עסקת שליט". אולם על מנת להגיע להסדר עלינו דבר עם מי ששולט במקום. אין כיום משמעות לעברו ה"טרוריסטי" של סינוואר, וגם לא לתהליך ה"דמוקרטי" שהעלה אותו לשלטון. להיפך, עברו זה הוא שמקנה לו את מעמדו בחברה הערבית המקומית. וזהו המבחן היחיד שחייב לעניין אותנו – האם הוא יהיה מסוגל לספק את ה"סחורה".

לדעתי, עברו של סינוואר בכלא הישראלי עשוי להקנות לו שני יתרונות ברורים: חיזוק מעמדו בעין פלסטינית כמנהיג לאומי נערץ. וכן, השנים שעשה בכלא אצלנו מקנות לו היכרות אינטימית עם ישראל ועם הנהגתה ואפילו שליטה בעברית. נטעה אם נמשיך ונראה בו טרוריסט ואויב, כזה שרואים דרך כוונת הנשק.

עלינו לזכור כי המחבלים הערבים – פלסטינים, לבנונים, סורים ואחרים – ללא קשר לפעולות הטרור שלהם, אפילו היו אלה מזוויעות במיוחד – יהיו מחר שותפים לדיון ולהסכמים עתידיים עימנו.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

3 תגובות

  1. המנהיגים כבר אחרים אם לא שמת לב והמצביעים רוצים את המנהיגים האלה ולא את הדעות של פעם שכבר אינן רלוונטיות.

  2. אבל המנהיגים שלנו מתחרים מי יהיה קיצוני יותר מול הפלסטינים. וכך גם כל העם. זה לא אומר שאני חושב שהפלסטינים צדיקים. ממש לא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן