מות הרומנטיקה

המחיר של קמפיין me too
ילום מנדולינה לרוחב
מנדולינה צילום: Villanueva commons.wikimedia.org

פעם זה היה כך:

איש בגונדולה. מנגן במנדולינה. צליליה הנוגים של המנגינה עולים אל חלונה.

החלון נפתח. היא מביטה החוצה, וחיוך שפוך על פניה. היא נעלמת. חוזרת.

משליכה אליו זר פרחים. ברקע, צליליה המרטיטים של המנדולינה.

המנגינה פורחת.

היום זה כך:

איש בגונדולה. מנגן במנדולינה. צליליה הנוגים של המנגינה עולים אל חלונה.

החלון נפתח. היא מביטה החוצה, ופניה זועפות. היא נעלמת. חוזרת.

משליכה אליו אישום בהטרדה מינית. ברקע, צליליה הנמוגים של המנדולינה.

המנגינה נובלת.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

  1. ככל הנראה, לא נחשפת למספיק סיפורים מתוך הקמפיין, אלא לתגובות ודיונים עליו מסדר שני.
    יש גבול חד בין חיזור להטרדה, ולהגיד שהקמפיין מוביל למות הרומנטיקה הוא פשוט חוסר רצון להודות בזה שה"חיזורים" האלה שגברים עושים מדי פעם הם לא חיזורים, הם הטרדות, ולא צריך ללכת על קליפות ביצים כדי להבין את ההבדל.
    כמו כן, למרות שהאשמות שווא הן דבר חמור ומצער, הן מועטות מאוד ביחז לתלונות האמת שלא מקבלות יחס רציני מספיק.
    אוסיף ואומר שמעולם לא התחברתי לנוסטלגיה מהסוג "פעם היה טוב". וספציפית בהקשר של יחס לנשים וכל הפמיניזם הזה, היא בכלל בכלל לא רלוונטית.

  2. להעביר מסר משמעותי מבלי להטביע אותנו בים של מילים

  3. כל אדם והדיעה שלו אם מביע אותה בצורה הולמת ולא מתלהמת

  4. אתה צודק
    כמובן שאני נגד פגיעה בנשים
    אבל לא צריך להגזים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של גדעון

פרס ישראל לאן?

בעקבות המחלוקת בעניין הענקת פרס ישראל

צילום של אבי רוזנטל

לא הקלף מלוכלך

על הסרט "קלף מלוכלך" ועל רמאויות בברידג'