היכן היינו עומדים היום ללא ההסכם

מענה לכל אלה שתוקפים את הסכם אוסלו
תמונה של גזית
אלוף בדימוס שלמה גזית

בתוך עמי אני יושב ועל כן מודע אני היטב להלכי הרוח בציבוריות הישראלית ולביקורת הקשה באשר להסכם אוסלו והשלכותיו. אולם כמי שעמד בראש הצוות הישראלי הראשון לניהול השיחות המדיניות עם נציגי אש"ף-טוניס, ושבע שנים לאחר מכן, בשנת 1993, עם צוות ישראלי אחר ובמתכונת שונה – אומר שקיווינו כי הסכם אוסלו שהושג בין הצדדים יהיה ראשיתו של תהליך שיביא לחתימת הסכם קבע ישראלי-פלסטיני. אסייג ואומר כי לא הייתי שלם עם נוסח ההסכם. סברתי כי חיוני היה לסכם מראש את עקרונות הסכם הקבע, ולא להשאיר זאת פתוח למיקוח עתידי.

השלבים הראשונים של ההסכם יושמו: יו"ר אש"ף יאסר ערפאת התמקם ברצועת עזה. שטחי A, ערי הגדה המערבית, הועברו לאחריות הניהול הפלסטיני.

התוכנית הייתה לעבור לשלב נוסף של פתיחת שיחות על הסכם קבע בין שני העמים. אלא שתהליך זה נקטע באיבו בנובמבר 1995 בשל רצח ראש הממשלה, יצחק רבין. כל הניסיונות שנעשו לאחר מכן נדונו לכישלון.

אין בידי תשובה חד-משמעית למתנגדים להסכם אוסלו, היכן היינו עומדים אלמלא נקטע התהליך, אולם אני מאמין שלא יכולנו להמשיך ולשלוט חמישים שנים ביהודה ושומרון וברצועת עזה, באין מפריע, אלמלא הסכם אוסלו ותוצאותיו.

אבקש להציג להלן כמה אפשרויות והתפתחויות חלופיות:

בשנת 2005 התנתקנו מרצועת עזה. כלום ניתן היה לבצע את ההתנתקות אלמלא הסכם אוסלו ואלמלא נמצא גורם מדיני פלסטיני ששלט הלכה למעשה ברצועה?

כיצד היו שורדים את הסכמי השלום שחתמנו עם מצרים ועם ירדן אלמלא אוסלו ואלמלא קמה והתבססה הרשות הפלסטינית בגדה המערבית?

הסכם אוסלו קטע את הממשל הצבאי הישראלי ששרר מאז יוני 67'. בלעדי ההסכם היינו נדרשים להתמודד עם נטל כלכלי, מדיני וביטחוני שהיה מחייב פתרון אלטרנטיבי.

כמו כן, אזכיר שתי אפשרויות מדיניות שלא נוסו: הסכם עם המנהיגות המקומית של ערביי השטחים (ללא אש"ף-טוניס) והסכם עם עמאן, במטרה להחזיר את האחריות לשלטון לידי ירדן. הכשלת הסכם לונדון בשנת 1988 בין שמעון פרס למלך חוסיין, מנעה העמדת אופציה זו במבחן המעשה.

לא הבנו אז, וחוששני כי גם כיום איננו מבינים, כי כל הסכם מדיני אשר יחייב ויתור ונסיגה ישראלית מעיקר השטח ביהודה ושומרון יחייב פשרות כואבות וימצאו קיצוניים-מטורפים אשר ינסו להכשילו כדוגמת ברוך גולדשטיין בחברון ויגאל עמיר בתל-אביב.

פיגוע בהר הבית מוזכר שוב ושוב כאחד האיומים הקיצוניים העלולים להביא להתלקחות שתסכל כל הבנה והסכם. האם קיימת דרך להיערך למניעת ניסיונות לסכל הסכם עתידי?

ולבסוף, כלום היה העולם משלים, ללא אוסלו, עם חמישים שנים של ממשל וכיבוש ישראלי מלא ביהודה, שומרון ועזה?

מובן שאין בידי תשובה מוכחת לאף לא אחת מן השאלות. עם זאת חשוב להעלותן ולהציגן בפני כל אלה התוקפים את הסכם אוסלו ותולים את כל בעיותינו המדיניות והביטחוניות היום בניסיון ליישמו.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

8 תגובות

  1. לעובדות ולאמת אין משמעות
    המון נבער ומתלהם מוזן בשקרים
    וכולם מאושרים

  2. כמה שאלות המתעוררות בעקבות המאמר:
    1.מדוע "כול הניסיונות שנעשו לאחר מכן (רצח רבין) נדונו לכישלון" כדבריך? האם הצעות הפשרה והוויתורים של אהוד ברק, הנשיא קלינטון, אהוד אולמרט, ציפי ליבני, לא היו ניסיונות אמת לממש את הסכם אוסלו? חרף הטרור?
    2.האם מתקפת הטרור (האינתיפאדה הראשונה) בה נרצחו כ אלף ישראלים, שנוהלה ביוזמתו הברורה של ערפאת כאמצעי לחץ על ישראל לוויתורים, עמדה בניגוד מוחלט להסכם אוסלו, לא היו גורם מעכב פלסטינאי ברור לתהליך המשא ומתן?
    3.האם הניסיון להקים את "אגודות הכפרים" בגדה, לקידום מנהיגות מקומית, לא יכול היה להצליח אלמלי הכנסנו את אש"פ לזירה, ברוח הסכמי אוסלו, שניפצה את האפשרות הזו?
    4.האם "תכנית אלון" לא הייתה אלטרנטיבה ראויה באותם ימים במקום הבאת ערפאת רב המרצחים לגדה?
    5. לשיטתך, כך ניראה, רק ישראל נדרשת לוויתורים. אך מה לגבי ויתורים מהצד השני מלבד נסיגה חלקית (מילולית בלבד..) מהשאיפה לחיסולה של היישות הציונית? האם תמיד ישראל היא ה"אשמה" ? אילו באמת רצו הפלסטינים לממש את הסכם אוסלו, האם רצח רבין ומעשה גולדשטיין היו צריכים להיות תירוץ להימנע מכך? בעוד ששמעון פרס כינה את מאות הנרצחים היהודים כ"קורבנות השלום" ולא מנע ממנו להמשיך לקדם את הסכמי אוסלו.

  3. הפכו היום בתקופת הימין השולט לזוועות וכשלונות. אין בושה לשקר. יוצרים מציאות מדומה ועבר מדומה. יש שלא נרתעים מלקרוא לרבין בוגד מבלי אפילו להסתיר את שמם. נורא.

  4. המתלהם
    עובדות ממש לא חשובות
    סיסמאות חסרות בסיס
    זה מה שקובע

  5. היו לו מחירים אבל היה יכול לפתוח פרק הכי מוצלח בתולדות הציונות אבל רצחו אותו…

    1. האם יש מתנדב אחד מהקוראים והמגיבים כאן המוכן להתמודד עם השאלות האלמנטריות שהצגתי המתעוררות בעקבות המאמר החשוב של גזית? אחד…

    1. שאלה, האם אתה חושב שרבין היה מציע יותר ויתורים מאלו של ברק, קלינטון ואולמרט? כולם אנשי "שמאל" לשיטתך, ולא צלח, למה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

הסהר הטורקי

מה עומד מאחורי ההתקרבות של טורקיה למדינות האזור