רכבת קלה – יש מוצאים בה קללה

"משוועים לברכה – נענים בקללה", / ונכון להיום, זו רכבת קלה.
גוש-דן שעמוס וחנוק-תחבורה  /  משווע פתרון, מכל סוג, כל ברירה.
פרנסי תחבורה העמיקו מחשבת  /  והייתה מסקנה רק אחת, רק רכבת!
הם אמרו: "תוך עשור, אנו כך מקווים  /  ירושת כל גוש דן במקלעת קווים,
כמקובל מִשָּׁנִים בְּבִירוֹת העולם; /  רכבת תחתית!"  כך הסכימו כולם.
"ברוץ גלגלים על פסי מסילה  /  למצוקת הפקקים תימצא הקלה."

זומנו לתכנון חרטומי תחבורה /  וקבעו מסגרות לתקציב (אין ברירה),
והגישו גם לוח זמנים מפורט  /  וניסחו מכרזים, הם ממש בני-פורת.
פרסמו ברבים שבניית התשתית  /  על חיי אזרחים בינתיים תכביד:
חסימות של צמתים ועורקי תחבורה  /  ועדי שירווח, עוד יהיה מאוד רע.
לכל מתנגד גם ניתנה זכות דיבור /  כמקובל בפרויקט לטובת הציבור.

הודגש, שמרגע תחילת הפרוייקט /  של קדיחת מנהרה מְקוּרָה בצמנט,
יוזרם הבטון למכונת הקידוח, /  אם תופסק הזרימה – יהיה זה פִידוּחַ,
יען טרם תראה הרכבת – נוסעיה  /  תתמוטט התקרה על ראשם של בוניה.
במיוחד, זאת הודגש, חפירת המנהרת  /  מתחילה עד תומה – היא איננה נגמרת,
בלי שְׁהִ"י וּפְהִ"י, יְמוֹת צום ומועד, /  סכנה חמורה, אם ייבש הצמנט.

מֵאֵין בארצנו מומחי מִנהרות /  יבואו כולם ממדינות אחרות,
ומכאן – כל צבאם של אותם פועלים  /  יהיו עד אחרון שבהם – עֲרֵלִים;
לאלה ישנו כל קריטריון, כמעט, /  להיות נחשבים כאן "גויים של שבת"
כך יוכל המפעל לשגשג ברננה  /  בלי לשבות לדקה, כל ימות-השנה.
התנאים נתקבלו ונחתם החוזה  /  אין פרטים חסויים, אין דמיון שהוזה.

כך היה, ועד כה, בשופי ובנחת /  הכרייה היא על פי התכנית המובטחת.
כשהגיעו לחפור במחוז של בני-ברק  /  הציבור המקומי להפגין חיש הוזעק.
נטרדו ממנוחה המוני חרדים  /  בזעקות של "גוואלד! פה הורגים יהודים!"
ויצאו להפגין בהמון עם נרגז  /  וחסמו הדרכים, כדרכם מני-אז,
על מה יצא קצף, כדי רצח כמעט?  /  הם דורשים להפסיק עבודה בשבת!

מה פתאום נזעקו? הן הכול כבר ידוע  /  וגם לו"ז המפעל הוא מראש כבר קבוע?
המלאכה  נעשית כל ימות השנה  /  אין צווחה ואין פרץ, ומה  נשתנה?
מי יבין היגיון שבראש חרדים? / מדוע הם דווקא עכשיו מוטרדים?
דאגתם, מן הסתם, אחראית ורבה  /  מה תהא מנת חלקנו ב"עוֹיְלָם הבא"?

ונכון לעכשיו ועל פי המצב /  הוצאה לציבור הפקודה של הרב:
מעכשיו אסורה בשבועה ואלה  /  בהחלט נסיעה ברכבת קלה,
שדינה, וגם יש תקדימים בעדה  /  מ"מסכת ביצה אשר טרם נולדה".

עד ליום אשר בו בהדר, תִּפְאָרָה, / ביבי וכץ, בנסיעת הבכורה,
יחנכו הרכבת בעוד עֲשׂוֹרַיִּים – /  אוכלוסייה של בני-ברק, כבר תוכפל בינתיים,
ואיך יממשו הם צווי איסורים – /  יעשו את דרכם על גבי חמורים?
מה פתרון מציעים הם ברוב מהומות – /  עגלות רתומות לפרות אדומות?!

זה ברור שהכול זו פוליטיקת פְּנִים /  מלחמות של שררה בין חַצְרוֹת רבנים.
ביניהם מחלוקות, מריבות וטינה  /  שמחירן משלם כל אזרח במדינה.