קטרים באים

סיפורי רכבות (1)
גלויה ועלה הרכבת
אוריינט אקספרס ליד קונסטנטינופול בשנת 1900, המקור לא ידוע commons.wikimedia.org

מי ששינה את שם משחק הילדים "קטרים באים" ל"קדרים באים" היה ילד מצונן ששאג בקול מאנפף ונשמע לחבריו הזאטוטים כמי שצורח "קדרים" ולא "קטרים". אבל גם תושבי מדינת היהודים, כמו הזאטוטים שקיבלו קדרים במקום קטרים, מקבלים כמובן מאליו את המנטרה בדבר המכשולים בדרך להקמת מערך רכבות יעיל שישרת אותם באַרְעָא קַדִּישָׁא.

זה שנים מלעיטים את תושבי ישראל הנשרכים בכבישי הארץ העמוסים בסיפורים על אודות הקשיים הטמונים בהקמת מערכת רכבות שתשרת אותם ותקל את חייהם. תושבי ישראל מבלים יותר מול רמזורים אדומים מאשר מול מסך הטלוויזיה או ארון הקודש בבית הכנסת השכונתי.

שר הרכבות גוזר סרטים ומבטיח גדולות ונצורות; מועצת חכמי נת"ע קיימת כבר עשרות שנים ומתפרנסת היטב מתכנונים ארוכי טווח של מערך רכבות עיליות ותחתיות בגוש דן; בחיפה חצבו בהר מנהרה המכילה כלי תחבורה הקרוי כרמלית, ספק אטרקציית תיירות ספק מקלט המוני לעת חירום; ובירושלים הצליחו סוף כל סוף להשיק טראם מעורר התפעלות, שכמוהו קיימים אלפים בכל רחבי העולם כבר כמאה וחמישים שנה.

בעולם הגדול לא הפסיקו לטפח את כלי התחבורה האמין – רכבת – כפתרון תחבורה להמונים, לתיירים ולשינוע סחורות. הגרמנים השיקו לאחרונה קו רכבת מהיר במיוחד המחבר את מינכן לברלין. הצרפתים חיברו את מרסיי לפריז ואת פריז ללונדון ברכבת ה-TGV, העושה דרכה במהירות שיא.

אפילו האימפריה העות'מאנית החולה, שהחזיקה בפלשתינה עד לפני מאה שנה, הייתה מצוידת במערכת רכבות משובחת, אולי אפילו המשובחת ביותר לזמנה, והקדימה את רכבת ישראל, שטרם הצליחה להגיע למחוזות שאותה רכבת קדומה עברה בהם.

בין איסטנבול העות'מאנית ופריז, בירת העולם של המאה התשע עשרה, שייטה "האוריינט אקספרס" המפוארת כמו הקווין אליזבת באוקיאנוסים, ועצרה בדרכה במינכן, וינה, בודפשט ובלגרד.

סין המתעוררת הולכת בדרכה של ארצות הברית הצעירה, שבמאה התשע עשרה הקימה רשת רכבות ממזרח למערב, מניו יורק עד לוס אנג'לס, בעזרת עובדים סיניים. כיום סין מקימה מערך מסילות ברזל שיחצה את אירואסיה ממזרח למערב ויחבר מחוזות שפעם היו דרך המשי, שם הלכו גמלים וחמורים, עם מרכזי המסחר הגדולים באירופה. היוזמה נקראת "החגורה והדרך" –Belt and Road. זמנה של הרכבת לא חלף, ונראה שהצורך בה, כשמיליארדי בני אדם מאכלסים את היקום, רק גבר.

תמונה של קרון שינה ברכבת מצפון וייטנאם הרחוקה שקיבלתי בימים אלה הזכיר לי שוב את החסר ברכבות ובעיקר בסיפורי רכבות במחוזותינו. העיתונאי דב גניחובסקי ריכז רשימות שכתב על אודות ירושלים, ובאחת מהן הוא מתעד תאונת דרכים שאירעה בין אוטובוס לבין הרכבת הישנה בירושלים בשנת 1925. אך לבד מכך יש לסרוק במסרקות ברזל כדי למצוא סיפורי רכבת עבריים. ואולי מכיוון שהמרחקים קטנים כל כך אין מקום להתפתחות הז'אנר בציון. ברשימה הבאה אעלה שלל סיפורים מסעירים ומרתקים שהתרחשו על המסילה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

4 תגובות

  1. על קו הרכבת המהירה לירושלים עיר קודשנו

  2. בצפון אמריקה
    באירופה
    במזרח הרחוק
    בקיצור בכל המדינות המפותחות
    מבין כמה אנחנו מפגרים בנושא הרכבות
    ולכן אין לנו גם ספרות הכוללת את הנושא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך