שתיקת השרים והעומד בראשם

כולנו מודעים למתקפת לינץ' אכזרית שהתרחשה בחוף קריית חיים. חבורת צעירים יהודים התנפלה על שלושה ערבים ישראלים תושבי שפרעם, שבאו לנפוש גם הם בחוף הים.

איש מהנופשים היהודים ששהו בחוף באותה העת לא טרח להתערב ולנסות להפסיק את ההתפרעות האלימה, ואף לא להתקשר למשטרה. למזלם של שלושת הנפגעים, הגיעו למקום יאיר אלאלוף וחברו. השניים התערבו, הניסו את הפורעים, והזעיקו משטרה ומד"א.

מכאן עברה האחריות למשטרת ישראל ולאחר מכן, בתקווה שהפורעים ייעצרו, למערכת המשפט. אנו מצויים עדיין בשלב החקירה. איש מן הנופשים היהודים שהיו במקום בעת מעשה לא התייצב למסור עדות ולא ניסה לסייע למשטרה בזיהוי הפורעים.

אני תוהה כיצד היו הרשויות בישראל נוהגות אילו הייתה זו חבורת ערבים שהתנכלה לשלושה נופשים יהודים. אני מניח שמייד עם היוודע דבר האירוע היו המשטרה בסיוע מג"ב וצה"ל, פושטים על היישוב הערבי הסמוך, מטילים עוצר במקום, עוברים מבית לבית, ועוצרים חשודים. עצורים אלה, לאחר חקירה, היו עומדים לדין והיה נגזר עליהם מאסר ממושך.

התקרית המקומית האלימה הזאת אומנם מטרידה אותי, אולם מטרידה הרבה יותר תגובתם של הנופשים היהודים, של כלל הציבור ושל המערכת הפוליטית. צורת הטיפול בפרשה זו היא שתקבע אם יהיה זה מקרה חריג ובודד, או שמא יהיו מי שיראו בכך "היתר" ליהודים בישראל לפרוע באין מפריע באזרחי המדינה מסוג ב'.

אני חושש שאי-אפשר לנתק את מה שקרה מן הקולות המהדהדים במערכת הפוליטית. אי-אפשר לנתק זאת גם מן החקיקה הרווחת בעת האחרונה, כולל חוק הלאום השנוי במחלוקת, וכמובן גם לאמירתו של ראש הממשלה: "הערבים נוהרים בהמוניהם לקלפי".

איש לא העלה על הדעת שמילים תדחופנה את ברוך גולדשטיין לבצע טבח במערת המכפלה או את יגאל עמיר לרצוח את ראש הממשלה רבין. מי שעמד במרפסת בכיכר ציון, והסית נגד ראש הממשלה רבין, ממלא היום פיו מים. אף שר יהודי לא גינה, לא התייחס, לא טרח להזמין ולהתנצל. היכן שר הבריאות ששלושת הנפגעים נמנים עם הסגל הרפואי?

אילו הייתי נשיא המדינה, הייתי מזמין מייד את שלושת הצעירים הערבים שנפגעו לפגישה, והייתי מתנצל על התקיפה שעברו. מישהו בדרג הבכיר ביותר חייב להעביר מסר לעם כי אין אזרח ישראלי מסוג א' ואזרח ישראלי מסוג ב'.

אני כולי תקווה שלא איחרנו המועד.