בסדרת מאמרים זו סקרתי את ההתפתחויות בסכסוך הישראלי-פלסטיני, תיארתי את היחידות הפוליטיות שהתפתחו בין הירדן לים והסברתי איך ההסכמים וההסדרים הביטחוניים והאזרחיים ביניהן מניחים יסודות לקיומה של קונפדרציה ישראלית-פלסטינית. כדי לבחון אם קונפדרציה כזו יכולה להתקיים במזרח התיכון, ראשית יש לבחון את היתכנות הישרדותה. לצורך בחינת ההיתכנות וההישרדות אתבסס על אינדקס FAD (Federal Applicability and Durability index) אשר גיבש ד"ר יצחק דגני, על פי סדר המשתנים כדלהלן:
NSF – מספר היחידות הפוליטיות בפדרציה
בין הנהר לים יש שלוש יחידות פוליטיות: ישראל, אזור יהודה ושומרון, רצועת עזה. בהתאם לאינדקס FAD, ככל שיש יותר יחידות פוליטיות בפדרציה כך מתעצמת יציבותה, מכיוון שהעוצמה הפוליטית מתחלקת בין מרכזים רבים. לעומת זאת, כאשר בפדרציה יש מעט יחידות פוליטיות, כמו בין הנהר לים, קיים קו שסע בין המרכזים שיוצר עימותים אלימים. על כן, הניקוד שתקבל הקונפדרציה בסעיף זה הינו 2.
NEGF – מספר הקבוצות האתניות בפדרציה
בתא השטח שבין הנהר לים יש ארבע קבוצת אתניות חשובות: יהודים, ערבים, ערביי יהודה ושומרון ועזה ודרוזים. ככל שמספר הקבוצות האתניות במדינה פדרלית גדול יותר, תרומתן ליציבות ולשרידות של הפדרציה תקטן. באינדקס FAD נכללות רק קבוצות אתניות אשר מספרן עולה על אחוז אחד ממספר התושבים הכללי באותה הקונפדרציה. על כן, הניקוד שתקבל הקונפדרציה בסעיף זה הינו 6.
SPF – גודל האוכלוסיות במדינות הפדרציה
ככל שההבדלים בגודל האוכלוסיות של מדינות הפדרציה קטנים, כך תגדל ישימות ושרידות המשטר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במדינת ישראל חיים 8.85 מיליון תושבים נכון לאפריל 2018. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית, באזור יהודה ושומרון חיים 2.97 מיליון פלסטינים וברצועת עזה חיים 1.91 מיליון פלסטינים. בהתאם לכך, הניקוד שתקבל הקונפדרציה בסעיף זה הינו 4.
SAF – גודל השטחים של מדינות הפדרציה
ככל שההבדל בגודל שטחי השיפוט של המדינות בפדרציה מסוימת יהיה גדול יותר, יתרחב הפער בין האמצעים הכלכליים – קרקע, מים, מחצבים, שטח למגורים – אשר נמצאים בשליטתן של מדינות אלו, והמתחים הפוליטיים ביניהן יתעצמו. שטחה של מדינת ישראל הוא 22,770 קמ"ר, גודלו של אזור יהודה ושומרון הוא 5,655 קמ"ר וגודל רצועת עזה הוא 365 קמ"ר. בהתאם לחישוב אינדקס FAD, הניקוד שתקבל הקונפדרציה בסעיף זה הינו 6.
RNF – הפיצול הדתי בקרב תושבי הפדרציה
כאשר תושבי מדינה פדרלית מפוצלים באמונתם, אפשר להניח שהגורם הדתי לא יהיה גורם מלכד ומאחד. בין הנהר לים ישנן חמש דתות מרכזיות: יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים ושומרונים. בהתאם לחישוב אינדקס FAD, הניקוד שתקבל הקונפדרציה בסעיף זה הינו 2.
EF – הגורם הכלכלי
הגורם הכלכלי משחק תפקיד חשוב מאוד בכל משטר. אחד המדדים הקלאסיים המשמשים להערכת הסטטוס הכלכלי של כלל הציבור במדינה מסוימת הוא ערך התפוקה הלאומית הגולמית (תל"ג) השנתית לנפש בתחום הגאוגרפי הנבדק. התל"ג לנפש בישראל עומד כיום על 38,025 דולר. נכון לשנת 2015, התל"ג לנפש ברשות הפלסטינית עמד על 2,267 דולר ובעזה היה התל"ג לנפש 996 דולר. לפי אינדקס FAD, הניקוד אשר יש להקצות לקונפדרציה בסעיף זה הינו 2.
ELF – אוריינות
ההנחה התאורטית היא שככל שרמת האוריינות הכללית בקרב תושבי פדרציה מסוימת גבוהה יותר כך יהיה פשוט וקל יותר להגיע אל חלק גדול יותר של התושבים באמצעות חומר כתוב, כדוגמת עיתונות, ספרות, פרסומים ממשלתיים וכיוצא באלו. בעזרת אמצעים אלו השלטונות יכולים לכוון את הנטיות הפוליטיות של הציבור לטובת הפדרליזם. רמת האוריינות בישראל עומדת על 97.6% ורמת האוריינות ברשות הפלסטינית עומדת על 96.9%. נתונים אלו גבוהים מאוד ולפיכך הציון במדד זה הינו 10.
NCF – חוקה
חוקה מוסכמת ומקובלת על כל מרכיבי משטר פדרלי היא גורם יסוד שבלעדיו מבנה פדרלי לא יוכל להתקיים. ככל שירבו בפדרציה ביטולים והחלפות של חוקה, כך יצטמצם הניקוד שיתווסף לאינדקס FAD בסעיף זה. ביחסי ישראל והרשות הפלסטינית הסכם אוסלו משמש חוקה. היחסים האזרחיים והביטחוניים מתנהלים בהתאם להסכם זה ובעקבותיו נחתמו הסכמים חדשים, אך הם אינם מחליפים חוקה זו. בהתאם לכך, הניקוד שתקבל הקונפדרציה בסעיף זה הינו 10.
WF – מלחמות פנימיות וחיצונית
מצבי מלחמה מכניסים יסוד של חוסר יציבות פוליטית בכל זמן, אחת היא אם זו מלחמה של המדינה כנגד מדינות אחרות או מלחמת אזרחים בתוך שטח שיפוטה של המדינה. היחסים הישראליים-פלסטיניים ידעו חיכוכים ומלחמות רבות מאז חתימת הסכם אוסלו, ביניהם חומת מגן, עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן. לפיכך, הציון אשר תקבל הקונפדרציה בסעיף זה הינו 2.
MCTF – הפיכות צבאיות ואירועי טרור
לפי אינדקס FAD, ככל שהתרחשו במדינה יותר אירועי טרור בולטים על רקע פוליטי, כך יורד הניקוד בסעיף זה. המאבק הישראלי-פלסטיני הוא עקוב מדם, ולצערנו מתרחשים פיגועים רבים על רקע פוליטי. לפיכך הניקוד אשר ניתן לקונפדרציה בסעיף זה הינו 2.
סך הכול אינדקס FAD של ישראל, הרשות הפלסטינית ועזה מסתכם ב-46 נקודות. ניקוד זה מראה כי מצב הישימות והשרידות של הקונפדרציה המתקיימת בשטח שבין הים לירדן הוא בעייתי למדי. אין עוררין על כך שהמצב הפוליטי הקיים כיום בשטחים אינו יכול להחזיק מעמד לאורך זמן. על כן בכל הסכם עתידי אשר יתגבש על בסיס הסכם אוסלו, יש לבצע התאמות ושינויים אשר ישפרו את ההיתכנות להישרדותה של הקונפדרציה.
5 תגובות
גם אם לא מסכימים בהכרח לכל האמירות
מאחר ומדובר בקונפדרציה, הניתוח של מאפייני פדרציה אינם רלוונטים- אני משער, שכן עלול להטעות את הקוראים
כזכור, קונפדרציה עוסקת בתיאום אינטרסים בין ממשלות ולא בין העמים.
ברשותך – לעומת במשטר אוניטרי שבו המבנה הפונקציונלי מוגדר במנעד צר למדי הרי שבמשטרים שנוסדו על בסיס עקרונות פדרליים המנעד הפונקציונלי רחב מאד. הקונפדרציה היא סוג אחד בתוך מסגרת האפשרויות במנעד הפדרלי. בעיקרון שליט6י היחידות הפוליטיות שמרכיבות את הקונפדרציה יצרו מבנה פוליטי ולא שאלו את העמים בעת ייסודו וגם אינם משתפים את עמיהם בשלטון או בבחירתו. הפדרציה לעומת זאת מאמצת עקרונות דמוקרטיים. על כן הניתוח של משתנים במאמר דנן הוא רלוונטי לחלוטין.
מה עם החילונים? נניח שהחילונים הם 99% אז מה תהיה חשיבות ה RNF?
ואם מבדילים את השומרונים שהם סה"כ 100~ בני אדם מהיהודים, האם אין בידולים גדולים יותר בתוך האוכלוסיה הנוצרית?
שאלה מצוינת. אם בשטח שיפוט מסוים יהיו 99% חילונים – זו תהיה האוכלוסייה האידאלית לכל משטר ויש להניח שיתארגן שם משטר אוניטרי יציב ומופתי.
אכן ההרכב הדתי של כל משטר שהוקם על בסיס עקרונות פדרליים הוא הגורם הקריטי המובהק. במאמר קצר זה, וכמובן בפסקה בת 3 שורות לא ניתן להרחיב בנושא זה. אבל הצדק אתך כאשר אתה מעלה עניין זה. אפילו בארץ קטנה כשלנו ישנן יותר דתות ממה שצוין במאמר שלעיל. יתכן שיהיה ראוי לכתוב מאמר נפרד ומקיף רק על נושא הדתות.