עצמאות או עבדות?

ניהול עסק עצמאי – חירות אישית וכלכלית! האומנם?! לפני שאנפץ את המיתוס, להלן כמה עובדות: העסקים הקטנים במדינת ישראל, כולל העוסקים הפטורים והעצמאים, מהווים כ-97% מכלל העסקים והחברות במשק. ניהול עסק עצמאי הפך בשנים האחרונות לחלומם של כ-30% מהישראלים השכירים. הדעה הרווחת של אלה שטרם פתחו עסק עצמאי, היא שמדובר בעצמאות אמיתית בכל הקשור לזמן ולכסף שלך ולחופש להגשים את שאיפותיך – אולם המציאות הטופחת על פניהם של בעלי העסקים הקטנים שונה לחלוטין.

כמי שעובדת עם בעלי עסקים קטנים זה שנים, אני נחשפת מדי יום לבועה המתנפצת בפניהם של לקוחותיי בשלבים שונים בחיי העסק שלהם. הטעות הבולטת של בעלי העסקים היא חוסר הכנה מראש לניהול העסק –הם אינם מוכנים לאתגרים הרבים שיעמדו בפניהם ביום שבו יחלו בעצמאות העסקית. כמו כן לרוב הם אינם מודעים להשלכות שיש לעסק עצמאי – כלכליות, משפחתיות ואישיות. להלן כמה מאפיינים משותפים לבעלי עסקים קטנים בראשית דרכם:

ראשית, רבים מבעלי העסקים בטוחים שאם הם טובים במקצוע שלהם, אין שום סיבה שימשיכו לעבוד ו"לעשות" כסף עבור הבוס שלהם, עדיף כבר לעשות לביתם, להיות הבוס של עצמם ולנהל את הזמן והכסף שלהם באופן הנכון בעיניהם. לרעיון הרומנטי הזה אין, כמובן, שום קשר למציאות, שכן "דברים שרואים מכאן לא רואים משם", וכאשר אנשים אלה פותחים עסק עצמאי הם מגלים שלהיות איש מקצוע טוב זה רק חלק מהעניין. חלק משמעותי יותר מניהול העסק הוא שאנחנו נדרשים להיות אנשי החזון, המנכ"לים, אנשי השיווק, לעסוק בניהול המזכירות של העסק, להיות בעלי הממון ועוד תפקידים נוספים, שאליהם אף אחד לא הכין ולא הכשיר אותנו.

שנית, רוב בעלי העסקים פותחים את העסק שלהם בלי שערכו בדיקה מקיפה ביחס למצב השוק בתחום הספציפי, לא חקרו את המתחרים, לא מצאו את הבידול שלהם, לא בדקו כלל וכלל כמה זמן יעבור עד שיתחילו להרוויח בעסק (דהיינו עליהם להכין סכום כסף מתאים עד שהעסק יתחיל להרוויח), לא בדקו מה התקציבים שיידרשו להם לצורך שכירות או רכישת מקום לניהול העסק, הכשרת המקום וקבלת רישיון עסק, לצורך שיווק, גיוס והכשרת עובדים, ונושא חשוב לא פחות – תשלום משכורת לעצמם. סבורני, כי אם בעלי העסקים היו עורכים את הבדיקות הדרושות לפני שרצו במסלול העצמאות, ייתכן שהיו מחליטים לא להקים את העסק, וחוסכים לעצמם ולמשפחותיהם אובדן זמן, כסף והמון עוגמת נפש.

שלישית, יום אחרי שהופכים לבעלי עסק מגלים כי המדינה זרקה אותם משעריה. לפתע, כבר אין להם זכאות לימי חופשה או מחלה או הבראה או דמי אבטלה. כך גם נופלת עליהם הידיעה, שאם הם לא יתחילו להפריש לעצמם פנסיה (שהפכה לחובה עבור העצמאים רק בשנת 2017) הם ימצאו את עצמם ללא קצבה כשירצו לפרוש. עוד הם מגלים שהם לגמרי לבד בעולם העצמאות, שהביורוקרטיה של המדינה שוחקת אותם: כאשר הם מבקשים לקבל רישיון לניהול עסק, ונתקלים בפקידים שמקשים עליהם; כאשר הם מבקשים להעסיק עובדים ומגלים את היקף החוקים החל עליהם. זאת כמובן, בתנאי שהם מקבלים את הייעוץ הנכון בזמן הנכון. אולם לצערי הרב המציאות היא שרבים מהם מגלים את הדברים כאשר כבר מאוחר מדי, לאחר שכבר שכרו נכס לא מתאים ועליהם לשלם עשרות אלפי שקלים כדי להכשיר אותו לשם קבלת רישיון עסק; כאשר הם לא נהגו כדין עם העובדים שלהם ומקבלים תביעה בסך עשרות אלפי שקלים; כאשר הם לא עבדו בצורה נכונה עם הלקוחות והספקים שלהם ונותרו עם חשבונות שלא שולמו ועוד.

הגישה הישראלית, הכה מוכרת לכולנו, ש"יהיה בסדר" משחקת לרעתם של בעלי העסקים הקטנים ומנפצת את חלום העצמאות לרסיסים שמתפזרים לכל עבר ופוגעים בכל הסביבה הקרובה של אותו בעל עסק שנסגר.

פעמים רבות מדי ראיתי לקוחות שלא תכננו את מראש את המהלכים שלהם, וכתוצאה מכך העסק קרס. או אז הם מגלים, ביתר שאת, שגם כאן המדינה אינה לצידם ונאלצים להתמודד עם הכישלון, עם תשלום החובות. לעיתים קרובות משפחות שלמות נהרסות. חמור מכך, ילדיהם משלמים גם הם את מחיר הכישלון, ממשיכים לשאת בנטל הכלכלי שנים רבות קדימה, אם בהחזר חובות או אם בסיוע להורים שהעסק שלהם קרס והם אינם מסוגלים להמשיך לפרנס את עצמם.

במצב דברים זה, כלל לא מפתיעים נתונים באשר למספר העסקים הקטנים הנסגרים מדי שנה, ולצערי בשנת 2017 אף חלה עלייה, כך שעל כל 10 עסקים שנפתחו בשנה החולפת – 9 נסגרו. מניסיוני המקצועי אני יכולה להעיד, כי אותם העסקים שנסגרים מתמודדים עם מציאות עגומה, מעבר לחובות שצברו בעקבות כישלון העסק, הם נאלצים להודות בכישלונם ולעיתים קרובות מתקשים לחזור לשוק העבודה.

כך, לדוגמה, מקרה שהגיע למשרדי ונחקק בזיכרוני. יוסי (שם בדוי) ניהל את העסק שלו במשך 30 שנה ופרנס את משפחתו ואת ילדיו בכבוד, אולם כאשר הגיע לגיל 60 העסק קרס עקב ניהול כושל, והוא נותר חסר כול. ללא פרנסה, ללא פנסיה, ללא חסכונות, וגם מצבו הבריאותי לא אפשר לו להמשיך לעבוד בעבודות פיזיות, בפועל הוא לא ידע לעשות שום דבר אחר. העיניים שלו הסגירו את תחושות הכישלון הקשות: בגילו המתקדם הביא את משפחתו לקריסה כלכלית ונפשית, ילדיו נאלצו להפנות מאמצים ואמצעים כדי להציל אותו, וזאת על חשבון המשפחות והילדים שלהם.

אז האם ניהול עסק עצמאי הוא עצמאות או עבדות? שאלה שנשארת פתוחה. אין לי ספק שניהול עסק עצמאי הוא פרויקט משמעותי בחיי האנשים שבחרו בכך. זהו מהלך שמצריך הכנה מראש, עריכת בדיקות מקיפות וקבלת החלטה מושכלת. רק לאחר מכן, כשיש בידינו את כל המידע, הכלים והידע, אפשר לצאת לדרך שתהיה אומנם מלאה במהמורות, אבל נהיה מוכנים אליהן, והכול כדי להגיע ליעד הנחשק – עצמאות אישית וכלכלית!