יישום עקרונות פדרליים בתחום האזרחי

במאמר הקודם סקרתי תיאומים ביטחוניים המתקיימים יום-יום בין ישראל והרשות הפלסטינית, וכך הדגמתי את ביטויים של עקרונות פדרליים בסיסיים ביחסים בין הצדדים, המציתים תקווה לקיומה של קונפדרציה ישראלית-פלסטינית. התיאום הביטחוני אינו נקודת האור היחידה – תיאום משמעותי נוסף אשר מתרחש על בסיס יום-יומי הוא התיאום האזרחי. התיאום האזרחי נעשה על ידי יחידת תיאום פעולות הממשלה בשטחים והמנהל האזרחי בתחומים מגוונים, ביניהם מתן היתרי כניסה לישראל, בריאות, כלכלה וחקלאות. תיאום זה חשוב ביותר עבור הרשות הפלסטינית, שכן הכלכלה הפלסטינית מתבססת ברובה על היחסים עם ישראל.

דוגמה מובהקת לכך היא תעסוקת הפועלים הפלסטינים העובדים בישראל ובהתיישבויות ביהודה ושומרון. נכון לחודש פברואר 2017 עובדים בישראל למעלה מ-65 אלף פועלים פלסטינים באופן חוקי. כמו כן יש עוד כ-30 אלף פועלים פלסטינים אשר עובדים בתחומי יהודה ושומרון ביישובים ישראליים ובמפעלי התעשייה באזור. עובדים אלו מרוויחים משכורות גבוהות מהשכר הממוצע בתחומי הרשות הפלסטינית ותורמים ליציבותה הכלכלית.

שיתוף הפעולה בולט מתקיים בתחום הבריאות. לעיתים מערך הבריאות הפלסטיני אינו מסוגל לתת מענה לבעיות רפואיות מסוימות, על כן מדי יום נכנסים לישראל מאות פלסטינים כדי לקבל טיפול רפואי. על פי נתוני משרד תיאום הבריאות במנהל האזרחי, בכל שנה כ-5,000 פלסטינים מקבלים טיפול מציל חיים בבתי חולים ישראליים. מספר היתרי הכניסה הרפואיים לישראל עומד על 100 אלף בשנה בממוצע. נוסף לכך, כיום מתמחים בבתי החולים בישראל 174 רופאים פלסטינים, משתלבים בצוותים בבתי החולים ומטפלים גם באוכלוסייה היהודית. בסיום הכשרתם ולאחר שצברו ניסיון יחזרו הרופאים למערכת הבריאות הפלסטינית ויתרמו לחיזוקה.

שיתופי פעולה נוספים בתחום האזרחי: ביולי 2017 נחתם הסכם מסחרי בין חברת החשמל הישראלית לרשות הפלסטינית להגדלת אספקת זרם החשמל לעיר ג'נין. טקס החתימה התקיים במעמד ראש הממשלה הפלסטיני רמי חמדאללה ושר האנרגיה הישראלי יובל שטייניץ. בנובמבר 2017 נחתם מסמך הבנות בין מתאם פעולות הממשלה בשטחים האלוף יואב (פולי) מרדכי והשר לעניינים אזרחיים ברשות הפלסטינית חוסיין א-שייח, באשר לפריסת דור 3 ביהודה ושומרון. פגישה זו היא העדות להמשך התיאום בין ישראל לראשות הפלסטינית על בסיס הסכם אוסלו.

גם התיאום האזרחי עם רצועת עזה לא נפסק, למרות נתק כמעט מוחלט שהשתרר בשל שליטת ארגון הטרור חמאס. במסגרת כנס ועידת המדינות התורמות, אשר התקיים בבריסל במאי 2017, הראתה המשלחת הישראלית כי ישראל מקדמת סלילת קו חשמל חדש, שצפוי להכפיל את אספקת החשמל הנוכחית מישראל לרצועת עזה. נוסף לכך מתוכנן חיבור הרצועה לתשתית גז טבעי מישראל. עיקר התיאום האזרחי עם רצועת עזה מתבצע דרך מעבר כרם שלום ומעבר ארז, שם עוברות סחורות יצוא ויבוא ונכנסים תושבים פלסטינים לישראל לצורך קבלת טיפולים רפואיים, יציאה לחו"ל דרך מעבר אלנבי ונתב"ג, איחוד משפחות ומטרות נוספות.

הבאתי רק דוגמאות ספורות, על קצה המזלג, מתוך הליכי תיאום אזרחי וביטחוני הדוק אשר מתקיימים על בסיס יום-יומי בין ישראל לרשות הפלסטינית. כל אלו מתקיימים על בסיס הסכם אוסלו והסכמים נוספים אשר נחתמו בעקבותיו. התיאום מתקיים בכלל התחומים האזרחיים והביטחוניים והודות לו נשמרת היציבות באזור. אך האם די בכך? בפרק הבא אבחן אם יש סיכוי ממשי לקיום קונפדרציה ישראלית-פלסטינית.