האם תהליך אוסלו חוסל באינתיפאדה השנייה

ישראל, יהודה ושומרון ועזה כקונפדרציה אסימטרית (3)
תמטנה של רוית
רוית דותן

במאמר הקודם בסדרה זו סקרתי את הסכמי אוסלו ואת ההסדרים ושיתופי הפעולה שנוצרו בין ישראל לרשות הפלסטינית. הסדרים אלה הניחו את הבסיס לכינון קונפדרציה ישראלית-פלסטינית בין הירדן לים, אך בשנת 2000, עם פריצת האינתיפאדה השנייה, נדמה היה שנטרפו הקלפים.

האינתיפאדה השנייה מוטטה כמעט לחלוטין את הסכם אוסלו והסלימה את הסכסוך לרמה שלא נראתה זה עשרות שנים. האינתיפאדה גרמה למיתון בישראל ולפגיעה קשה בכלכלה הפלסטינית. אחד האירועים שהשפיעו במידה הרבה ביותר על התפרצות האינתיפאדה היה כישלונה של ועידת קמפ דיוויד שהתקיימה ביולי 2000. כישלון ועידה זו גרם לתחושת אין-ברירה שליוותה את התפרצות האינתיפאדה.

תכנית ההתנתקות והיציאה של ישראל מרצועת עזה בסוף אוגוסט 2005 נחשבת לאירוע והתאריך המסמן את סוף האינתיפאדה השנייה, למשל לפי הצהרתו של אבו מאזן, שירש את ערפאת כראש הרשות הפלסטינית. אף על פי כן, האלימות והטרור לא פסקו ונמשכו עד לשנת 2007. ביולי 2007 נחתם הסכם המבוקשים, שבמסגרתו נכנעו למעשה פעילי הטרור המרכזיים ביהודה ושומרון. בעקבות ההסכם פסקו כמעט לגמרי הפיגועים כנגד ישראל משטחי יהודה ושומרון, למעט אירועים של זריקות אבנים ובקבוקי תבערה. לעומת זאת, על רצועת עזה השתלט חמאס, ומשם נמשכו התקפות הטרור נגד ישראל. אלה לא פסקו עד היום.

רבים מיהרו להספיד את הסכם אוסלו. אולם עם סיום האינתיפאדה החלו להופיע בשטח סימני התאוששות ביחסי ישראל והרשות הפלסטינית, על בסיס הסכם אוסלו. ביולי 2007 פורסם כי ישראל והרשות הפלסטינית חידשו את התיאום הביטחוני וכי מנגנוני הביטחון שבאחריות יו"ר הרשות אבו מאזן העבירו מידע על כמה התארגנויות טרור בגדה וכך סייעו לישראל לסכל פיגועים.

הרגיעה הביטחונית ביהודה ושומרון אפשרה לפתוח חלק מהמחסומים בין הערים הפלסטיניות ואת הגבול עם ירדן. התפתחות זו הביאה להתעוררות מחודשת של המסחר ביהודה ושומרון. מפעלים שהושבתו קמו מהריסותיהם, מסעדות נפתחו, חנויות התמלאו ועשרות אלפי פלסטינים חזרו לעבוד בישראל. ישראל העבירה לרשות הפלסטינית כספי מסים שהיא גבתה עבורה והמדינות התורמות הגדילו את היקף תרומותיהם ומילאו את קופת הרשות.

בנובמבר 2007 פורסם כי בעקבות סיכום בין שר הביטחון אהוד ברק וראש הממשלה הפלסטינית סלאם פיאד, כ-300 שוטרים התפרסו בשכם כדי לאכוף את החוק ולהשליט סדר ציבורי, לקראת העברת האחריות הביטחונית בעיר לידי הרשות. מאז ועד היום התחזק התיאום הביטחוני והאזרחי בין ישראל לרשות הפלסטינית בכל התחומים, על בסיס הסכמות והבנות שנחתמו בהסכמי אוסלו. המשך התיאום וקיום היחסים על בסיס ההסכם מוכיח כי טעו אלו שהספידו את ההסכם, שכן הוא רלוונטי ומיושם על ידי הצדדים בשטח.

במאמר הבא אסביר מהי קונפדרציה וכיצד היא מתבטאת כיום ביחסים בין ישראל והרשות הפלסטינית.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

4 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

שרטוט סמלי בית

מהי חברת ניהול נכסים?

שירותים נרחבים לבניינים על מנת שהמבנה יישאר מטופח וישמור על ערכו

שאול אייזנברג

שכונה

פיטורי המאמן במכבי תל אביב

פיצוץ אטומי

על הסף

חידוש הסכם הגרעין עם איראן – תרחישים אפשריים