אקטו-אליה וקוץ בה (2)

חוק לאום שנּחקק, זְדוני ומטופש, / את הדת על לאום מְנַשֵּׂא בִּמפורשׁ.
חז"ל מקדימין מחשבה ל"עֲשֵׂה", /  נתניהו האיש – הוא ההפך מזה;
כמו "השור שֶׁנָּגַח" התפרץ אל הדלת  /  שהובילה היישר אל מָבוֹךְ, או בַּלְבֶּלֶת,
שֶׁהֵם בַּלשון הָעִבְרִית היינו-הך, /  כי שניהם מסמלים נפילה אל הפח.

מה קובע שייכות לאומה? אל-נכון /  הלאום שכתוב על כריכת הדרכון.
והדת? בדרכון לא תהי כלל תשובה  /  במסמך הזיהוי דת אינה נקובה,
כי במדינה נאורה, אמונה והדת  /  נחשבות לַעניין האישי של הפרט;
וחומת המגן משררה תיאוקרטית  /  הינה מדינה עם חוקה, דמוקרטית.

איך הגענו בכלל לעסוק כך פתאום /  במהות של אומה, עָם או דת או לאוֹם?
כי אצלנו, במסמך הזיהוי הרשמי  /  נרשמת שייכות לאומית, מי הוא מי.
ומי הריבון על אותם רישומים? /  הוא לבלר כלשהו במשרד הפנים!
ומה משתמֵעַ, ולא מהיום? /  ליהודים יש זהוּת בין הדת לַלְּאֹום.

ישראלי הוא רק כאן מכל שאר ארצות, / יהודי, יהודי הוא בכל התפוצות.
מוסלמי הוא בן-דת השכיחה במירב  /  ארצות שבהן נפוצים בני-ערב,
ויש מוסלמים שאינם ערבים  /  ויש ערבים שאינם מוסלמים.
לאחר העיסוק בסוגיה עֲדֵי יֶזַע   /  נוסף עוד סיבוך של שייכות – הוא הגזע.

על כן, הגדרה שהכי מאגדת /  אזרחי מדינה – היא על בְּסיס ה"מולדת".
אזרחים ילידים של אותה טריטוריה  /  הינם בני לאום, כך על פי התאוריה.
בני לאום אֲגוּדִים במכלול משותף  /  של מגוון אמונות ודתות, סב וטף.
ישראלי ישתייך לדת זו או אחרת  /  ואפשר אתאיסט (אמונה לא מוכרת).

אלא מאי? תאווה של שלטון ושררה  /  מוציאה את עתיד המדינה למכירה.
לטובת עוד ארבע שנים בשלטון  /  נתניהו ממשיך להוביל את הטון.
נתניהו מוביל למדינת הלאום  /  מגדת הירדן עד לים התיכון,
בה על פי דמוגרפיה הלאום המרבי  /  יהיה בלי ספק הלאום הערבי.

נתניהו הוא איש שרואה הנולד /  העביר חקיקת חוק הלאום, שנועד –
לְעַגֵּן בחוּקה אַפְלָיַת כל אחד  /  אשר לא יהודי הוא נחשב, כשנולד.
החוק – הוא צירוף של פאשיזם ודת  /  שמוביל למדינה של אפרטהייד (כמעט):
שיעבוד מיליוני תושבי השטחים  /  בלי יכולת אֵי פעם להיות אזרחים.

ביבי כך מתכנן, אם טעה? מעלֵיש! / הוא לא יתבייש להגיד "זה מה יש!"
הוזה ברוחו דמות ענק ישראלי  /  ובינתיים הינו משחק ב"נדמה לי"
ויחד עמו במחול השדים  /  חסידיו השוטים בְּמָחוֹל מרקדים.
אך בפועל, אפרטהייד אינו בר-קיום  /  נגדנו עולם יתאחד בְּאִיּוּם.

יִלְמַד נתניהו (הרפובליקני) /  לקחי האפרטהייד הדרום-אפריקני.
פלסטינים יזכו בזכויות של אזרח  /  וברוב של קולות יעשו מהפך
בצורה דמוקרטית יוחלף השלטון…  /  ומדינת פלסטין מאוחדת תיכּוֹן.
כְּסוּמָא המהלך בחשכת ארובָּה  /  שָׂמָהּ פני הימין, בשיגיון מקוּבָּע.

הדרוזים יָצְאו ראשונים להפגין /  ורבים אחרים מיהרו להבין:
החרגת מיעוטים היא רק צעד ראשון  /  שימשיך ברדיפת שאר שנואי השלטון.
הדרוזים הפגינו, רבים בם תמכו, /  נתניהו נבהל, אך סִמכו ובִטחו
ימציא  חיש אובייקט, בו יתלה הָאָשָׁם,  /  ואליו יכוון זעמו של העם.

ואמנם לא חיכינו הרבה, נקבעה /  הפגנת מחאה לשבת הבאה
של ערבים ויהודים מכל דת וסיעה  /  שגדשו את כיכר העירייה עד מלואה.
הזדהות מרשימה? מוקדם עוד לשמוח, /  מקרב המון, יצאו רְפֵי-מֹח
והניפו דגלי פלסטין להתריס  /  בין יהודים לערבים הם תקעו בכך טריז.

לנתניהו הגשימו פסגת התקוות /  נעשתה מלאכתו!… לא בושש בתגובות,
והכריז מדושן, "שוב הוכחתם היום  /  עד כמה נכון הינו חוק הלאום".
וחבל שבחרתם ללמוד רק עכשיו  /  שאין מנשקים את הדוב על האף!