כיצד נוצרו שלוש יחידות פוליטיות בין הירדן לים

ישראל, יהודה ושומרון ועזה כקונפדרציה אסימטרית (1)
תמטנה של רוית
רוית דותן

הסכסוך הישראלי פלסטיני הינו מאבק עקוב מדם אשר גבה את חייהם של רבים במשך עשרות שנים. הסכסוך החל עוד טרם הקמת מדינת ישראל, והחריף עם הכרזת העצמאות והקמת המדינה היהודית. נקודת המפנה המשמעותית הייתה בסיום מלחמת ששת הימים, מלחמה אשר תוצאותיה ניכרות עד ימינו אלה.

מלחמת ששת הימים שינתה את מעמדה המדיני של ישראל והפכה אותה ממדינה קטנה הנאבקת על קיומה עם המדינות הסובבות אותה, למדינה בעלת תדמית של כובשת המדכאת את העם הפלסטיני. כתוצאה מכך השתנו מעמדה הבין-לאומי של מדינת ישראל ותדמיתה בדעת הקהל העולמית.

עם סיום המלחמה התגוררו בכל השטחים שנכבשו כמיליון תושבים, והיה צורך לדאוג לצורכיהם האזרחיים. הסמכויות באזור – שלטוניות, חקיקתיות ומנהליות – הוטלו על מפקד כוחות צה"ל באזור. לשם מימושן ועמידה בחובות, בהתאם להוראות המשפט הבין-לאומי, הוקם ממשל צבאי שהופקד על ניהול כלל ההיבטים הביטחוניים והאזרחיים של החיים באזור. בשנת 1981 החליט שר הביטחון דאז אריאל שרון להפריד בין המשימה העיקרית של צה"ל – להגן על מדינת ישראל ואזרחיה מפני איומים חיצוניים – לבין אחריותו לדאוג לצורכיה האזרחיים של האוכלוסייה הפלסטינית שהייתה נתונה לשלטון ישראל. לפיכך הוא הפריד את המנהל האזרחי מהממשל הצבאי והכפיף אותו לרשות אזרחית. השר שרון קבע שהמנהל האזרחי יהיה המנגנון המממש את הסמכויות האזרחיות ביהודה ושומרון.

ההחלטה על הקמת המנהל האזרחי הייתה הנחיה שלטונית כוללת באמצעות הדגש שניתן לחובותיו האזרחיות של מפקד האזור כלפי האוכלוסייה. ריכוז הסמכויות האזרחיות בגוף אחד תרם לניהול החיים האזרחיים באזור, בין היתר באמצעות ראייה שלמה של צורכי אוכלוסיות שונות ובהתאם קידום פתרונות הולמים.

בשנת 1987 פרצה האינתיפאדה הראשונה, ולראשונה הצליחו הפלסטינים להביא להכרה מדינית רחבה בשאיפתם למדינה. האינתיפאדה הציפה בקרב הציבור בישראל ובעולם כולו בעיות קשות אשר עלו כתוצאה מהנוכחות הישראלית ביהודה ושומרון ורצועת עזה. בבחירות שהתקיימו בישראל ביוני 1992 עלה יצחק רבין לשלטון. במהלך הבחירות הוא הודיע שיעשה מאמץ להגיע להסדר עם הפלסטינים תוך שישה עד תשעה חודשים מיום השבעת ממשלתו החדשה. רבין עמד בהתחייבות עם החתימה על הסכם אוסלו בשנת 1993.

תוקף ההסכם נקבע לחמש שנים, אך ההסכם לא בוטל מעולם ועיקרו ממשיך להתקיים ולהסדיר את ניהול המציאות גם בימינו אלה. הסכמים שנחתמו לאחר מכן התבססו על הסכם אוסלו והמשיכו בהסדרת היחסים בהיבטים הביטחוניים והאזרחיים. כאשר בוחנים את המסגרת הפוליטית של יחסי ישראל והרשות הפלסטינית, מאז החלת הסכם אוסלו עד היום, מתברר שההסכם יצר בין הנהר לבין הים קונפדרציה אסימטרית של שתי יחידות פוליטיות: מדינת ישראל ושטחי הרשות הפלסטינית יהודה ושומרון ועזה. כאשר נפלה רצועת עזה לשליטת חמאס והרשות הפלסטינית התפצלה לשתיים, הפך המבנה הפוליטי בין ישראל לפלסטינים לקונפדרציה אסימטרית של שלוש יחידות פוליטיות.

במסגרת עבודתי במנהל האזרחי בעבר ניתנה לי אפשרות להיוודע לאותו ארגון מיוחד בעל ההשפעה הרבה על יציבות ביטחונית ואזרחית ברשות הפלסטינית. במאמרים הבאים אביא לידי ביטוי את הידע שצברתי במשך שנות עבודתי. אבחן כיצד מרכיבי הסכם אוסלו מהווים בסיס ליצירת הקונפדרציה בין הים לנהר ואתמקד באופן מימוש ההסכם לאחר חתימתו ובאופני ביטויו כיום.

בפרק השני בסדרה אדון בהסכמי אוסלו ומימושם.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

10 תגובות

  1. שכחת לציין שעד 1967 לא היה לתושבי יהודה ושומרון ועזה התנגדות לחיות תחת שלטון ערבי. הלא ב 1948 הם הזמינו שיכנסו עם הצבאות הסדירים שלהם אותם כדי להביס את היהודים. יתר על כן, הם התייחסו אל ישראל עצמה כאל שטח כבוש על ידי יהודים.אם הם לא היו אלימים, הם כבר מזמן היו יכולים לקבל עצמאות ולחיות כמו לורדים.הלא שרון ניסה לבטל את כיבוש עזה ולתת לה לשגשג בכיף. אז עזה קיבלה שלטון ערבי מפגר שמפנה את כול המשאבים למלחמה נגד ה"כובש" שניסה להסיר את הכיבוש!

    1. נכון. יש כבר אפרטהייד. של הערבים נגד היהודים. הם כבר מטיפים לחיסול מדינת היהודים. האיראנים אפילו רוצים פצצת אטום לשם כך.

    1. תודה על תשומת לבך ונכונותך לבדוק שינוי דעתך. אני ממליץ בחום שתקרא מאמר בשם: קיפאון תודעתי – סטגנציה מוחית לעומת קליטת שינויים בזמן אמת, שפורסם באתר זה ביום 13 באוגוסט 2016. לעניות דעתי הנכתב במאמר דנן יפתח אצלך דלת להפנמת השינויים שחלו כאן בשני העשורים האחרונים.

  2. שתי מדינות לשני עמים. וגם זה לא בטוח. כל יתר האופציות אבודות מראש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

וידאו לעסקים

מה חשוב לקחת בחשבון בעת צילום?