"חוק שוברים שתיקה" שהתקבל לאחרונה בכנסת, פתח דיון עתיק בשאלה האם ישראל נגועה ב"שנאה עצמית" בהיקפים חסרי תקדים אפילו ביחס לעולם.
נודה שאופן ההתנהגות הישראלית היום-יומית, אומנם לא של כולם, הופכת לרבים מאיתנו את הקרביים עד כדי תחושת תיעוב. תיאורים מאפיינים כמו "חפריות", "ארסיות", "פרייריות" הם "טובים" יחסית לעומת ביטויים ממש גרועים, כמו "מוכן למכור את האימא שלו תמורת כסף" (חמדנות), "אין לו אלוהים" (חסר כל אמת מידה מוסרית) "טפיל חברתי" (ניצול אחרים לטובתו האישית) ועוד.
נוסף על כך, יש ניכור בקרב האוכלוסייה החילונית כלפי הממסד הדתי. זה האחרון מתעלה על עצמו ביכולתו לשנורר כספים ותגמולים, מבלי לתרום למאמץ היום-יומי של הישרדות המדינה. וישנם כמובן גם מתחים על רקע עדתי, שלא מועילים לקירוב לבבות.
כאשר אנו מטיילים בחו"ל, אנו מחפשים מקום שבו לא נראה ישראלים בהתנהגותם הפרועה, הקולנית, המלכלכת, והמכערת, כאלו הגורמים לנו לעיתים להתבייש לומר שאנו ישראלים, אולם ברגע שגלגלי המטוס נוגעים במנחת נתב"ג, אנו מצטרפים למחיאות הכפיים, ומשתדלים להצניע לחלוחית בוגדנית בקצה העין, כי חזרנו הביתה.
השנאה העצמית אינה מסתכמת בהתנהלות החיים היום-יומית, היא נמצאת גם בקרב ארגונים שונים המכנים עצמם "ארגוני זכויות" "ולמען…", שמות המעניקים להם הילה של מוסריות ליברלית שוחרת שלום, שברובה אינם אלא אחיזת עיניים כדרך להשגת מימון בין-לאומי שאינו נובע מדחף פנימי של "אהבת ציון". פעולתם של ארגונים כמו ב"צלם", "שוברים שתיקה" ודומיהם, העושים הכול כדי להבאיש את שם ישראל בעולם, תוך גלגול עיניים תחת הסיסמה "נאמנים פצעי אוהב", אינה אלא הונאה עצמית במקרה הטוב, או ניסיון של מירוק מצפוני מזויף. כי אילו באמת מטרתם הייתה לתקן עוולות, כפי שראוי ונחוץ לעשות, הם היו עושים זאת בבתינו פנימה ולא רועים בשדות זרים, ומכפישים את ישראל תחת כל קתדרה אקדמית זרה, או תומכים באופן פעיל בארגונים הקוראים להחרמת ישראל.
בספרות העוסקת בתחום, מוגדרת השנאה העצמית היהודית בשם אוטו-אנטישמיות: "תופעה חברתית-פסיכולוגית שבמסגרתה אדם ממוצא יהודי חש ניכור כלפי מוצאו ומפתח עוינות אובססיבית כלפי בני עמו ודתו באופן דומה לזו שמפתחים האנטישמים מקרב עמים אחרים ודתות אחרות – לעיתים תוך אימוץ נרטיבים וטענות שמעלים אנטישמים אלו" (ויקיפדיה).
התופעה זוהתה עוד בימי הביניים, עת שיהודים מומרים האשימו את היהודים בניהול טקסי דם. כמה מאות לאחר מכן, במאה ה-20, הפליא הוגה הדעות היהודי אוטו ויינינגר (שהתנצר) להביע דעות קיצוניות נגד היהודים, בליווי תיאורי התנהגות קיצוניים, לדוגמה: היהודי אינו מכבד את עצמו, לעולם לא יעמוד במילתו, יחפש את הפשרה והכניעות לעומת זקיפות הקומה של הגוי; היהדות כנשיות, חלשה, ערמומית, תחבולנית, פגם נפשי מולד ועוד. תיאוריו אלו רק חיזקו והזינו את טענות האנטישמיות באירופה, שכן אם היהודים אומרים כך על עצמם, אל להם לבוא בטענות אל הגויים. אחד ההסברים לתופעה היא הצורך הפנימי של אינטלקטואלים יהודים להשתלב במגמות הליברליזם או הקומוניזם האוניברסלי על ידי מחיקת הרקע היהודי, הדתי והלאומי כדי לזכות בהכרה אישית.
כאמור, תופעת השנאה העצמית היהודית אינה חדשה, כיום הוויכוח הניטש בעיקר בקרב יהדות ארצות הברית, הוא על ניסיון להפריד את הביקורת כנגד היהדות בכלל, מהביקורת הלגיטימית על מדיניות הפנים והחוץ של מדינת ישראל. אבל כאשר הביקורת כלפי מדיניות ישראל (ויש מקום לביקורת זו) מביאה את המבקרים לגייס כוחות זרים כדי לכפות על ממשלת ישראל מדיניות מסוימת – היא למעשה משמיטה מתחת לרגליהם את הבסיס המוסרי לביקורת, במיוחד כאשר הם עצמם מנותקים ואינם מושפעים, ישירות לפחות, מהתוצאות האפשריות של המדיניות הכפויה לשיטתם.
כך או כך, מסיבה זו או אחרת, התופעה של ביקורת והלקאה עצמית והאשמה כוזבת, זו המלווה בהצטרפות פעילה לכוחות חיצוניים שמטרתם המוצהרת היא לפגוע בעצם קיומה של מדינת ישראל, מהווה בעיה מוסרית ומעשית המונחת לפתחינו ומחייבת דיאלוג פנימי נוקב.
12 תגובות
גם אלה שמספרים על מעשים שלהם כחיילי צה"ל רוצים את טובת הישראלים כפי שהם רואים זאת. וגם מי שרוצה מדינה כנענית ולא יהודית, חושב שזה יותר נכון. זאת לא שינאה. השנאה היא של המתלהמים המציעים לו לעזוב את הארץ, למרות שזאת ארצו לא פפחות משלהם. שלא לדבר על איחולי המוות שמאחלים לו ולילדיו.
ישראלים יהודים שאומרים לחשראלים יהודים אחרים כי חבל שלא השמידו אותם בשואה וכל זה רק בגלל שיש להם דעות שמאל
אתה צודק, זה דומה בדיוק לאותם ישראלים המעבירים שמות חיילים וקציני צהל לארגונים בין לאומיים כדי שיעמידו אותם למשפט בבית הדין בהג.
או אומנים, זמרים, אנשי תיאטרון וחרדים המכנים את חיילי צהל בכינויי "נאצים", או אנשים המשכתבים את היסטוריה וטוענים שישראל לא הייתה מעולם מדינה/מלכות היהודים, ועוד הרבה דוגמאות , כאלה
כפי שציינתי במאמר,אין לי טענות לביקורת, אבל אילו באמת כול חפצם הוא לתקן עוולות של חיילי צהל למשל, היו מפנים את הביקורת פנימה ופועלים מבית לתקנם, שהרי גם הם יודעים שאין זו מדיניות צהל או ממשלות ישראל באשר הם (ראה אירוע עזריה). אך מי שפעילותו ממומנת עי גורמי חוץ (אלה שלא נקפו אצבע ולא הרימו קול כאשר צבאות כוחות הברית נקלעו למצבי לחימה קשים דומים במזרח התיכון שלא לדבר על הטבח ההדדי שהמוסלמים עורכים איש ברעהו), שהדבר האחרון המעניין אותם הוא לשפר את מוסר חיילי צהל, והוא מוציא את מרכולתו החוצה, תוך חבירה לארגונים המחרימים את ישראל, ולמעשה קוראים להשמדתה, אלו המציגים את משנתם בקמפוסים באוניברסיטאות ברחבי העולם, או מטיפים נגד ישראל בחוצות דבלין באירלנד- אין לזה דבר וחצי דבר לעשיית התיקון האמיתי הנדרש (כי תמיד יש מקום לתיקון) בבית! לכן אני מתקשה לקבל, עם כול הכבוד, את הסבר ש"כול מטרתם היא טובת הישראלים". או שמדינה כנענית, כהצעתך, יש בה משהו לטובת העם היהודי.
על האבחנות שלך הייתי מוסיף עוד שני סוגים למה שאתה קורא אוטו-אנטישמיות. האחד – אידיוטים שימושיים העובדים בשרות של תעשיית טמטום והשני – תגרנים המתפרנסים מתעשיית השלום הממומנת על כל מיני ארגונים אנטי ישראליים מחו"ל. דהיינו אוטו-אנטישמיות ששכרה בצידה. את זה צריך להפנים ועם זה צריך להתמודד.
הרי בצה"ל לא חייבים להיות יהודים כדי לשרת בו אלה יכול חייל להמנות על דתות שונות כמו מוסלמים נוצרים דרוזים ועוד
אז איך מי שלא רוצה לשרת בצהל הופך לאוטואנטישמי. ובכלל אין בצבא הג'נדה יהודית אלה בטחונית אם כך מה יהודי כל כך בצבא?
יהודה
נראה שבטעות שגית בכתובת והביקורת שלך מופנית לתגובה אחרת ובכול זאת אבהיר.
אף פעם לא השתמשתי במונח אוטו-אנטישמי. אמנם, מבחינתי אזרח ישראלי המסרב לשירות לאומי מכול סוג הוא אנטי ציוני. וגרוע מכך, כול מי שחובר מדעת ובמימון זר לארגונים כמו BDS שמטרתו העיקרית היא דה לגיטימציה של הרעיון הציוני בכלל, המערער על זכותו של העם היהודי במולדתו- עדיין אינו בהכרח אנטישמי שזו שנאה קמאית לכול יהודי באשר הוא ללא קשר למדינת ישראל.
טעות והתנצלות
כותרת המאמר אינה על דעתי
סליחה
ומכים חיילים ומוכנים למות ולא להתגייס וכן הלאה. הם לא יותר אוטו אנטישמים מכל אלה אליהם כיוונת?
בהחלט כן. יחס החרדים למדינה הוא אוטו-אנטישמיות בהתגלמותה.
להבהיר
למען הסר ספק: תשובה זו אינה על דעתי. הביקורת שלי מכוונת בתשובה לשאלה ספציפית רק לאותם החרדים המשתמטים,אלו שאינם מכירים במדינת ישראל, מיידים אבנים ויורקים על חילי צהל ומשתפים פעולה עם אויבי ישראל כמו אירן ו BDS ודומיהם.
ראה תשובתי ל פ.מ למעלה.
מבחינתי החרדים המשתמטים ומנאצים את חיילי צהל, מיידים בהם אבנים ושאר מבישים- הם באותה קטגוריה.
גרוע מכך, כבר ראינו פלגים מסוימים במגזר החרדי המסתופפים באהלי אירן וBDS