לכבוד יום העצמאות ה-70 של הישות הציונית

ארגוני הטרור מטפחים את "הפרוטוקולים של זקני ציון"
צילום הספר
ספרה של הדסה בן עתו

הכוח המלכד, המדביק, הבונה והיוצר קהילות הוא אמפתיה בין דומים. לכן אפשר ליצור אמפתיה גם באמצעות יצירת סימני דמיון מלאכותיים או שרירותיים, באמצעות סימנים התנהגותיים. כך בקהילות רבות מתפתחים נוהלי זיהוי של חברים אמיתיים בקהילה. נוהל כזה חיוני בזמני חירום, "הלנו אתה, אם לצרינו?", ה"שיבולת" בימי השופטים ונגזרות רבות של הרעיון הזה, עד כמעט לימינו. במקרים רבים זה נעשה כטקס כמעט ללא מודעות גלויה, כהרגלים ללא חשיבה.

חרדים בתנאי החרדה המאיימת צריכים לדעת לזהות ולהזדהות. ליצירת תקשורת אוהדת צריך להשתמש בסיסמאות פתיחה פשוטות שתפקידן לשמש זיהוי מיידי ואפילו לתדלוק האמונה, כמו מדים ודגלים: ״בס״ד״, ״הטכנולוגיה שחדרה לכל תחום ושטלטלה את האנושות״ – ואזכור מגמתי של ״הישות הציונית״. כאן אנו מגיעים אל חברי קהילת דת "ההשלמה" (בערבית "אסלאם"), שפוחדים להעלות על דל שפתותיהם את הביטוי "מדינת ישראל".

דת ההשלמה הופצה בעולם בעזרת ספר שכמעט בכל דף בו מנוסח ומתואר איום מחריד על הכופרים. הבורא הנשגב מתואר בעקביות כתאב דמם של הכופרים. ממש, בכל פרק או פסקה. המאמינים בספר זה לא רק משלימים עם שלטון האל החזק והכביר, אלא גם אמורים לחיות באימה יום-יומית מפניו. לא רחוק כל כך מהביטוי "יראת השם" ומתופעת "החרדים" שלנו. לכן סביר להניח שהכוח המלכד השכיח של קהילות דת ההשלמה הוא חיים של הגנה הדדית בג׳ונגל של חרדה ואימה מתמידות.

אבל העלילה מסתבכת. במקביל לספר הגלוי של פרקי האיומים החוזרים והנשנים מופץ בין המשלימים והנכנעים גם טקסט החושף את התכנית השטנית של הכופרים: הפרוטוקולים של זקני ציון. הטקסט הזה נחשב אמיתי אך ורק בגלל האיום המתואר בו: אירופים מוזרים – הם "זקני ציון" – שהתלכדו ויצאו למשימת כיבוש האדמה הקדושה מידי המאמינים ולשליטה בעולם. קדמו להם הנוצרים והצלבנים, אך הציונים הפעם עושים זאת בתחבולות אין קץ. הפרוטוקולים הם גרסה מתקדמת של השקרים שבהם האמינו חכמי אירופה בימי הביניים, שהנחו את טבח היהודים זה אלפי שנים. הפרוטוקולים שימשו בסיס מפורש לטקסטים כמו "המאבק שלי", שסיפקו השראה לקצבים של היטלר.

כל מי שמדבר על הישות הציונית קרא את הפרוטוקולים, "יודע את האמת" והוא מזכיר לבני להקתו את מה שכתוב בהם במילים ספורות. הוא פשוט מבטא ומעורר את החרדה מפני הציונים והישות הציונית, מפני התכנית השטנית הציונית.

לצערי, לא רבים בינינו קראו את הטקסט המסולף הזה, ולכן איננו שמים לב שמולנו עומדים מנהיגים שהורעלו בהרעלה קוגניטיבית שהיא כנראה חשוכת מרפא: בחרדה התהומית מפני הציונים. כל הניסיונות לשכנע את אלה שנפגעו מהפרוטוקולים – למשל שהציונות נולדה מתוך רצון הומניטרי (למצוא פתרון ל"בעיית היהודים"), שציונים תורמים לרווחת העולם (ולפצועים לבנוניים והיום לפצועים סוריים ממלחמותיהם המטורפות) וכדומה – רק יוכיחו ל"יודעי האמת" שאלו הן תחבולות תלמודיות להסתרת האמת.

כאשר בימי הביניים ההמונים פחדו מהנשים ה"מכשפות", הם הסכימו למבחן הציפה הידוע. קושרים את הנאשמת לאבן ומטילים אותה למים. אם היא צפה, ברור שהיא מכשפה. אם היא צוללת למצולות, אז היא זכאית, אבל נשמתה תבורך. כך הציונים. כאשר הם הורגים מחבלים, הם כמובן רוצחים. וכאשר הם מטפלים בחיילי אויב פצועים, הם בעצמם אויבים מתוחכמים ומסוכנים. להזכירכם לבנון וסוריה הכריזו עלינו מלחמה ב-1948 ומעולם לא ביטלו את הכרזתן.

מסתבר שאיש אינו מעז לחקור את תופעת "הפרוטוקולים של זקני ציון" כטקסט בעל השפעה פסיכולוגית מסוכנת המעורר פחדים ממעמקי הנפש. אולי יתגלה שפגיעת הטקסט אינה מוגבלת רק לחרדים שבין המוסלמים. אולי חוששים שיתגלה שגם יהודים וישראלים נפגעו ממנו.

בתקופת לימודיי בארצות הברית פגשתי בדוקטורנט צעיר שטען שאינני יהודי. כאשר הגבתי על טענתו הוא שאל "היכן נולדת?" וכשסיפרתי לו שנולדתי בתל-אביב, הוא נבלם לרגע אך מיד התעשת ושאל "היכן נולדו הוריך?" כשהשבתי לו שהם נולדו באירופה, הוא הגיב מיד: "אה! אתה רואה, אתה לא יהודי!" אז לא הבנתי מהו הרקע לטענתו המוזרה שמי שהגיע מאירופה לארץ איננו יהודי. שנים אחר כך, אחרי שקראתי ברשת את הפרוטוקולים, הבנתי אותו. אזכיר לכם שערפאת טען לעתים קרובות שהוא איננו אנטישמי, ושהוא איננו נגד יהודים, רק נגד ציונים. היום ההבחנה הזאת עולה מחדש בארצות הברית בקרב קהילות יהודיות לא מעטות.

הספר רב-המכר "השקר מסרב למות", שתורגם לשפות רבות, נכתב בידי הדסה בן-עתו ז"ל, שנפטרה החודש. בספר זה מגוללת השופטת בן-עתו את תולדות הפרוטוקולים ואת קורות משפטי הדיבה הרבים שפסקו נגד השקר הגלום בהם. בספר זה מתואר כיצד הפרוטוקולים התגלגלו מצרפת לרוסיה, מרוסיה לגרמניה הנאצית ומשם ליפן ולארצות ערב – ועד כמה מעורבות ארצות ערב בהדפסת מהדורות חדשות שלו ובהפצתו.

בסוף ספרה (בעמ' 338) מציינת בן-עתו כי "הפרוטוקולים ששימשו לשטיפת מוחם של פוגרומצ'יקים ברוסיה הצארית ושל הקצבים של היטלר, משמשים עכשיו בידי מנהיגי ארגוני טרור ציניים כדי לשכנע צעירים ערבים להקריב את חייהם במעשי התאבדות שנועדו להרוג ביהודים, כדי להציל את ארצם מהשתלטות ציונית, ובכך להפוך ל'שאהידים' שמקומם בגן-העדן מובטח. נודע שיש ביניהם כאלה שנושאים בכליהם עותקים של הפרוטוקולים של זקני ציון, כקמיע שיביא להם מזל ויחזק את רוחם."

עליכם לקרוא בעצמכם את הפרוטוקולים כדי להבין את המתרחש סביב העם היהודי החוזר לארצו. זהו סם-אונס מחשבתי, שברגע שמאמינים לו קשה להשתחרר מהשפעתו. ללא מחקר בוטה שידרוס בהונות רבים, לא נוכל למצוא דרך לבטל את השפעתו. ללא חשיפת הכוחות הפסיכולוגיים הגלומים בטקסט הזה, גם לא נצליח להתמודד כראוי עם הטרור המכוון כנגד היֵשות הציונית.

לכן, אף על פי שהאמת נחשפת, זעיר פה וזעיר שם, השקר מסרב למות.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

10 תגובות

  1. שאלה מענינית היא, מדוע קל כול כך להתמכר לספרות כמו "הפרוטוקולים" ודומיהם. אלו תכונות נפשיות נדרשות כדי לאמץ את השקרים הללו חרף היותם משוללי היגיון, מופרכים היסטורית כמו אפיית מצות בדם ילדים נוצרים. איך זה שאחרי השואה, עדיין יש רבים במערב המצטערים שהיטלר לא הספיק להשלים את היעד של חיסול היישות היהודית.
    ובכול זאת! כי בלעדי הרקע הנפשי, החברתי, החינוכי, התרבותי שמאפשר לקבל הבלים אלה, יתכן ולא היינו נזעקים לעניין. כי ללא הסבר מניח את הדעת, אפילו המשכילים עלולים להגיע למסקנה שיש משהו מעצבן בעם היהודי, הוא ה"אשם" …

    1. כי הטקסט "הפרוטוקולים" ונגזרותיו (כמו "המאבק שלי" ואמנת החמאס) הם ייחודיים בהשפעתם המהפנטת.
      קרא את הספר…

    2. רבים מחפשים הסברים ש"מניחים את הדעת" ולא שמאפשרים את תיקון המצב.
      שים לב שאתה מניח מהמורות בדרך להסבר מהסוג שיכול לתקן את המצב, בטענתך המניחה את דעתך ואת רבים מהקוראים (אך ללא הכוונה לאפרות תיקון המצב) "כי בלעדי הרקע הנפשי, החברתי התרבותי…" וכו'. זו יריה באפילה לכל עבר – כמו "אש סכנה"..

    1. האם דת הבהאים מטפחת שנאה?

      במאמר לא נדונה השנאה, אלא הפחד התהומי מהציונות ומהיהודים. במאמר הזכרתי שפחד איננו נחלה של דת ההשלמה. אבל השימוש בטקסט "הפרוטוקולים של זקני ציון" הוא מה שמביא לעולם את הביטוי "היישות הציונית".

  2. ותראי כיצד הפרוטוקולים מופצים בעולם.
    ככל שנשגשג כך יפחדו מאתנו.
    זהו מלכוד 22…

  3. הקללות וטינופת והאיומים על כל מה שאשכנזי, תל-אביבי, משכיל, שמאלני …. איום וגרוע יותר

  4. ארגוני הטרור המוסלמים הורגים בעיקר מוסלמים. פי מאות מאשר יהודים

  5. האויבים המוסלמים שלנו כמו קלגסי היטלר הושפעו מהפרוטוקולים לחשוב שהם מצילים את העולם במלחמה שלהם ביהדות ובציונות. מה שהם עשו בהשפעה זו אינו דומה לקללות ולטינופת האיומים, אלא אם תכחיש את השואה ותתעלם מרוב החללים שלנו שאת זכרם העלינו בים הזיכרון. אז מה גרוע ואיום יותר, מיליוני חללים או עשרות אשכנזים, תל-אביבים, משכילים ושמאלנים שהקללות והאיומים הרתיעו אותם? עם כל הכבוד למקור שלך ולהשכלה שלך ולאידאולוגיה שלך, הפרוטוקלים הם רעל מזן אחר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך