זו מול זו

על אבולוציה ועל אנטרופיה
גדעון גולדמן
פרופסור גדעון גולדמן

את המחשבות האלה אני שולף משרוולי. לא כפילוסוף, לא כמדען ואפילו לא כרופא. אלא כאחד שמתקשה להירדם בלילה.

אנטרופיה נתפשת בתודעתי כנטייה הטבעית של כל דומם וחי להתבלות, להזדקן, לאבד אנרגיה, לאבד סדר ולמות. האבולוציה היא השאיפה של החי להתפתח, להשתכלל, להתעצם, להתרבות ולהתחכם, בדיוק היפוכה של האנטרופיה.

את עקבות האבולוציה קל לזהות: לפני כארבעה מיליארד שנים, ב"מרק הקדום", השתלבו ברקים ופולימרים ליצירת התא הראשון (התהליך אינו ברור עד תום), וממנו התפתחו כל צורות החיים שאנו מכירים היום, גם אנחנו עצמנו. אבולוציה מתמשכת ומתמדת של מינים השורדים ומשתכללים כל העת.

מנגד עומדת אויבתה של האבולוציה – האנטרופיה. אם מתבוננים על ציר הזמן בהר או בפירמידה מזהים את תהליך ההתפוררות. במשך מאות או אלפי שנים הופך העקוב למישור. מקסימום יציבות ומינימום אנרגיה, כל אבני הפירמידה נחות על משטח ישר. אבן פה ואבן שם, אי-סדר מוחלט. האנטרופיה מחרבת, הורסת הכול.

אם עושים תרשים מוח או תרשים לב לבן אדם או לכל יצור בעל חוליות, מזהים שבאחרית ימיו הגלים – הן במוח והן בלב – הולכים ודועכים גם בעוצמתם וגם בתדירותם, וברגע המוות הופכים לקו ישר, מינימום אנרגיה ומקסימום אנטרופיה (שלווה).

ואז נשאלת השאלה: איך משתלבים בטבע הכוחות המנוגדים – האבולוציה והאנטרופיה?

הכוח האחד הביולוגי, שאפתני, ללא לאות חותר להתפתחות ולהשבחה ומולו הנטייה הטבעית הפיזיקלית חסרת היומרות, הצונחת אט-אט לכלָיה ולמוות. האם יצר החיים והשאיפה להתפתחות חיים בכפיפה אחת עם הנטייה להתפוררות ומוות ועם החרדה מהם?

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

38 תגובות

  1. המתאימים ביותר למלחמת הקיום שורדים הן באוכלוסיה ממינים שונים והן באוכלוסיה מאותו המין. בתהליך האבולוציה 99% מהמינים שהתפתחו מהתא הראשון לא שרדו. הרוב המכריע של הפרימטים שהיוו תחנות אבולוציוניות בין האורנג אוטנג להומו ספיינס נכחדו. גם כיום ההיבריד בין האדם לרובוט שיהיה מצויד בבינה מלאכותית יגבר על ההומו ספיינס. זה כבר מתחיל לקרות. לעומת זאת האנטרופיה אינה אלא תהליך התבלות והתאיינות של מינים בתהליך האבולוציה.
    לפרופ' גולדמן – אני מציע שתישן בשקט. התהליך שאתה מתאר הוא טבעי לחלוטין ואין כל היתכנות שישתנה. אתה, ולא אף אחד אחר, יכולים לשנות את זה.

  2. לאורך ההסטוריה ראינו תהליכים אבולוציוניים ואנטרופיים ברמת העמים / שהגיעו לרמת התפתחות גבוהה , ובשלב מסויים כמעט ונכחדו.

    כנל גם בעלי חיים שלא התאימו את עצמם לעולם חדש שנוצר ונכחדו.

    כל זה קרה בעיקר בגלל חוסר גמישות מחשבתית.

    ברמת האדם הבודד.
    כמובן שקיימת עייפות חומר פיזיקלית בצורה כזו או אחרת במשך השנים.
    לדעתי בתקופה הזו אנו צריכים לחיות עם אותה מציאות פיזית בהרמוניה , לקבל אותה ואת הגבולות הפיזיקליים שלה , אולם במקביל לנסות לשאוף להנות ולנסות דברים תוך כדי התחשבות במגבלות.

    מנסיוני זה עובד מצויין , לפחות בהרגשה.

  3. אתה עוסק ברוח וגם במדעת לעיתים השאלות נוגעות בשני התחומים ולכן קשה למצוא תשובה פשוטה.

  4. נקודת המבט שלך על הדברים מכוד מעניינת, אשמח לקרוא עוד על ניסיון שלך בשילוב בין האבולוציה לשלווה.

    1. נדמה שבכל דבר בלי יוצא מהכלל יש זרימה בין +/-
      עוצמה ורכות קנאה והתפתחות לידה ומוות.
      הסיני הקשיש היה אומר:יין ויאנג

  5. לכולנו זה מתרוצץ בראש אולי במושגים שונים אבל באותה התלבטות.

    1. אם מתבוננים בהפכים האלה לעומק ולאורך זמן מגלים שהם משלימים

  6. לדעתי שני ה"כוחות" שאתה מתאר אינם מנוגדים אלא להפך, משלימים. האבולוציה וההשתכללות מתקיימות כדי שהטבע יוכל להימצא במינימום אנרגיה (מינימום אנטרופיה) – השאיפה הטבעית שלו. לנמלה שתלך בקו ישר למקור המזון ובקו ישר בחזרה ממנו לנחיל יש יותר סיכוי לשרוד מנמלה שתלך כל הדרך בזיגזגים, ונמלה זו תגרום ל"אנטרופיה" נמוכה יותר בגלל היעילות שלה

  7. לאור חוסר שליטתי בטבע הדברים , אני מתמסרת לאנטרופיה – לעיתים זה נחווה אצלי כקטסטרופה קטנה – אבל מבחינת הקוסמוס זה פשוט מה שזה – טבע הדברים .
    יש ימים שאני מנסה להתערב – לעיתים קונה קרמים במלא כסף אך ככלל אני כעכבר היושב על גבו של הפיל המדרדר לאנטרופיה – מעשנת לי סיגריות ומאיצה את הקצב ..

    1. האבולוציה שלך היא ביחסים עם חברים ומטופלים
      האנטרופיה היא עם עצמך

    1. הפשט מרמז שהערנות היא חיות והתפתחות
      וההרדמות היא שקיעה והתפוררות
      אבל המציאות מוכיחה שהשינה חשובה להתרעננות ולעיתים מכתיבה את החיוניות ביום שאחרי

  8. אני צריך שתבהיר את הדברים :
    האבולוציה מתפתחת מיצור ליצור. לא בתוך אותו יצור עצמו. באנטרופיה התייחסת לתהליכי הרס עצמי באותו גוף בותה ישות. אשמח להסבר הנקודה

    1. יואב עלית בדיוק על הפואנטה.
      הפרט כביכול מתכלה וחווה רק את האנטרופיה.
      אבל אם מתבוננים לעומק מבינים שבעקיפין הוא משפיע על המוטציה הבאה שתאפשר את ההזדמנות להתפתחות בדור הבא. עובדה שאתה יותר מוצלח מאביך.?

    1. היקום מזקין. יבוא יום והכל יתכלה. ואולי אז נתחיל מחזור מחודש רענן יותר מוצלח של סבב אבולוציה-אנטרופיה

  9. זה מול זה כבמראה; מרגע הלידה.

    האם כולנו מודעים וחרדים ביום יום מההתפוררות ומהמוות? האם הבורות וההכחשה הם אושר?

    יצר החיים חזק, ואישיות חזקה עם חוזקות טובות, שואבת מהחרדה עוצמות וכוח להתפתח ולהצליח, ולבלוע את החיים.

    אך עם כל התקווה והרצון העז להמשיך לחיות, בהגיעו לצומת דרכים כמו אסון, מלחמה, זקנה או מחלה קשה בה הגוף מתפורר ובוגד, מקננת בו המחשבה על הסוף, הכליה וההתפוררות.
    כי "הַכּל הֲבֵל הֲבָלִים" והכול זמני. אז מה התכלית, אם ההתפוררות שלטת.

    חז"ל: "ושבתי אני ואראה הבל תחת השמש" – זו אידרתו של המוות" (קהלת רבה, פרשה ד'). קהלת מנתץ את כל הערכים שהאדם מאמין בהם; גם לערכים היותר נשגבים יש קץ. גם אם האדם חכם ועשיר ועוצמתו אדירה, סופו לכליה; אין לו את מה שיפרוץ את מסגרות העולם הזה ויביאו אל הנצח.

    המוות אינו שלווה; הוא אין מוחלט שפוטר אותנו מהחיים; אם מוצלחים וטובים היו או לאו. השינה היא מוות קטן שמטעין את הגוף בחיוניות. בחיים.

    שני כוחות חזקים עד לסוף, שאולי אינו מוחלט לחלוטין. (ואולי נשארת אנרגיה כלשהי, או חלקיקי תודעה).

    From the flame you came forth; to the flame you will return; and thus unite the beginning and the end. Krishnamurti

    1. הפרט חווה חיים ומוות. היקום זוחל בכוון אחד: התפוררות הרס קריסה והתכלות.
      יתכן שמעשייך הנשגבים משחררים "חלקיקים" לחלל שיום מן הימים יתרמו לבריאה מחודשת של חיים יותר נעלים

      1. התכלות היקום תיתכן מיליארדי שנים מהיום. יש תיאוריות מעניינות: תהליך טבעי… החורים השחורים… התרחבות ואחכ התכווצות… השפעת ההתנהגות של האנושות על היקום… ואולי בגלל אבולוציה מוגזמת של הטכנולוגיה על פני האבולוציה והתפתחות בני האדם.

        נ.ב. מעשיי הנשגבים? קטונתי!

        1. היקום יזדקן וימות אך ישאיר צאצא יקום חדש, מפותח יותר שמכיל רק שלום חמלה ואור

    2. אני מעריץ מי שעונה ברצינות ולא כמו התגובות הקצרות והרדודות של רוב הגולשים כיום
      חח…ח..חח..

  10. זו לצד זו…
    האנטרופיה חלק בלתי נמנע מהאבולוציה, בכל תחום ותחום, בצירי זמן איחודים להם. קבלה והפנמה עובדה זו מאפשרת שיחרור מאותה חרדה קיומית (סבל, אמרנו?) … ואיתה האבולוציה תהפוך לזורמת ומשוחררת… אז ורק אז לא תתקשה כבר להרדם 🙂

    1. חסכת לי חפיסת כדורי שינה.
      כן אני מסכים שבלי אנטרופיה לא היתה אבולוציה

    1. אם נדמיין יקום רק עם אבולוציה ללא אנטרופיה הוא לא ישרוד ולו רק בגלל פיצוץ האוכלוסין ודחיסות וצפיפות של כוכבי השמיים..לכן נראה שגירסתך נכונה

  11. אכן סוגיה מורכבת ומטרידה.
    אני חושבת שבתהליך של קבלת האנטרופיה והשלמה עם העובדה שזו דרך כל חי, יש גם התפתחות שיכולה לאפשר חיים טובים ונכונים יותר.

    1. האנטרופיה מתרחשת בכל. כדור הארץ וכל משאביו ואוצרותיו הולכים ומתכלים וכך גם היקום כולו מזדקן ומתפורר..מציית לחוקי הפיסיקה. מה התכלית של האבולוציה אם מקורות החיים יכחדו? (שאלה רטורית)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

שאול אייזנברג

רומן שהצליח

ההצלחה של רובי קין בעונה הראשונה במכבי תל אביב

תמונה של שי

יום הדין

ישראל זקוקה לחזון מדיני אמיץ ולאסטרטגיה לאומית

תמונה של אבי

המתרץ

טיפולוגיה של שחקני ברידג' (5)

דילוג לתוכן