איינשטיין שאל, פרויד ענה

אלימות, מלחמה ומנהיגות לפי איינשטיין ופרויד
איינשטיין
אלברט אינשטיין gabor5555 deviantART

נושא המנהיגות אינו יורד מסדר היום הלאומי ואין צורך לפרט. עיקר עוצמתו המנהיגותית של נתניהו נעוצה בעובדה שהוא בנה לעצמו דימוי של "מר ביטחון". אחד הנושאים המטרידים ביותר כל אזרח בכל מדינה שהיא, הוא הקשר שבין מנהיגות לביטחון, או במילים אחרות, הקשר שבין מנהיגות למלחמה. לאור תופי המלחמה ההולכים ומתחזקים לאחרונה, הנושא נעשה אקטואלי במיוחד.

השאלה המרכזית היא עד כמה אחראים מנהיגים לפרוץ מלחמות? או להיפך, עד כמה יכולים מנהיגים למנוע מלחמות? במציאות הישראלית זו שאלה רלוונטית במיוחד לאור העובדה שאנו מתנסים לעיתים תכופות מדי במלחמות ובמבצעים צבאיים רחבי היקף. שאלה חשובה זו הטרידה מאוד את אלברט איינשטיין, וביולי 1932, כאשר רוב האנשים בעולם לא חזו ולא שיערו את אימת מלחמת העולם השנייה המתקרבת, פנה איינשטיין לזיגמונד פרויד במכתב ארוך, ובו ביקש ממנו להסביר ולנתח את השאלה שמטרידה אותו.

מכתבו של איינשטיין "WHY WAR?" הוא מסמך מדהים. איינשטיין מסביר עד כמה הוא מודאג באשר לעתידו של העולם, מאחר שההתפתחויות הטכנולוגיות מאפשרות פיתוח אמצעי לחימה, אשר לראשונה בהיסטוריה, יכולים להביא להכחדת הציביליזציה האנושית. איינשטיין מסביר לפרויד שהוא מרגיש חובה לסייע במציאת פתרון לבעיית המלחמות בעולם מאחר שהוא חושש שהמלחמה הבאה, אם לא נימנע אותה, תהיה אסון כבד לעולם.

מדהים כיצד חזה איינשטיין את זוועות המלחמה המתקרבת בעוד מיליוני היהודים באירופה סירבו לקרוא את הכתובת שהייתה כבר ב-1932 על הקיר. ברם, המסמך של איינשטיין מעניין ומרתק בעיקר עקב שאלות חשובות נוספות שהוא מעלה ואשר גם עליהן הוא מבקש מפרויד תשובה.

לדעתו של איינשטיין מלחמות פורצות בשל שני גורמים עיקריים. הראשון, מנהיגות פוליטית רודפת עוצמה, שררה, וכוח, אשר שואפת להשיג באמצעות מלחמה הגדלת שטחי שלטונה והשפעתה בעולם; הגורם השני, רדיפת בצע של אליטות פיננסיות וכלכליות הרואות במלחמה אמצעי להגדיל את הונן ומשאביהן הכספיים. הנוסחה היא ש"מלחמה זה טוב לביזנס".

עד כאן הנחותיו של איינשטיין נראות כמובנות מאליהן. ברם, איינשטיין מוטרד מתופעה חברתית-פסיכולוגית הקשורה למלחמה ומנהיגות ושבעניינה הוא מבקש את עצתו של פרויד. איינשטיין מוטרד מיכולתה של המנהיגות, המעוניינת במלחמה מהסיבות שמנינו לעיל, לגייס את האזרחים לתמיכה בתוכניות המלחמה שלה, תוכניות המיועדות להיטיב אך ורק עם המיעוט השולט.

ושואל איינשטיין את פרויד: הרי המנהיגות היא תמיד קבוצת מיעוט (כאן איינשטיין סותר את עקרון "שלטון הרוב" בדמוקרטיה), אם כן, כיצד יכולה קבוצת המיעוט המנהיגותי לשכנע את ההמונים, אשר משלמים בדמם את מחיר המלחמות שמייצרת המנהיגות, ללכת אחריהם "כצאן לטבח"?! הרי את מחיר המלחמה משלמים האזרחים, לא המנהיגים, ומהרווח מהמלחמה נהנה רק המיעוט המנהיגותי. כיצד מצליח המיעוט המנהיגותי להפוך את הציבור לשבוי שלו? מהו סוד השליטה המוחלטת שיש למנהיגים על האזרחים? מדוע האזרחים משלימים עם גחמות המנהיגים? מדוע האזרחים שהם הרוב, מסכימים לשלם את מחיר המדיניות המסוכנת וההרסנית של מנהיגים הדואגים לקדם רק את האינטרסים האישיים שלהם?

קשה שלא להתפעל מראיית הנולד של איינשטיין אשר חזה כבר בשנת 1932 את מה שקרה עם עליית היטלר לשלטון, את עריצותו, את ההרס שהמיט על העולם באמצעות שליטתו המוחלטת והשפעתו המאגית על אזרחי גרמניה. איינשטיין מבקש מפרויד שיסביר לו מהם אמצעי השכנוע שמאפשרים למיעוט המנהיגותי, אשר לא טובת המדינה לנגד עיניו, לשכנע את האזרחים ללכת אחריו למלחמה שרק תרע להם?

תשובתו של פרויד ארוכה, מנומקת ומרתקת, ובמסגרת מאמר זה קצרה היריעה מלפרטהּ, אומר בקצרה כי פרויד סוקר את תולדות האלימות האנושית ובונה את הקשר שבין "אלימות-מנהיגות-וחוק". פרויד מסביר כי השליט החזק תמיד הכתיב את החוק: might makes right. מובן שעברנו כברת דרך מאז ימי ג'ינגס חאן והסולטנים הטורקים. ברם, גורם האלימות ושאיפת המנהיגים להגדיל את עוצמתם אינה מתמעטת או נחלשת. עוצמה הייתה תמיד הבסיס לחוק. המנהיג האלים ביותר היה תמיד "הצודק", וההמונים הלכו אחריו.

פרויד מציג שני עקרונות פסיכולוגיים חזקים וחשובים: אינסטינקט האגרסיביות הטבוע באדם, והצורך הכמעט אובססיבי של האדם לדמות "אבהית", דמות "המנהיג האב" אשר האזרחים זקוקים לו כמגן, מוביל, מושיע, ואשר בלעדיו הם יהיו אבודים. שילוב שני האינסטינקטים האלו מאפשר למיעוט המנהיגותי שליטה כמעט מוחלטת באזרחים, ודרך אמצעי הפחדה מחד גיסא ("הערבים נוהרים לקלפיות" או "השמאל ימכור את המדינה לערבים"), והבטחת שמירה על הביטחון מאידך גיסא, גורמים להמוני האזרחים ללכת אחרי המנהיגים הנוכחיים ללא כל תנאי ואולי אפילו למלחמה מסוכנת ובלתי אחראית. ללא ספק יש בהתכתבות המרתקת בין איינשטיין לפרויד אלמנטים רלוונטיים למצבנו היום. מעניין מה היו איינשטיין ופרויד אומרים על מצב המנהיגות שלנו היום.

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

12 תגובות

  1. מאמר חשוב מאין כמוהו ונושא ראוי לדיון, אך נראה שהוא בא כדי לתמוך בתפיסה פוליטית נקודתית מאד מסוימת. חשבתי שתדוני במנהיגים כמו צ'רצ'יל שהתריע על מלחמה קרובה ותבע גיוס כול המשאבים הלאומיים נוכח הסכנה, או בן גוריון שהכריז על מדינת ישראל במועד כאשר ידע בוודאות מוחלטת שמהלך זה יביא למלחמה נגד צבאות ערב עם אבדות כבדות לישוב היהודי כפי שחזו ראשי הצבא כמו יגאל ידין באותם ימים, ואפילו ארצות הברית הזהירה מפני המלחמה. אלא שמנהיגות "מחרחרת מלחמה" כמו שני אלה, לא היו תומכים במסר הפוליטי שהתכוונת אליו. או שמא ראוי היה להזכיר את צ'מברלין שעשה הכול כדי למנוע מלחמה ואף נפגש עם היטלר ש"חתם" לו על מסמך שלום… ואת התוצאה של מסמך ההבנות בינהם אנו מזכירים כול שנה ביום השואה…
    ובכול זאת, מחקר מקיף של 400 שנות מלחמה זיהה שרוב המלחמות הגדולות היו תוצאה של אגו וכבוד, ובכך פרויד צדק. אבל לשם כך יש להביא את הדוגמאות המתאימות כמו פרנץ יוזף, נפוליאון אולי או ביסמרק, לא יודע. אבל נקי מבחינה אקדמית ככול שניתן.

    1. מסכים אתך. הנושא ראוי לדיון. המאמר באופן מוטעה לחלוטין תומך בתפיסה פוליטית שמאלנית כאשר הכותבת נתלית בשמות גדולים כאיינשטיין ופרויד. הייתי מצפה מהכותבת הנכבדה שתסביר באמצעות הציטטות שהיא מביאה מדוע הערבים יצאו למלחמה בישראל כמה פעמים. מדוע נאצר או אסד או סדאם ועוד כאלה קנו נשק סובייטי ודפקו את העתיד של עמיהם כדי לאסור מלחמה על ישראל?
      במקום זה המחברת מגלגלת עיוות היסטוריוסופי במחשבה שמעוררת סימני שאלה.

  2. באמת בערך 100.000 קולות מצביעים ערבים נמנו בבחירות האחרונות לעומת הקודמות.
    באמת השמאל (ביילין וחבורתו)מסרו את ביטחוננו לערבים. ראה אסון אוסלו ו- יותר מ- 1000 הרוגים בעקבותיו.
    בכלל לא מעניין מה איינשטיין ופרויד היו אומרים על מצב המנהיגות שלנו כיום. זה לא רלוונטי, בלשון המעטה.

  3. לא להיבהל מהתקפות הימינים אוהדי בנימין נתניהו. האמת חשובה.

    1. לאה, צר לי לאכזב אותך, אם התכוונת לתגובה שלי, וייחסת לי רחמנא ליצלן דעות "ימניות", אז לידיעתך אני לגמרי לא מחסידי נתניהו , אבל אני יודע להבחין בין ביקורת לגיטימית ובין זו הפבלובית, הגובלת בשיסוי חסר אבחנה.
      אני מצפה מאנשים האוחזים בתארים אקדמאים שיהיו מספיק ישרי דרך כאשר הם מנסים להיאחז בנפילים כדי לקדם אגנדה פוליטית מאד מסוימת.
      יחד עם זאת, לא אתנגד לביקורת ענינית שלך על תגובתי למאמר מבלי שתזדקקי לפסול אותה על הסף ברדידות השיח העממי, העושה רדוקציה לאתר המכובד הזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

מייצג כסאות

רות הישראלית

תובנות אקטואליות מקריאה ישראלית במגילת רות

מהי שחיתות?

הגיגים על מה שמתרחש אצלנו בצמרת ההנהגה

מדביר מועך חרק

הדברת נמלים

למה כדאי לעשות את זה בצורה מקצועית?