תיקון ישראלי בשיטה מרוקנית

גלוי ונסתר במסע תנועת תיקון לשטרסבורג והסביבה
התמונה במסגד
ד"ר מאיר בוזגלו בשיחה עם אחת המארחות במסגד שטרסבורג הגדול

נציג ממשלת מדינה ערבית משמעותית קיבל אותנו במאור פנים במשרדו הרשמי. הוא פגש לראשונה קבוצת ישראלים ומרוקנים צרפתים המעוניינים לקיים שיח זהויות כן ומעמיק. בראש המשלחת הישראלית עמד ד"ר מאיר בוזגלו, יו"ר תנועת תיקון, ומן העבר השני גב' וופה קיינץ (Wafa Kientz), העומדת בראש קבוצה צרפתית ששמה Maroc Pluriel. שתי הקבוצות כאחת הציגו בפני הגורם הערבי את שאיפותיהם לשקם את היחסים בין יהודים לערבים בצרפת ובמדינתו. הוא האזין בקשב רב לכל אחת ואחד מעשרת המשתתפים. בסיכומו של דבר נתן לנו את ברכתו, הנחוצה כל כך לקיומו של מהלך חסר תקדים שכזה. בשל רגישות העניין, בחרתי להימנע ממסירת פרטים מזהים על אודותיו.

להבדיל מיחסים רשמיים, מוצלחים יותר או פחות, בין מדינת ישראל לבין מדינות ערב, כאן מדובר ביוזמה אזרחית שבאה מלמטה. תנועת תיקון פועלת זה למעלה משנה לביסוס קשר בין-תרבותי ישיר בין יוצאי מרוקו יהודים וערבים. בדצמבר 2016 התקיים בירושלים כנס "מַטְרוּז", שבו אירחה התנועה קבוצת מרוקנים מצרפת, ארצות הברית ומרוקו. שם הונחה אבן הפינה לקשר שבין שתי תנועות אחיות עם מטרות דומות.

כדוגמה ליצירה בין-תרבותית יחידה במינה הוקרנו שני סרטים ייחודיים ביותר בביקור בשטרסבורג והסביבה. האחד, "שיר ידידות" של רפאל בלולו, על ר' דוד בוזגלו, אביו של מייסד התנועה מאיר בוזגלו. בסרט זה מתוארת מסכת חייו הפיוטית מקזבלנקה עד קרית-ים. השני, הסרט فين ماشي يا موشي Où vas-tu Moshé (לאן אתה הולך יא משה) של חסאן בן ג'לון, על הגעגועים של המרוקנים הערבים ליהודי מרוקו שעלו ארצה. הסרט האחרון הוקרן בבית ספר תיכון לפני כמאתיים תלמידים צרפתים, שלראשונה נחשפו לסיפורם של יהודים מבלי כל הדמוניזציה של גורמים אנטי-ישראליים, הפעילים מאוד באירופה.

בתום אחת ההקרנות, באולם קולנוע מרכזי ובו עשרות רבות של משתתפים ממגוון זהויות, יצאנו אל אולם הכניסה לשתות יין צרפתי אלזסי משובח ולהחליף רעיונות באופן לא רשמי. ניגש אלינו פרופסור לרפואה נוצרי לבנוני, שהציג עמדה חד-משמעית, בשפה האנגלית, ולפיה ללא פתרון הבעיה הפלסטינית אין מה לדבר על יחסים בין-תרבותיים של יהודים וערבים בעולם. ברגע שגיליתי שהוא לבנוני, פניתי אליו בערבית פלסטינית וכל הקרח נשבר באחת. השיחה התרחבה הרבה מעבר לשאלות פוליטיות, שממילא אינן בתחום ההתמחות שלנו. הוא התעניין במוצא הכורדי-עיראקי שלי ואני במוצא שלו ובחיים במזרח התיכון. מצאנו שאנחנו אחים לצרה. כנוצרי, דחקו את רגליו מוסלמים קיצוניים ולכן היגר מערבה. ואני, כיהודי ישראלי כורדי, המזדהה עם סבל העם הכורדי. החלפנו פרטים והבטחנו לשמור על קשר. הלקח הפשוט הוא, שיח זהויות אזרחי מפיל מחיצות ומציג חברה ישראלית אחרת לגמרי מזו המצטיירת בעולם.

אנשי המשלחת

מימין לשמאל (תמונה ערוכה): איאט אלאופיר, ד"ר מאיר בוזגלו, ד"ר אורנא בזיז, ד"ר יהודה מימרן, ד"ר יעקב מעוז, אורנא נחמני, וופה קיינץ.

הסיור הקצר שלנו כלל גם ביקור ייחודי ביותר במסגד המרכזי של שטרסבורג La Grande Mosquée de Strasbourg, שנבנה על ידי ממשלת מרוקו. ליוו אותנו שתי נשים צעירות עטויות חיג'אב שחור וחיוך מאיר עיניים. התרשמנו שמדובר כאן באסלאם אחר מזה שנחשפנו אליו באמצעי התקשורת. לא נאלצנו להסתיר את זהותנו היהודית-ישראלית ולא חשנו שיש איום כלשהו מצד המתפללים. הביקור הזה התקיים בדיוק בימים שהעיתונאי המחונן, השייח' צבי אבו-חמזה יחזקאלי, שידר את הסדרה "זהות בדויה", על עליית האסלאם הקיצוני בצרפת. התוכנית הלהיטה את היצרים של ישראלים רבים ולכן זכיתי לביטויי גנאי רבים בפייסבוק כאשר פרסמתי את הידיעה על הביקור במסגד.

מן המסגד נחפזנו לקבלת שבת בבית הכנסת על שם הרמב"ם. שם המתינה לנו קהילת ענק של יהודים אורתודוקסים מזרחיים, בעיקר צפון אפריקנים. נוסח התפילה, השירה והעברית הצחה של רוב המתפללים העניקו לנו תחושה חמימה של בית. חבר קהילה, יהודי יקר, איש ספר ומלומד שופע חוש הומור ששמו גבריאל אטיאס, הזמין אותנו לסעודת ליל שבת בביתו. אל השולחן הסבו כשלושים משתתפים, יהודים מקומיים וישראלים. פתאום השתרר שקט ואל סלון הבית נכנס אותו נציג רשמי של מדינה ערבית משמעותית. הוא נעמד זקוף בעת שחכם גבריאל אטיאס ערך את הקידוש והקפיד לענות "אמן" במקומות הנכונים. כמה רב-ממדית יכולה להיות חוויה שכזאת וכמה מותירה היא חותם בנפשו של כל אחד מהמשתתפים?! חזון אחרית הימים בהתגלמותו…

אחת השאלות המנקרות ביותר שעלתה מצד יהודים בהזדמנויות רבות הייתה: מה זה בכלל "תיקון", את מי או את מה אתם באים לתקן? תיקון הוא מושג יהודי עתיק. הוא מבטא תהליך אין-סופי של השתדלות להשתפר מבחינה אישית, מוסרית וחברתית. השיפור שהתנועה מציעה נוגע ליחסים שבין יהודים לבין עצמם ובין יהודים למי שאינם יהודים. במישור התוך-יהודי אנו מציעים תפיסה הכוללת זיקה חזקה לזהות היהודית, חיזוק הדיאלוג בין קבוצות זהות שונות בישראל, הגברת הסולידריות, תיקון עוולות חברתיות ולבסוף הנגשה של אוצרות התרבות של קהילות המזרח. במישור הבין-דתי או הבין-לאומי אנו מציעים דיאלוג סביב ערכי תרבות משותפים תוך כדי חיזוק הקשר האנושי והתגברות על מחסומים של דעות קדומות ומחסומים פוליטיים ומדיניים. זוהי כל התורה שלנו על רגל אחת, וכל המעוניין להצטרף מוזמן.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

9 תגובות

  1. עוד צעד בדרך להגשמת חזון אחרית הימים. אני מאמינה בת מאמינים שיוזמות שכאלה בכוחן לבנות גשרים לשלום. דרושים עוד ועוד מאמינים לבניית הגשרים הללו. רואה עצמי מגוייסת למשימה החשובה

  2. מתחברת למטרות תנועת תיקון. צעדים להכרת קבוצות שונות בתוך עמנו וקבוצות בקרב שכנינו עשוייה לקרב , לגשר על פני תהומות ורתיעה שטופחה ע"י גורמים איטרסנטים בשני הצדדים.
    יבורכו העושים במלאכה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

מבנה ירוק

בנייה ירוקה

הטרנד שכבש את עולם הבנייה

צילום של גדעון

דילמת "המחיר"

הלכידות החברתית היא המפתח להישרדותנו בארץ הזאת

תמונה של משה

כצפוי, שונה!

על "טעות אנוש – רומן מתח" מאת שולמית לפיד

דילוג לתוכן