את גלי צה"ל צריך להעביר מידי הצבא לידיים אזרחיות ויפה שעה אחת קודם! לגלי צה"ל זכויות רבות אבל הן אינן מצדיקות את קיום התחנה במתכונתה הנוכחית, כגוף שידור ברשות הצבא.
אנחנו בעיצומה של סערה ציבורית וויכוח על סמכויות לגבי התערבות בקביעת תכנים, לרבות האנשים שעומדים מאחורי התכנים, בגלי צה"ל בפרט ובתקשורת הציבורית בכלל. מה עורר את הסערה ואת הוויכוח על הסמכויות? יהונתן גפן פרסם בחשבון האינסטגרם שלו שיר המשווה בין הנערה הפלסטינית עאהד תמימי, העצורה בשל הכאת קצין וחייל צה"ל, לאנה פרנק, חנה סנש וז'אן ד'ארק וגם לדוד המלך שסטר לגוליית. מיד הורה שר הביטחון אביגדור ליברמן למפקד גלי צה"ל שלא לתת במה ליהונתן גפן. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הגיב באופן חד-משמעי ומסר כי לשר הביטחון אין סמכות להוציא הנחיה זו. אל הסערה הצטרפו ילדיו של גפן, צעירי ישראל ביתנו, גידי גוב ורבים אחרים.
על רקע הסערה הציבורית ועימות הסמכויות, זה אולי הזמן המתאים לתקן טעות של שנים ולאזרח את התחנה הצבאית. מדוע בכלל הוקמה תחנת השידור הצבאית? ב-1950 הקים ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון, דוד בן-גוריון, את גלי צה”ל כדי ש"תהווה אמצעי קשר יעיל לכוחות הצבא ותשמש כמכשיר לחינוך הנוער והעם". כשבוחנים אמירה זו מתברר כי כבר בעת ניסוחה לא הייתה הצדקה לחלקה השני, וכיום חלקה הראשון אינו רלוונטי. ככל שידוע לי, ישראל היא המדינה היחידה בעולם המערבי הדמוקרטי שבה שידורי רדיו צבאיים מכוונים לאוכלוסייה האזרחית.
לצורך דיון זה לא משנה תוכן השיר של יהונתן גפן ואם ההשוואה במקומה או שאינה במקומה. השאלה היא למי הזכות לקבוע תוכן בתקשורת, בעיקר זו הציבורית. האם לאנשים פוליטיים יש זכות להתערב בתכנים תקשורתיים? האם לגורם בהייררכיה הביטחונית-צבאית יש סמכות להתערב בתכנים פוליטיים בגלי צה"ל?
אחרי בירור עניין הסמכויות לקביעת התכנים בתקשורת, אפשר להתייחס לגבולות חופש הביטוי ברמה העקרונית ולא לגופו של אדם או טקסט ספציפי. לדעתי, הכלל שצריך לחול הוא חופש ביטוי מקסימלי אשר נעצר רק בהסתה. המבחן של כולנו הוא היכולת לאפשר תכנים שאנחנו סולדים מהם אך אין בהם הסתה לפגיעה.
הדיון בעניין צריך להיות ענייני, מקצועי, ערכי וגם צבאי:
מבחינה ערכית – האם מתקיימים ערכים חשובים לקיום הדמוקרטיה הישראלית, כמו חופש הביטוי, חופש העיתונות, מגוון דעות וריבוי דעות? על פניו, מרבית הערכים אשר צריכים לבוא לידי ביטוי בגוף תקשורת בדמוקרטיה אכן באים לידי ביטוי בתחנה, למרות הביקורת על כשלים מסוימים.
מבחינה עניינית – האם יש חשיבות וצורך בגלי צה"ל במרחב התקשורתי בישראל? נראה שלתחנת שידור נוספת בנוף התקשורת הישראלית הציבורית יש חשיבות לשם קיום תחרות ולמען איכות בשידור והשמעת מגוון דעות. יחד עם זאת, אין צורך שתהיה זו תחנה צבאית.
מבחינה מקצועית – האם מבחינה תקשורתית מקצועית נכון שגוף שידור יהיה בבעלות גורם הייררכי כמו הצבא? ברור כי מבחינה מקצועית אין מקום לגוף שידור חופשי, ביקורתי ובועט בגוף הייררכי כמו הצבא.
מבחינה צבאית – האם הצבא זקוק לגוף שידור אזרחי במהותו? לצבא אין כל עניין וצורך בגוף שידור! במידה רבה גוף שידור ברשות הצבא הוא מטרד. גוף שידור חופשי נוגד את המבנה הארגוני הצבאי.
אם כן, ברמה הצבאית והמקצועית לא צריכה להתקיים תחנת שידור צבאית. ברמה הערכית והעניינית יש חשיבות לקיומה של התחנה, אך לא במסגרת הצבאית-ממשלתית. הצבא לא צריך ולא רוצה בתחנת השידור, ומבחינה מקצועית לא מתאים ולא נכון שתחנת שידור חופשית תהיה כפופה לגוף כמו הצבא.
לאורך השנים נעשו ניסיונות להוציא את גלי צה"ל מהצבא, אך תמיד היו בעלי השפעה שהצליחו לטרפד את המהלך. על פי כל הסימנים הצבא אינו מעוניין להחזיק בגוף תקשורת. כבר בשנות ה-80 של המאה הקודמת ניסה הרמטכ"ל משה לוי (וחצי) לסגור את התחנה, אך ללא הצלחה. הרמטכ"ל אהוד ברק אמר עם היכנסו לתפקיד כי "כל מה שלא יורה, או שלא יעזור ישירות לירות – יקוצץ", אבל התנגדות ציבורית מנעה את סגירת התחנה. גם הרמטכ"ל הנוכחי אינו מעוניין בתחנה בחסותו. למרות הניסיונות של צה"ל להשתחרר מגלי צה"ל הגענו עד הלום לניסיונות ההתערבות הבוטים של שר הביטחון.
האם הדרישה למעורבות בקביעת התכנים והאישים הלגיטימיים לשידור נובעת רק מהבעלות על גורם השידור – הצבא – או הרצון להשפיע בכלל על התכנים ולכן על מי שלגיטימי ומי שלא? דרישתו של ליברמן לקבוע תוכן בשידורי גלי צה"ל איננה מקרה ספציפי ואיננה ללא הקשר. רצון הפוליטיקאים להתערב בתכני תקשורת אינו מוגבל למקרה הספציפי הזה ולגלי צה"ל בלבד. זה זמן רב אנו רואים ניסיונות בוטים של גורמים פוליטיים, מראש הממשלה ומטה, להתערב ובעצם לשלוט בתוכני התקשורת על מנת לשלוט בדעת הקהל. אלו ניסיונות מדאיגים שיש להילחם בהם בכל דרך חוקית אפשרית על מנת להגן על האופי הדמוקרטי של החברה הישראלית.
אז מה עושים עם תחנת שידור בעלת היסטוריה ארוכה של פעילות תקשורתית מעניינת, תחנה עתירת מוניטין וזכויות, שכאמור יש לה מליצי יושר רבים אשר מעוניינים לשמר את מתכונתה הנוכחית על מנת לשמור על אופיה ועל חיוניותה? ניתן וצריך לאזרח את התחנה ולהוציאה מרשות הצבא, משרד הביטחון או כל גורם ממשלתי אחר. על מנת לשמר חיוניות ותחרות עם גוף השידור הציבורי יש לאפשר גיוס צעירים לתחנה באמצעות שירות לאומי או סידור דומה. מכל הבחינות עמוד השדרה של התחנה לאורך השנים הוא אזרחי, מרבית השדרים והעיתונאים הבכירים אשר מחזיקים את התחנה וקובעים את אופיה הינם אזרחים. גם מפקדי התחנה לאורך שנים הינם אזרחים, הם מגויסים ומקבלים דרגת קצונה בכירה עם כל הזכויות המתלוות לכך, אך ללא מרבית החובות ובלא כפיפות ממשית לדרגים שמעליהם.
בכל הכבוד לגלי צה"ל, הנתפסת כתחנת רדיו איכותית, צעירה ותוססת, צריך לארוז את ההתרפקות הנוסטלגית רבת-השנים ולאזרח את התחנה, וכן לקוות שכתחנה אזרחית היא תמשיך לשדר באיכות ובעיקר בחופשיות ללא תלות בגורם זה או אחר. כך ייעשה במדינה דמוקרטית. ואל דאגה, העם ימשיך לחבק את חייליו גם ללא תחנת שידור צבאית.
18 תגובות
אף אחד לא מקשיב
זה אולי חידוש עבורך אבל יש מאזינים רבים מאוד לרדיו וגם לרבים חשוב עצם קיום התחנה במתכונת כזו או אחרת. מה שחשוב שתחנת רדיו כזו חשובה לחיזוק הדמוקרטיה, חופש הביטוי וחופש העיתונות.
כגוף אשר שייך לצבא גלי צה"ל חייבת להיות כפופה לרמטכ"ל ולשר הביטחון ממש כמו כל פלוגה צבאית באשר היא. התחנה צריכה לשרת את ביטחון המדינה ב- 100%. למשל – אפשר לנצל אותה לצורך ל.פ. (לוחמה פסיכולוגית) ועוד.
אם מוצאים שאין בזה צורך – יש לסגור את התחנה או למכור אותה לגורם אזרחי ושלום על ישראל.
אבל ארמוז לך על עוד גורם – במשך השנים התחנה קלטה בעיקר פרוטקציוניסטים (יאיר לפיד למשל) שסידרו להם שירות צבאי נחמד ולא מסוכן.
ולגבי יונתן גפן – האיש "מבולבל" מקצועי כבר זמן רב וזקנתו, בלשון המעטה, מביישת את נעוריו.
יצחק היקר בדיוק בשל דרישתך לכפיפות מלאה חייבים להוציא את התחנה מרשות הצבא! אין מקום לגוף תקשורת בכפיפות לכל גורם פוליטי, מדיני, צבאי כלשהו. במדינה דמוקרטית גוף תקשורת צריך להיות חופשי לגמרי ועצמאי!
יהונתן גפן איננו העניין פה אז לא אתייחס לכך. לגבי הפרוטקציונרים אני מסכים אבל למיטב ידיעתי מיודענו יאיר לפיד לא שרת בה. אני חושב שהיה בבמחנה.
סוף כל סוף אנו מסכימים.
אולם שאלה לי אליך – האם צבא, או שירות ביטחוני מסוג אחר, או שירות החוץ, רשאים לקיים תחנת שידור לצורך פגיעה במורל האויב – למשל – או לוחמה פסיכולוגית בכלל?
אני שמח שאנחנו מסכימים. לעניין הפגיעה במורל של האויב מותר בהחלט לעשות זאת אבל לשם כך לא צריך לקיים תחנת שידור בבעלות גורמי הביטחון. יש דרכים שונות לעשות זאת ועושים זאת שלא דרך גלי צה"ל.
א קים דבר כזה בשום מדינה נורמאלית
נכון אין דבר כזה ולא צריך להיות. אבל כן נחוץ גוף שידור נוסף על מנת לשפר את התחרות ואת חופש הדיבור ולחזק את הדמוקרטיה.
התחנה נטולת האינטרבים
עם הכי הרבה האזנות
אני מניח שהכוונה לנטולת אינטרסים. זו כמובן פנטזיה לכולם יש אינטרסים העניין הוא מי מצליח להניח אותם בצד טוב יותר ואני לא בטוח שגלי צהל מנצחים בזה. גם לגבי נתוני ההאזנה אני לא בטוח, בוודאי ההבדלים אינם גדולים. על כן החשיבות הרבה לשמור על תחנת רדיו מתחרה אבל לא בכפוף לצבא. צריך לאזרח תוך שמירה על האופי
מסכים עם הנימוקים שלך. אבל מה לעשות שזאת היא תחנת הרדיו היחידה שעוד אפשר להאזין לה?
עם רצון וטיפול נכון אפשר להוציא את התחנה מרשות צה"ל ולשמר במידה רבה את אופיה אך כתחנה אזרחית. למשל הצעתי לאפשר שרות לאומי או השאלת חייחים. בכל מקרה עמוד השדרה של התחנה הם אזרחים.
כפי שאני מבין, לתחנה הצבאית יש שתי מטרות עיקריות: האחת מבצעית, לאפשר תקשורת והעברת מסרים חיוניים בשעת חירום שלא ניתן לעשותם באמצעות גופי תקשורת אזרחיים מסחריים/עצמאיים שחלקם אם לא כולם מוטים פוליטית לקו זה או אחר. והמטרה השנייה היא לחבר בין הצבא והעם בשל מטרות לאומיות שצהל משתתף בהם ברמה האזרחית מאז הקמתו. בהיקשר זה צהל הוא צבא ייחודי במדינה ייחודית המתמודדת עם בעיות ייחודיות שלא כול דמוקרטיה חווה אותם. ועל כן הניסיון להאציל על גלי צהל את אותם הכללים של כלי התקשורת האזרחית, אינו תואם את מטרות העל של התחנה. על כן בכול מה שקשור לפעילות בשעת חירום, תחנה כזו חייבת להיות כפופה ישירות למטכ"ל/משרד הביטחון בתיאום בינהם. ובמה שקשור להיבט "האזרחי", על משרד הביטחון לקבוע כללים ייחודיים שבמסגרתם יש למנהל התחנה החופש לעצב את תכניותיו.
באופן אישי אני מאזין מדי פעם לגלי צהל ומזהה תוכניות מצוינות, גם במישור הפוליטי, יחד עם הבעת דעות מאוזנת המאפשר לצעירים לעשות שיקול דעת בוגר. מנגד, אני מתנגד לתת במה לאומנים שונים שבחרו להתחמק משירות צבאי או לאומי ולא משנה לי מאיזו סיבה. וגם לא אהבתי למשל כששמעתי פעם שדר צעיר בן 18 וחצי תוקף ומגנה שר חינוך (כבר לא זוכר מי זה ולא משנה כלל) על כי הכליל את ירושלים בתכנית הסיורים של בתי הספר כי הכותל המערבי מעבר לקו הירוק. אף אם הנושא שנוי במחלוקת, דעתו כשדר אינה רלוונטית. לסיכום, אני מעדיף שהתחנה תישאר בידיים הנאמנות של צהל ומשרד הביטחון ולא תדרדר לגופים אזרחיים מסחריים שמימונם עלום.
הבעיה שלי עם מה שאתה אומר וזו הסיבה העיקרית שמצדיקה את העניין זה הייחודיות. זהו טיעון מאוגד בעייתי משום שהוא אמורפי. מה הגבול של השימוש בטיעון הזה? לדעתי זאת דרך פשוטה לעשות לנו הנחות על הדמוקרטיה אשר יכולה לפעמים להעיק. אתה כמובן לא היחיד שמשתמש בזה ולמטרות הרבה יותר בעיתיות שאני די משוכנע שלא היית רוצה להכליל עצמך בהן. בכל מקרה לצבא באופן מעשי וגם למשרד הביטחון אן יכולת מעשית להשפיע על התכנים של התחנה אז מה ההיגיון?
תודה לתשובתך, אך לא הבנתי את בעיית "הייחודיות" שהפריעה לך, במה שגיתי לתפיסתך שהמצב של מדינת ישראל אינו ככול עמי אירופה למשל.
בנוסף, מדוע לדעתך אין משרד הביטחון יכול לקבוע גבולות גזרה לתכנים? אלא אם אינו רוצה או חושש מתגובת הברנג'ה?
מדינת ישראל היא מדינה עתירת בעיות וחדשות כנראה יותר מכל מדינה אחרת, בוודאי יותר מכל הדמוקרטיות האחרות. זה לא אומר שאנכנו צריכים לכופף את הדמוקרטיה עבור הייחודיות שלנו. גוף צבאי או משרד ממשלתי או גוף פוליטי לא צריך לשלוט בתכנים של גוף תקשורת! זה תמיד מועד לפורענות.
מנחים מתלהמים עם אג'נדות ברורות ובעיקר צעקנים. מה קורה פה?
אם הדברים שאת מבטאת נכונים יש לטפל בהם בחומרה. לא על זה אני מלין במאמר. המאמר עוסק בחופש העיתונות ובבעלות על גורמי תקשורת, עם כל ההשלכות שלה. גופי תקשורת צריכים להיות גופים עצמאיים ללא מעורבות של שום גורמי אינטרס. אני יודע שזה די אוטופי אבל לשם צריך לשאוף. גוף תקשורת בבעלות צבא הוא בעיתי ביותר.