סלבריטאות של המוות

מרדף הרייטינג של חב"ד
צילום הבנין הפגוע
בית חב"ד במומבאי אחרי מתקפת הטרור צילום: Nicholas - wikimedia commons

מוישי הולך. מוישי מדבר. מוישי מברך. מוישי לוחץ יד. מוישי זה הבן היתום, ניצול הטרגדיה בבית חב"ד במומבאי. אבל מי כמו חב"ד, וגם נתניהו, יודע איך להפוך את המוות לחגיגת סלבריטאות. כי אצל חב"ד הרייטינג הוא האלוקים. האלוקים שלהם הוא יחסי ציבור.

כאילו לא היו עוד קורבנות במדינת ישראל. כאילו שאין עוד יתומים. לחב"ד, שאינם משרתים בצבא, יש יתום אחד: מוישי. וזה מספיק. יתום אחד זה מספיק. אפשר להשתמש בו בכל ימות השנה. הרבה שנים. הם, בחב"ד, מיד הבינו את זה. מיד. בכלל, בפרפראזה על דבריו של טרומפלדור ניתן בהחלט לומר – טוב למות בעד חב"ד. זה נכס אסטרטגי, המוות. כי את המוות אפשר למנף להרבה רייטינג. הרבה. והרי כבר אמרנו, חב"ד הם פקעת של יחסי ציבור.

אין כמו התמהיל של מוישי, נתניהו ומודי להעצמת יחסי הציבור של חב"ד. זה כמו סרט הוליוודי. איך זה נפל להם? כנראה בזכות האדמו"ר זצ"ל. הולכים לעשות סרט על הרצח במומבאי. חב"ד ידאגו שלא תישאר בעולם עין שלא תדמע. שלא יהיה מישהו שלא ישמע על בית חב"ד. לא, לא יהיה אחד כזה. כמו שיש בית חב"ד בכל מקום שיש קוקה קולה, כך כולם ידעו על מוישי. אבל צריכים להזדרז, כל עוד מוישי הוא ילד. זה הרבה יותר אטרקטיבי.

כי כשמוישי יגדל, הוא יהיה כנראה האדמו"ר הבא של חב"ד. וזה כבר לא אותו דבר. עם כל כך הרבה רייטינג עולמי, וגם קצת השקעה בלימוד, הוא מוכרח להיות הרבי. כי הרי כבר אמרנו – האלוקים של חב"ד זה הרייטינג. ואיך אנחנו יודעים שמשקיעים בלימודיו? כי כשהנשיא העניק למשפחתו של מוישי פרס, איך לא, במסגרת יחסי הציבור של חב"ד, נכתב בעיתונות שמוישי לא השתתף. לא רצו לבטל אותו מלימודו. אז אתם רואים? משקיעים בו, במוישי. משקיעים גם ברייטינג וגם בלימוד.

לא שפר מזלם של עשרים ושבעה אלף החיילים הקבורים בבתי הקברות הצבאיים. כי אם הם היו חב"דניקים, היה להם המון רייטינג. והיתומים שלהם היו נפגשים מדי פעם בפעם עם הנשיא ועם ראש הממשלה. זוכים לכתבות צבע בעיתונות של סוף שבוע. לאין-ספור הופעות בתקשורת. אבל לא היה להם מזל, כי הם לא הספיקו להיות חב"ד. אז הם לא כל כך שווים. הם לא יכולים לייצר רייטינג. לא בחייהם ולא במותם. מנקודת מבט חב"דניקית, את המוות מכמתים ברייטינג.

וכולם משתפים פעולה. השררה. התקשורת. כולם. הם לא מסוגלים לעמוד בפני מוישי. הרי סוף סוף מדובר בחב"ד. לא סתם איזה חייל ישראלי שנפל בקרב, לא. כי מאז קום המדינה, לא היה כלום. רק הטרגדיה בבית חב"ד במומבאי. איזה מזל. אם זה לא היה, אז לא הייתה גבורה בישראל. גם לא היו יתומים. אז כמה טוב, כמה טוב שיש לפחות מוישי.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. ואני מסכים לגמרי עם הביקורת של הרב הלברטל. יש לי הרבה ביקורת על חב"ד במספר נקודות אבל זה לא המקום.

  2. ולמרות שאני לא שיך למחנה שלכם אני ממש מסכים למה שכתבת.

  3. חב"ד ממש מגזימים עם האגרסיביות שלהם וגיוס ההון ללא מגבלות והשליחות המיסיונרית שלהם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של קימל

אולי אנחנו טועים?

חמאס והג'יהאד האסלאמי מנהלים את המערכה מעל לראשינו