כשאנחנו מתנהלים ומגיבים לסביבה, הסביבה יוצרת את גורלנו ואין לנו יכולת השפעה אמיתית. לעיתים רחוקות הסביבה מובילה אותנו למקומות טובים, ואז אין בעיה, זה אפילו כיף. הבעיה היא שפעמים רבות אנחנו מובלים למקומות לא רצויים, ואז אנחנו מתוסכלים ותקועים. ואז – זה הזמן ללמוד לנהל את עצמנו ולהפוך לכותבי התסריט של חיינו.
לעיתים קרובות אני נפגש עם בעלי עסקים שהקימו עסק, והעסק עבד ואפילו הרוויח. אבל אחרי שנים של התנהלות הם מרגישים שהם לא מגיעים למקום הרצוי להם מבחינה עסקית, מבחינה כלכלית וגם מבחינת הגשמה עצמית. הם בקושי מושכים משכורת, וגם אם כן, הם משועבדים לעסק שלא מתקדם.
מניסיוני, חוסר התקדמות מסמן שעלינו לעצור ולהבין מה חשוב לנו. אולי עשינו זאת בעבר, אבל בינתיים דברים השתנו, השוק השתנה, עברנו שינויים בעצמנו, ולא עצרנו לבחון את המצב מחדש. צריך לשוב ולשאול: מה התשוקה שלי? מה השאיפות שלי ואיך הן באות לידי ביטוי בעסק שלי? לאן אני רוצה לקחת את העסק? איך אני מנהל נכון את המשאבים שלי? איך אני מחלק את הזמן שלי ומשקיע אותו כדי לקדם ולפתח את העסק שלי? ואיך אני בודק את עצמי לאורך הדרך? מובן שכל השאלות רלוונטיות לכל תחומי החיים, לא רק לעסקים.
הבעיה העיקרית היא שאנחנו מתנהלים ומגיבים למה שקורה, אך לא עוצרים כדי להחליט איך לנווט את הספינה שלנו ומהו הכיוון הרצוי מבחינתנו. אנחנו עסוקים כל הזמן, רצים אחרי הזנב של עצמנו, ולא נשאר לנו כוח, גם לא זמן וכסף, למה שבאמת חשוב לנו. מניסיוני, כדי ליצור את השינוי המיוחל צריך לעבור תהליך קודם כול עם עצמנו, והנה כמה צעדים פשוטים בדרך:
- נגדיר מה חשוב לנו. נדמיין איך אנחנו רוצים שחיינו ייראו בעוד שנה, ניצור תמונת דמיון של המצב האידאלי ונשרטט אותה במדויק ובפירוט, ממש כמו סצנה מסרט. לאחר מכן עלינו להבין איפה אנחנו עומדים היום ומה הפער בין המצוי לרצוי.
- נחליט אילו משאבים עלינו להשקיע כדי לגשר על הפער. זה יכול להיות משאבים כספיים, זמן, למידה או שינויים בצורת הניהול שלנו או בהתנהלות העסקית, שיגשרו על הפער הקיים.
עד כאן שלב החשיבה והתכנון, מכאן המעשים.
- הצעד הבא הוא בעיניי המכריע ביותר: פעולה פשוטה. אם נחווה כישלון כבר בהתחלה יש סיכוי שנרים ידיים מיד, לכן אני מעדיף להתחיל בצעד פשוט שלא יהיה מחסום לתהליך. ניצור פעולה אחת פשוטה, משהו שעד היום לא עשינו ויכול להתחיל את יישום התכנית ואת הגשמת תהליך השינוי. רק אחרי שהצעד הראשון הוטמע, נגדיר בהדרגה פעולות נוספות.
- נקבע זמנים קבועים ומדדים לבחינת התקדמות השינוי. למשל אחת לשבוע נבחן שעות שהשקענו בעבודה ושעות שהשקענו בניהול, או אחת לחודש נבחן את מידת ההתקדמות של המנהלים העובדים תחתינו או של התפוקות העסקיות. אם נזהה הצלחות נוכל ללמוד מהן ולשכפל אותן. אם נראה שהדברים לא מתפתחים בכיוון הנכון או בקצב הרצוי, נוכל לבצע שינויים תוך כדי תנועה, בלי לעכב את התהליך.
ארבעה צעדים פשוטים אלה, אם תתמידו בהם לאורך זמן, יכולים לחולל שינוי גדול בחייכם ולהפוך אתכם ממתנהלים למנהלים. בהצלחה לכל דורשי השינוי.
מי שרוצה לראות שיחה ברוח זו עם איציק זוהר, מוזמן לצפות בפינה שלי: https://youtu.be/5ZZZTdeOO18
5 תגובות
אנשים מתקשים להודות בפני אחרים ובפני עצמם בכשלונות ויש להם אין סוף הסברים ותירוצים למה קרה מה שקרה ולכן לא יפיקו לקחים וימשיכו לטעות עד הכישלון הסופי.
צור, מה שאתה כותב נכון בהרבה מקרים.
יחד עם זאת, מנסיוני יש לא מעט אנשים שמגיעים לנקודה בחיים שבה כבר לא יכולים להמשיך באותה הדרך. הם בוחרים לעשות שינוי ומתעלים על ה"אגו" שלהם. הנקודה החשובה היא, אם זה יקרה בשלב מספיק מוקדם שבו הם יוכלו לחולל שינוי
אני לא נביא שצופה הכל מראש
אני רואה מה קורה בשטח ופועל בהתאם
אין שום רע, השאלה מתי זה נכון ומה המחיר. תאר לעצמך ממשלה שרק מגיבה למדינות שאיתן בעימות ולא יוזמת או מגיבה לשווקים ולא יוזמת. או חברה שמגיבה למתחרים ולא מובילה, ישר נראה שאין שם מנהיגות ונראה הרבה בזבוז משאבים, העדר חזון וכו
אבל אם אתה מרגיש שזה עובד לך טוב, אז אין סיבה לשנות
קודם תכנון ואחר כך תגובה למציאות