על סקרים ועל שקרים

הטיות ומניפולציות בסקרי דעת קהל
תמונה של מתי דוד
מתי דוד

סקרי דעת הקהל הם המנוע המשפיע ביותר – נוסף לתקשורת – על עיצוב דעות והלכי רוח בציבור האזרחים והצרכנים. כל מי שמשווק דבר מה, החל במוצרים וכלה בדעות ורעיונות, נזקק לסקרי דעת קהל ונעזר בהם.

כל סקר נותן ביטוי לאמת בעירבון מוגבל לזמן נתון מוגבל. יש הבדל בין סקרים מטעם האקדמיה לבין סקרים המוזמנים וממומנים על ידי פוליטיקאים, עיתונאים ומשווקים. חלק מהסקרים ארוזים באריזה מדעית וחלקם מתאפיינים במניפולציות מגמתיות המטות את התוצאות לכיוון הרצוי. אי לכך, לעיתים קרובות אנו מקבלים תוצאות מנוגדות לחלוטין בזמן זהה באותו הנושא.

כאשר פוליטיקאים (המשווקים דעות ורעיונות) ויצרנים (המשווקים מוצרים) מזמינים סקרים, הם מצפים לקבל תוצאות רצויות לשם קידום האינטרסים שלהם. אם התוצאות אינן מתאימות לצורכיהם, הם אינם מפרסמים אותן – וזו זכותם. אך כתוצאה מכך הציבור מקבל מידע המבוסס אך ורק על תוצאות חיוביות רצויות ליצרנים ולפוליטיקאים – וזה סוג של הטיה והעלמת מידע. גם עיתונים, ערוצי טלוויזיה ותחנות רדיו עורכים סקרים בנושאים אקטואליים ופוליטיים המשפיעים על הלכי רוח בציבור, וגם הם מציגים מידע מוטה. לכל כלי תקשורת יש מדיניות בנוגע למנהיגים וממשלות – תמיכה או ביקורת – והם מזמינים סקרים בתזמון ובהיקף המתאימים למטרותיהם ומפרסמים רק את מה שנראה להם.

סקרים המבוצעים באמצעות שאלון מפורט ובשיחה פנים אל פנים – כפי שנעשה בלשכה הממשלתית לסטטיסטיקה או באוניברסיטאות ומכוני מחקר – הם אמינים ומוערכים. לעומת זאת, יש סקרים המבוצעים בחטף בשיחות טלפון וכוללים שאלות ספורות, למשל סקרים מטעם חברות מסחריות ובנקים; אלה הם סקרים שטחיים ולא אמינים, ולמעשה אינם אלא פרסום מניפולטיבי.

אמינות הסקר תלויה במידה רבה בהכנת המדגם. רוב הסקרים כוללים כ-500 נשאלים, וסקרים בהיקפים מסחריים גדולים יותר נחשבים אמינים ומדויקים יותר. מדגם הסקר קובע במידה רבה את תוצאותיו, והסוקרים המכינים את המדגם, בהסתמך על מקורות מידע שונים, יכולים לעשות מניפולציות כדי להטות את התוצאות.

דוגמה אחרת להטיית תוצאות קשורה בשאלון המוצג לנסקרים. למשל שימוש ב"שאלות סגורות" לעומת "שאלות פתוחות". אם השאלה היא: "מי האיש המתאים ביותר להיות ראש ממשלה?" – אפשר לתת שאלה פתוחה, המאפשרת לכל נשאל להעלות שמות לפי ראות עיניו, ואפשר לתת שאלה סגורה, המפרטת רשימת שמות מוגבלת. בשאלה סגורה כל מי שלא מופיע ברשימה נפסל מראש, והתוצאה שתתקבל, אף שלא תהיה שקר, לא תהיה האמת לאמיתה. כך יכול מזמין הסקר להטות את התוצאה.

זה זמן רב נדונות הצעות חוק, בעולם ובישראל, לאיסור פרסום סקרים בסמיכות לבחירות. בשנים האחרונות מסתבר כי פרסום סקרים בנושאים פוליטיים בזמני מערכות בחירות, ובמיוחד בסמוך למועד ההצבעה, משפיע מאוד על תוצאות הבחירות. לכן מי ששולט על אמצעי תקשורת ויכול לממן פרסומות וסקרים יכול גם להטות את תוצאות הבחירות.

יש האומרים שהסוקרים הם ה"נביאים", העיתונאים הם ה"שליחים", המשווקים והפוליטיקאים הם ה"מממנים" והאזרחים הם ה"עבדים". האומנם? במידה רבה של אמת, הסקרים הם חלק מתרבות המסחור והבידור להטיית הציבור לכיוון הרצוי.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

5 תגובות

  1. שוב ושוב מתברר שלא כל הנשאלים עונים אמת. יש להם סיבות לא לענות תשובה שמשקפת דעתם.

  2. לפני מיספר שנים היתה לי ההזדמנות להיות נוכח במהלך שלשה ימי דיונים סגורים במפגש
    של ארבע חברות ידועות שעוסקות בביצוע סקרי דעת קהל.אני הייתי
    המוזמן היחידי שמחוץ למקצוענים
    לו הציבור היה יודע כיצד מבשלים את הסקרים,יתכן והיה מאבד את התיחסותו הרצינית לכך.
    מתי דוד

  3. כל חמישה אנשים זה אחוז. כל אחוז זה חבר כנסת ורבע כמעט. וכל הנוסחאות לא ישכנעו אותי אחרת.

  4. מדוע כל כך הרבה גורמים משלמים כל כך הרבה כסף עבורם?

  5. זה גם חוסר ידע
    את הנוסחאות הסטטיסטיות כל סטודנט מתחיל לומד
    זה רחוק מלהבטיח סקרים מועילים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של קימל

הדרום הפרוע

הבעיות והסכנות בעקבות היעדר משילות בנגב

קידום אתרים אורגני וממומן

אתר אינטרנט לעסק זה כבר מזמן לא מהלך שחשוב לעשות כי מצפים מכם. כיום, כאשר לכל המתחרים שלכם יש אתר אינטרנט, העובדה שגם לכם יש