הלויקוציט האלטרואיסט

הגיגים על זולתנות
גדעון גולדמן
פרופסור גדעון גולדמן

״מזהה כוח אויב המונה כ-15,000 פרטים, פורץ את גדר המערכת נ.צ 23.47.״
״קיבלתי. תקוף והשמד״
שלוש שעות לאחר מכן…
״המשימה בוצעה, האויב הושמד. חוזר לפעילות שגרה״.

זוהי שיחת קשר בין חטיבת ״תאים לבנים״ – לויקוציטים, תאי דם לבנים ממרכיבי מערכת החיסון – לבין ״מערכת הורמונלית״, המפעילה את מערכת החיסון ומקושרת למערכת העצבים האוטונומית, שבעצמה מקושרת ומצייתת למערכת העצבים המרכזית הממוקמת בגרעיני הבסיס של המוח.

זהו תיאור פעילות כמעט יום-יומית בחייו של לויקוציט המפטרל במחזור הדם ומתעמת עם חיידקים שחדרו לגוף בעת פציעה. האם התא הלבן המסתער בחירוף נפש על החיידק הוא אלטרואיסט ומניעיו הם לשמור על חיי הבעלים, בן האדם המאכסן? האם הגן האלטרואיסטי (זולתנות) הוא גן העונה לקריטריונים אבולוציוניים ומטרתו לשמר את החיה המוצלחת יותר – זו הפועלת בקבוצה שהפרט שואב את כוחו ממנה – ובכך לשמר את הגזע שהיא מייצגת?

האם הלויקוציט מודע לעובדה שהוא פרט במערכת רחבה יותר? האם מחלה אוטואימונית – כשהלויקוציט מתקיף את המאכסן – היא ביטוי לפגיעה בשירות האלטרואיסטי והחלטה של התא הלבן להיות עצמאי, אגוצנטרי, ולשרת רק את צרכיו שלו? האם מערכות אלטרואיסטיות בטבע, כמו הדבורה הפועלת המקריבה את חייה למען המלכה או גדוד נמלים המשמשות גשר לשאר צבא הנמלים כדי שיחצה על גבן את הנהר – האם הן דומות ביעדים ובהקשרים לאותו לויקוציט?

האם חייל המקריב את חייו למען חייל אחר שנקלע לשדה מוקשים בעת שהוא מנסה לפנותו משם פועל אוטומטית, ללא שיקול דעת, בשל אותו גן? אולי זהו אותו גן של אימא דובה המגנה על הגור שלה מפני האריה המאיים לטרפו?

האם אלטרואיזם הוא סוג של מתווך בטבע המעלה את רמת שווי המשקל (הומאוסטזיס) וההרמוניה המשרתים את החיים ומצייתים לחוקי האבולוציה? בחברה האנושית בבסיס האלטרואיזם נמצאת יכולת האמפתיה וההבנה העמוקה של רגשות הזולת. הרושם הוא שיחסים הדדיים, שיתוף ואחווה מייעלים את תפקוד הקבוצה ומעלים את סיכויי הישרדותה.

כוכבים בשמיים, האם גם הם נדבקו ב"אלטרואיזם פיזיקלי״ ועושים הכול כדי לשמר את היציבות של גורמי השמיים הנעים בתיאום והדדיות, ואולי כפופים למטרה נעלה יותר?

אני רק שאלה קטנה, דוקטור.

 

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

36 תגובות

    1. תודה רועי.
      נסה אולי להשיב לעצמך או לי לחלק מהשאלות

  1. שיתוף ואחווה גורמים לניוון. ההישרדות מתרחשת כתוצאה ממוטציה או הטרוזיס (און כלאיים) ואז הפרט המסוים שורד ומעביר את ה- DNA המשודרג לדור הבא. כל יתר הפרטים נכחדים. זו בתמצית תורת הדרוויניזם. היא מנוגדת לאלטרואיזם. ראה נא את התאוריה של איין ראנד.

    1. דרווין אמר שאם לא ימצא הסבר/נוסחא לאלטרואיזם שיעלה בקנה אחד עם תורת הברירה הטבעית, כל תורתו תרד לטמיון. מדענים ביולוגים מצאו הסברים לאלטרואיזם והשתלבותו באבולוציה והגדיל לעשות ג'ורג פרייס שמצא נוסחא מתמטית ואף הקריב חייו למען האלטרואיזם

  2. "להקדים את אלוהים" מאת חנה קראל , אודות מארק אדלמן . חובת קריאה .
    יש את האימרה שאומרת: "אדם צריך שני דברים בחייו – לחם ופרח. לחם בכדי לחיות ופרח בכדי לרצות לחיות". אז לפחות מבחינת חייל מציל חייל אני מבינה את זה לאו דווקא כאלטרואיזם, אלא כדחף – לפעול בחירוף נפש בכדי לשמור על הטעם של הלחיות. אתה רופא, אתה בוודאי יודע אודות כך יותר מאיתנו. מארק אדלמן כידוע הפך להיות רופא ושוב ושוב ניסה ואף הצליח להקדים את אלוהים.. משהו כזה ..

  3. לדעתי כל מערכת , אם זה גוף האדם , אירגון , מערכת פיזיקלית או כימית ואולי היקום בכלל שואפות להגיע לשווי משקל / איזון , ולא להיות כל הזמן בכאוס.
    תמיד היו וקיימים גורמים שירצו להפר את שווי המשקל הזה , וכתגובת נגד יהיו גורמים אחרים שירצו להחזיר את המערכת לשווי המשקל , ברמת גוף האדם אלו תאי הדם הלבנים שהתגייסו לכך.
    דוגמא אחרת , מצב כלכלי קשה בגרמניה > עליית הנאציזם > מלחמת עולם > האמריקאים מתגייסים > גרמניה ויפן נכנעות ומשתקמות > שווי משקל חדש.
    אבל מה קורה בגוף אם גורם מסויים מפר את שווי המשקל ? לדוגמא לאדם נפצע ונגרם לו נזק בלתי הפיך פיזית ?
    כן נכנס מוח האדם לתיפקוד (קטונתי מלהבין איך הוא עובד ואולי תוכל להרחיב)
    חלק מהאנשים יסתגל באופן עצמאי למצב החדש ויביא את עצמו לשווי משקל בריא – איזון – הרמוניה (נפשית)
    לחלק מהאנשים זה יהיה יותר קשה והוא יעזר בגורמים חיצוניים להגיע לאיזון.
    וחלק מהאנשים יגיע לשווי משקל לא בריא – דיכאון וכו'.
    זה נושא רחב שתקצר היריעה לכתוב אותו פה , אולי לדיונים ומאמרים בהמשך

    1. גם הזולתנות היא חלק משאיפת המערכת להגיע לשווי משקל.
      הבעיה שאנו מתפעלים מאלטרואיזם , אבל זה בגלל מבנה החברה שבה אנו חיים.
      אני בטוח שלאותו אלטרואיסט יש סיפוק עצום מהמעשים שעשה/תה , כי לדעתו אותם מעשים יחזירו לו או למערכת את שווי המשקל.

    2. האם אלטרואיזם דרך שימור ההומאוסטזיס נועד לשמור על הגנים המוצלחים? זו אפשרות סבירה המקשרת ולא סותרת בין זולתנות והשרדות. תודה

      1. ברמה הלוקלית ולטווח הקצר- לא תמיד.
        ברמה הגלובלית ולטווח הארוך – כן.

  4. די ברור שלכל התנהגות יש בסיס פיזיולוגי
    גם אצל חיות אפשר לראות התנהגות זולתנית אינסטינקטיבית.
    אצל האדם יש התפתחות הקשורה להתנסויותיו השונות ברמה הקוגניטיבית, הרגשית והבינאישית ולעיתים הסולתנות שלו נראית מנותקת מהבסיס הפיזיולוגי.
    לאדם יש גם אפשרות בחירה הנוצרת מהיכולת לעכב את תגובותיו ולבחור מבין הרבה אפשרויות. זה שבוחר לעיתים קרובות את השיקול הזולתני, הוא האדם מעורר את התפעלותי.

    1. לדברייך, זולתנות בחיות נחותות היא אינסטינקט אוטומטי ואילו בבני אדם היא נתונה לבחירה. מותר האדם מן הבהמה נשמע הולם הלואי וירבו מעשי החמלה והעזרה לנזקקים, יש מספיק.

  5. נראה כי אכן "אלטרואיזם הוא סוג של מתווך בטבע המעלה את רמת שווי המשקל (הומאוסטזיס) וההרמוניה המשרתים את החיים ומצייתים לחוקי האבולוציה.." ניסוח יפה. בבסיס האלטרואיזם האנושי נמצאת ההנחה כי מעשה הנתינה לאחר משחרר את ההתעסקות העצמית, שהיא המייסרת מכולן, ופותח פתח למרחבי קיום עצומים הרבה מעבר לגבולות העצמי. (משהו די אגואיסטי סה"כ) אולי גם בטבע או במערכות אחרות משהו "יודע" את זה ולכן לא רואה בדברים "הקרבה" במובן הפשוט של המילה. יש כנראה איזו תנועה מעגלית או ספירלית או גם וגם משיאי האגואיזם לשיאי האלטרואיזם, נק' החיבור מעניינות.תודה.

    1. אלטרואיזם ואגואיזם מסתכרנים בספירליות וכל העת בשאיפה להתפתחות. גאוני ולא אוסיף

    1. תודה דליה.
      אם הכתבה תגרום לך למעשה אלטרואיסטי נוסף..הרווחתי!

  6. יש מימד טראגי בכל עניין האלטרואיזם. עושה הרושם שאת הטבע מעניינת אך ורק ההשרדות של המין ולא ההשרדות של הפרט. יחד עם זאת הטבע נתן לנו תודעה פרטית ואגוצנטרית ששמה אותנו במרכז עולמנו. כך לעולם נהיה בקונפליקט בין הרצון הפרטי בחיי נצח לבין המחויבות להישרדות של המין שלנו.

  7. הפרט של היום שרד בשל תכונות השרדות ואלטרואיזם של אבותיו.
    בחיים כה עתירי סבל רק כסיל יחפוץ בנצח.

  8. בין שתי האופציות הקונפליקטואליות שהצגת לאורך הטקסט, האם בעיניך (הפרטיות) יש אחת שהיית מעדיף שהיא-היא תהיה התשובה?

    1. גם אחרי תרגול יומיומי שנים רבות בצמצום ״אני״ יש בי גם את זה וגם את זה. הלואי ותשרור הרמוניה בינהם.

  9. הטקסט בהחלט מזמין לבחון האם ומהם המעשים שעשיתי שנבעו מזולתנות, אמפטיה ולא מתוך תועלתנות אישית- קבוצתית- חברתית. מאמינה שמעשים שונים נדמים- מורגשים כאלטרואיסטיים , אך מה שעושה את ההבדל בין המעשים, היא הכוונה בבסיס המעשה. לא תמיד האדם עצמו או הסביבה יודעת לזהות מה היה המניע: אינטרס או זולתנות. אלא שבטווח הארוך והקולקטיבי , כנראה, יש משמעות והשלכות שונות על הפרט והחברה, כאשר המניע הוא מאלטרואיזם.

    1. נכון. הכוונה עושה את ההבדל.
      (מודעות עמוקה תעשה את האבחנה)

    1. הדתי שלא פועל "באהבת את רעך כמוך" גם עם הזר הגר והאויב, הוא לא אלטרואיסט הוא פונדמנטליסט אגואיסט ופשיסט

  10. הניסיון לפצל את מעשה היצירה/הבריאה באופן דואלי, מכאן אלטרואיזם ומנגד אגוצנטריות מחמיץ את התנועה השלמה, שני הכוחות חיוניים. התנועה בין הדחפים דינמית ומשתנה כל העת. שני הכוחות שזורים זה בזה.
    האם לדוגמא נחשוב שהורה המטפל בתינוק מונע רק מהקרבה או רק מתוך אגוצנטריות? ללא אגוצנטריות לא יהיה אלטרואיזם. ללא דחף מוות לא יהיה דחף חיים. ולהיפך.

    1. יין ויאנג = אלוהי הטבע.
      שמור את דחף המוות לעוד כמה שנים כי תגובותיך מעשירות ומפרות. תודה

  11. יש אנשים שיקפצו להציל מישהו כדי להציל חייו של אחר בצבא וכשיחזרו לבסיס יעשה מעשה נבלה ואפילו קשה למישהו אחר. בכל אדם יש גם וגם ומשנה איזה דחף גובר באותו מקרה נתון בנסיבות מסוימות ובמבחן הבא בעוד זמן קצר ההתנהגות יכולה להיות מאוד שונה

  12. מרגיש לי שהודגמאות שנתת כוללות שלושה סוגים שונים של זולתנות:
    אצל הדובה – זולתנות "אישית" – מספיק שרק לדובה היחידה יהיה את הגן, והוא ישרוד את האבולוציה. ההקרבה של האמא גורמת להצלה של הבן שנושא גם את הגן, וכך הגן ישרוד במשך הדורות ואף יתפשט.
    אצל הנמלים (וגם אצל החייל) זו "זולתנות חברתית" – צריך שלכל הנמלים בקן יהיה את הגן/יצר הזה. אם רק למנלה אחת יהיה את הגן, היא תמות כדי להציל את השאר, אבל זה לא יעזור כי הגן לא ימשיך לעבור בתורשה, וכך לא ישרוד את האבולוציה. צריך שלכל בעלי החיים בקבוצה יהיה אותו, וכך הוא גם יישמר.
    אצל הלויקוציט – סוג של זולתנות משותפת בינם לבין האדם בתוכו הם חיים – כמו אצל הנמלים, לא מספיק שרק לחיידק אחד יהיה את הגן, אחרת הגן לא יישרוד, אבל גם לא מספיק שלכל הקבוצה יהיה את הגן – בלי האדם עליו הם מגינים אין משמעות להקרבה. ז"א צריך שלכל קבוצת החיידקים יהיה את הגן, וכך גם לאדם שנושא אותם

    1. תת-האבחנות שלך נראות מתאימות לאלה של חוקרי האבולוציה. פרופסור אמוץ זהבי הוסיף עוד מימד ״חוק ההכבדה״ כמו נוצות הטווס שמכבידות עליו משקל אבל עושות רושם על הטווסות גם הזולתנות מכבידה עלינו אך עושה לנו שם טוב. לכן בסוף הזולתנות תשתלם כי הנקבות יעדיפו את האלטרואיסטים והגן שלהם ישמר

    1. הזולתנות היא עובדה. כל אחד יודע מתי הוא אלטרואיסט אמיתי ומתי הוא מזייף. אצל בעלי חיים זו תכונה אוטומטית שטובה להשרדות, לא של הפרט אך של המין שלו.

  13. זולתנות (אמיתית) – טוב אמיתי. התנהגות מודעת מבחירה שמיטיבה עם האחר. אהבה, דאגה ומסירות לזולת. נתינה ללא תנאי וללא תמורה מהחוץ. התמורה היא פנימית בנותן עצמו עם עצמו – מימד של קבלה.
    רוב בני האדם אינם זולתניים וגם לא יהיו. לדעתי זו שאלה של מוסר פנימי.
    לבעלי חיים אין בחירה, וקשה לכנות את התנהגותם האוטומטית כאלטרואיזם.
    תגובת החייל שמקריב את חייו להציל חיי חייל אחר או חיי בני אדם אחרים, אינה זולתנות כפשוטה; זו נתינה מוחלטת וגבוהה, והקרבה אינסטינקטיבית של חייו למען האחר.
    נתינה ואלטרואיזם אמיתי מבחירה דורשים תבונה ושיקול דעת נבון – המחיר יכול להיות גבוה מאוד (התמוטטות כלכלית, נפשית או פיזית). *ג’ורג’ פרייס, נסחף בנדיבות ובנתינה קיצונית. הוא התאבד בהיותו בן 52 אחרי שחייו נעשו קשים מנשוא. אולי הפנאטיות הדתית הייתה בעוכריו?

    1. הפרחים הנותנים ריחם..זוכים בדבורים וחרקים להאבקתם ושרידותם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של בורוכוב

סיבות לדאגה

סקירה כללית על חברת "אפל" (Apple)

תמונה של מיקי

את כולם, עכשיו!

ממשלת ישראל חייבת לשחרר את החטופים ללא דיחוי

דילוג לתוכן