המתריע בשער נזרק מהעיר

חושף השחיתויות לעומת עד המדינה והמלשין
תמונה של דודי
דודי אילת

מדי פעם אנו נתקלים בחשיפת פרשיית שחיתות כזו או אחרת שבמרכזה ניצב אדם בודד מול מערכת ארגונית שנחשפת בקלקלתה, ואז המערכת תוקפת אותו במישורים כלכליים, פסיכולוגיים ומשפחתיים על כך שהעז לחשוף ולכבס כביסה מלוכלכת מחוץ לארגון. אותו אדם שחשף את השחיתות שונה בתכלית מכל תווית שמנסים להדביק לו – שטינקר, מלשין וכיו"ב – כינויים שנובעים מאינטרסים, מבורות, מתרבות ארגונית מושחתת או משילוב של כל שלושת הגורמים.

המתריע בשער, להבדיל מעד המדינה, אינו מקבל הקלות כלשהן, לא משפטיות ולא אחרות, על מעורבותו באותן עבירות שהוא מדווח עליהן. המתריע בשער, שבספרות נקרא "השורק במשרוקית" – The whistleblower – אינו נשאר בצללים כמו המלשין, ובסופו של דבר הוא חייב להתייצב מול גורם רלוונטי – משפטי או ניהולי – ולמסור נתונים מלאים על הפרשה שחשף.

המתריע בשער חושף השחיתות – להבדיל מעד המדינה, שיש לו אינטרס שיקלו בעונשו, ולהבדיל מהמלשין, שהאינטרס שלו הוא טובות הנאה – פועל על בסיס מצפוני ואינטרס לחשוף ליקוי שתוצאותיו והמשכו הרסניים, לא פעם עד כדי סיכון חיי אדם. כך פעל האח הסיעודי בבית האבות בחיפה כשחשף את ההתעללות בזקנים חסרי ישע, כך פעל הפועל במחלקת בקרת איכות במפעל "חישולי כרמל" כשחשף זיופים בבדיקת איכות של מנועי מטוסים. כך פעל גם חושף השחיתות בחברת חשמל כשחשף את הכשלים של מערכת מידע שנקנתה במיליארדים כתוצאה משוחד של מיליוני דולרים שחילק תאגיד "סימנס" הגרמני לדירקטורים ולבכירים בחברת חשמל, שחלקם יושבים כיום בכלא.

בדרך כלל חושף השחיתות מאבד את מקום עבודתו, למרות חקיקה וצו הגנה שאפשר לתת לו. התרבות הארגונית המושחתת שהוא פעל בתוכה מתייגת אותו ברשעות ובהטעיה מכוונת כ"מלשין" – ולמלשינים, כזכור, "אל תהי תקווה", כפי שנכתב במקורות. די לצפות בסרט "המקור", המתאר את הסיפור האמתי בנוגע לחשיפת תעשיית הטבק בארצות הברית והמניפולציות הכימיות שנעשות בסיגריות במטרה להגביר התמכרות, כדי להבין את חשיבות קיומו ופועלו של המתריע בשער ואת האומץ האדיר הנדרש מאדם כזה. בחיפוש פשוט ביוטיוב של חושפי שחיתויות יעלו שמות כמו רפי רותם – קצין החקירות ברשות המסים, שוקי משעול – מנהל מע"מ תל אביב ואנשים נוספים ששילמו מחיר כבד מאוד על שחשפו שחיתויות בתוך מערכות שכל מרכיב של שקיפות ודיווחיות נעדר מהערכים הארגוניים הבסיסיים שלהן.

חושף השחיתות הופך להיות שעיר לעזעזל של כל הארגון, כולל של אלו שמסכימים אתו אך מעדיפים לעמוד בצד ולא להיחשף פן יבולע להם. תחילת הסיפור של חשיפת השחיתות דומה לסיפור הילדים על בגדי המלך החדשים. רק ילד אחד העז לצעוק כי המלך הוא עירום, ורק אז העזו כולם לומר בגלוי את שחשבו בסתר עוד קודם לכן.

אלא שסוף הסיפור של חושף השחיתות רע בהרבה. על מנת שגורלם של חושפי שחיתויות יהיה טוב יותר ותרומתם תוערך חייבים להיות תנאים ארגוניים: מנהיגות אתית, קידום ערכים של שקיפות ודיווחיות, קוד אתי חי ופעיל ומנגנונים ארגוניים הפועלים למניעת כשלים אתיים ולחשיפתם, לפני שיידרדרו במדרון החלקלק ויהפכו לכשלים פליליים שבצדם נזקים גדולים לארגון, כולל סיכון להישרדותו.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

12 תגובות

  1. מאמר טוב.
    למרות שעד מדינה הוא בעל אינטרס יש לו חשיבות גדולה
    אי אפשר בדרך כלל להרשיע עברין אחד ללא עד מדינה שהוא עתמו מתוך םמליית הפשע

    1. שלום תומר
      אתה צודק אך כאמור קיים ההבדל בין חושף השחיתות לעד המדינה

  2. אפשר לדבר עד קץ הדורות על חשיבות חושפי השחיתויות.
    תכלס הרוב המכריע של האנשים לא רוצים לאבד מקום עבודה וימלאו פיהם מיים גם שייראו שחיתות גדולה

    1. עם כל הצער,אתה צודק וזה עד שישנו המנהיגים את התרבות הארגונית

  3. אם חושפי שחיתויות יסבלו מהתנכלות או לא זה כמעט תמיד תלוי במנהלי הארגונים שהרבה פעמים נם חלק מרכזי בהתפתחות השחיתות..
    .

    1. שלום אלי
      בעיקרון אתה לגמרי צודק. לא תמיד השחיתות מתחילה מלמעלה אבל האחריות היא תמיד על הבכירים למנוע אותה . הבעיה שבחלק גדול מאוד מהמיקרים הם עצמם חלק מימנה…

  4. רוב רובם של יודעי השחיתויות עוצמים עיניים וסוגרים אזניים. הם יודעים איזה גיהינום מחכה למי שחושף שחיתויות. הם יודעים איזה עוצמה ואיזה חוסר בושה יש למושחתים.

    1. שלום לך
      אכן זו הבעיה הקריטית של תרבות ארגונית וערכים קלוקלים שהשרישו את תרבות ההשתקה ומי שמדווח נחשב שטינקר

    1. מסכים איתך
      זו אחת הסיבות העיקריות מדוע אנשים מפחדים לחשוף שחיתויות .מפחד אובדן מקום עבודתם ופגיעה ישירה בעתידם ועתיד משפחתם הכלכלי

    1. שלום דן
      חבל שהתגובה הרגילה והמובנת לצערי היא ציניות בנושא מנהיגות אתית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יורם

40, 32 ו-26

אחרי שנת הקורונה – תובנות לגבי המגזר הערבי באקדמיה