בלבול מוח ובלבול שכל ומה שביניהם

דיון על תוכן של טקסט, קודים, תווים וספרות
צילום של שפי גבעון
פרופסור יהושפט גבעון

גם אם נניח שהצלחנו לבסס קשר ברור בין גוף האדם לתודעתו, קשר כזה אינו יכול להוביל בדרך רציונלית לידי המסקנה שהתודעה תהיה דבר שניתן לוותר עליו, ובעיקר לא כדבר שהוא זהה למוח. המומחה לחקר ההתניות וההתנהגות, סקינר, טען שאין צורך במושג ההבנה לתיאוריה שלו, הוא האמין שהתודעה מוגדרת לגמרי במונחים הניתנים לתצפית, על סמך ההתנהגות האנושית. כך נולד המונח "מדעי ההתנהגות" והוא נפוץ עד היום, אף שהתיאוריה הספציפית שלו, כניסיון להבין מהי למידה, איבדה את תוקפה. ובכל זאת, כמעט כל המתרגמים מאנגלית (בעיקר בסרטים ובספרים רבים) שנתקלים במילה "MIND" מתרגמים אותה למילה "מוח".

למה הדבר דומה? לזיהוי מוחלט של החומרה האלקטרונית של הכלים הספרתיים (הדיגיטליים) עם התוכנות המופעלות בהם, כך שבכל פעם, המילה האנגלית "SOFTWARE" תתורגם למילה "חומרה". אף שיש הצדקה תיאורטית ואפילו מעשית מסוימת לזיהוי החומרה עם התוכנה, אין זה הוגן להשתמש במילה "חומרה" כתרגום של טקסט, כאשר במקורו הדיון בו נסוב רק על קודים, או על תווים וספרות.

הדבר צריך להחזיר אותנו אל מקור הרעיון הספרתי, אל המצאת הכתב התווי. כל מי שמשתמש בתוכנות איתור הטקסטים (והנה, קוראים להן "מנועים"!) יודע, עד כמה קשה לאתר ברשת טקסט כלשהו, לפי הגדרה של תוכן נתון, בניגוד לאיתור טקסט המכיל ביטוי מפורש נתון. אם הביטוי זהה לתוכנו, לא היה מתגלה שום קושי באיתור הטקסטים ברשת לפי תוכנם.

בחיפוש מושכל נצטרך להבחין היטב בין התווים המוכלים בטקסט נתון לבין התוכן שלו. בוגרי ובוגרות מערכות החינוך שהורגלו לחשוב על תוכן של טקסט כעל תכולה של תוויו, מתקשים בניצול הטקסטים הנגישים ברשת. הם הורגלו להרכיב "תמציות" של טקסטים לא לפי תוכניהם, אלא לפי המילים המופיעות בהם. הם הורגלו לבצע "מיזוג של טקסטים" כאשר למעשה נדרש מהם מיזוג של תכנים. במקום למצוא פתרונות לפער שבין התווים לבין התוכן, הם יפעילו את תוכנות האיתור בציון המילים שמתארות את התוכן. לדוגמה, עשרות תלמידי תואר שני בחינוך, בשתי מכללות, נדרשו למצוא מה טען מקלוהן על השפעת המדיה, לשם כך הם ביצעו חיפושים של המילים "השפעה" או "השפעת" והעלו חרס בידם.

מה שהתגלה בקרב תלמידי חינוך, היה רק קצה הקרחון. אם נבחן את הקשר שבין אותיות הכתובות כסימנים פיזיקליים בטקסט ובין התוכן של הטקסט, נגלה שקיימת מגמה תרבותית מקיפה בימינו, המזהה את הכתוב פיזית (אם בדיו ואם בסימנים אחרים) עם התוכן של הטקסט. מבלי להיגרר לפוליטיקה, המילה "ירושלים" איננה בירת ישראל, כפי שציור של מקטרת איננו מקטרת, כהצהרתו הנוקבת של הצייר מגריט. אף שאפשר לעשן בציור, אם הוא מודפס על נייר, אבל האם עישון כזה זהה לעישון במקטרת?

אז מה מסתתר מאחורי הבלבול שבין השכל (המילה "שכל" שימשה עוד בימי הביניים להצבעה על ה"מיינד" האישי והסובייקטיבי) לבין המוח? כנראה כמה וכמה בלבולים, ובעיקר מסתתר כאן ויתור על רמה ועל איכות של תכנים.

מי שכותב באנגלית היגד כלשהו שבו מופיעה המילה "MIND", איננו מתכוון לומר משהו הניתן לצפייה או למדידה במוח. ולכן, תרגום דבריו יכול לאבד מראש את כוונתו, אם נטען שבהיגד נאמר משהו על תאים ועל גלי חשמל שמרצדים בהם. מי שמתעקש לטעון שחשיבתנו מיוצגת באופן שלם בהתנהגות התאים במוח יטען שתוכן הדברים הכתובים כאן, מיוצג באופן שלם בתווים המופיעים לנגד עיניכם. כאילו, בלי פרשנות, אנושית ויצירתית, ניתן לחשוף את כוונות הכותב. מי שמתעקש לטעון שחשיבתנו היא הפְרשה של תהליכים פיזיולוגיים, מגדיר את איכותה מראש כך. מי שמאמין שטקסטים מכילים, או מגדירים, מידע או ידע, מגדיר את צורכי המידע והידע שלו לפי מה שניתן להגדרה באמצעות תווים. אותם תלמידים שניסו נואשות לאתר את דבריו של מקלוהן על השפעת המדיה, גם לא יכלו להצביע על דוגמה של תוכן כלשהו, שאינו ניתן להגדרה באמצעות טקסטים.

אנו יכולים לגלות ביטויים להתעקשות זו בדבר זהות המוח עם החשיבה, וזהות המילים עם תוכנן, בטענות של אלו המצהירים שבבסיסי הנתונים של מערכות ארגוניות נמצא מידע – כלומר, נמצאים תוכן ורעיונות. הם נסחפים אחרי הכינויים "מערכות מידע" או "טכנולוגיות מידע" שאינם אלא הבטחות שיווק הממומשות, או לא ממומשות, על ידי משתמשים אנושיים, והם מאמינים, ללא צל של ספק, שיש במערכות אלו מידע. האמת היא שרמה זו של הסתכלות על תוכן כעל תכולה של טבלאות, מספיקה אולי לצורכי שימוש במידע מנהלי. אף שבקרב אנשי "מערכות המידע" מידע מוגדר כנתון המספק תשובה לשאלה, והרי שאלה מביעה רצון לקבל תשובה, כלומר משהו שאיננו נמצא מבחינה מעשית בשום מערכת של תווים, נוצר הרושם שאפשר להסתפק בהסתכלות על מידע כעל תכולה של טבלאות המוכנות מראש.

בתהליך מרתק, שנמשך אלפי שנים, פוּתח הידע המנהלי לבניית טבלאות עם תשובות מוכנות, כטבלאות אשר היום הן ניתנות לעיבוד ספרתי בפעולות הניתנות לחישוב, כדי לקבל תשובות הנחוצות ומספיקות לצורכי ניהול. לכן, הביטויים "מערכות מידע" ו"טכנולוגיות מידע" נקלטו היטב אפילו בקרב המומחים למנהל, היודעים היטב שנתונים סתם אינם מידע. אבל ההכללה המרחיקה לכת למידע, כמו זה הנדרש ללמידה או לעיון בכלל, ואפילו למחקר, אין לה שום הצדקה. והנה יש המרחיקים לכת ומאמינים שיש בטבלאות המוכנות הללו אפילו ידע, כתוכן ציבורי של מדע מפותח.

אישית, מותר לוותר על תכנים כגון אלו הנכללים ביצירות הדעת המפותחות של האנושות, כגון תוכני הלוגיקה, המתמטיקה, הכימיה, הפיזיקה והביולוגיה. אבל אסור לעשות זאת כהטעיה של ציבור תלמידינו התמימים. כאשר אנשי חינוך נסחפים אחרי הבלבולים האלה, תרבות הדעת שלנו מתפוררת מן היסוד – עוד מן החינוך הבסיסי הניתן לילדינו. לכן, כאשר אתם נתקלים במילה "מוח" בתרגום כלשהו מאנגלית ואתם מעוניינים לדעת "מה הייתה כוונת המחבר", בדקו מה היה מקורה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

12 תגובות

    1. אבל את וויתרת על הבנה, בזה שלא ביקשת הסבר. לפעמים הבלבול מסובך עד כדי כך שקשה להגדיר אותו ולבקש הסבר.
      תנסי טריק שלמדתי לפני שנים: אם את מבולבלת, בידקי אלו מילים לא הבנת והשתמשי במילון להבנתן.אל תנסי לנחש משמעויות של מילים בעזרת המילים עצמן בלבד. המשמעות שלהן מוסברת במילונים.

  1. MIND יכול היות מתורגם לכמה מושגים בעברית: מח, שכל, דעה, מחשבה, רעיון – תלוי בקונוטציה.
    SOFTWARE מתורגם בפירוש לתוכנה. לא לחומרה. יש הבדל בין הברזלים והפלסטיקים שמהם בונים את החומרה לבין הנוסחאות הדיגיטליות שמוסדרות בתוך האלגוריתמים המהווים את התוכנה. בהסבר שלך כנראה שהתכוונת ל – SHAREWARE.
    ולגופו של עניין – כל התפתחות במדע (מדע אחד, לא מדעי ברבים) ההתנהגות, בחקר המוח ו\או בטכנולוגיה של התוכנה אף פעם לא תוכל להדביק את יכולת החשיבה המופשטת של מוח האדם. אם כך יקרה האדם יהפוך להיות אלוהים. הטכנולוגיה יכולה לשפר את היכולת המתמטית הכמותית, אך לעולם לא את מעמקי הנשמה. לא יעזור – תפארת הבריאה לא ניתנת לשכפול. לכן גם לא מוכרחים לחפש תמיד את מה שהיה היות שלא נוכל לגלות את מה שהיה באמת. השאלה היא מה אנו רוצים שיהיה, גם מתוך הבנה של מגבלות היכולת האנושית. לא יותר אך גם לא פחות.

  2. הבאתי את עניין החומרה והתוכנה כדוגמה אנאלוגית לעניין המוח והשכל. תאר לך שהיו מתרגמים "software" ל"חומרה".
    שגיאת התרגום השכיחה ביחס ל-mind גרועה יותר מכיון שהיא מכסה על סוגיות שלא נפתרו עדיין ומציגה אותן כאילו היו פתורות.
    מתרגמים חופשיים לעשות כחפצם, אבל כאן נגעתי בשגיאת תרגום שכיחה. כי מי שמדבר, או כותב, על mind באנגלית, בדרך כלל לא מדבר על המוח, כפי שמי שכותב על תוכנה אינו מתכוון לחומרה.
    ומכיוון שאנו מעירים זה לזה על שימוש במלים, בדוק את השימוש שלך במלה "מושג".

  3. אחרי התחתיות אליהם מובילה הכתיבה של היום, כאשר יאיר נתניהו וביטן הם הוגי הדעות, נעים לקרוא מאמרים שכלתניים כאלה ולדעת שעוד נותרו בקרבנו כמה חושבים.

    1. אבל אנא, אל תערבב את יין המאמרים עם מי הפוליטיקה והפופוליטיקה של ימינו.

    1. היגיון הוא כפייה של מסקנות. לכן, טיעונים הגיוניים נשמעים כמתנשאים. לכן, גם, השפעה חינוכית והיגיון אינם עולים בקנה אחד. תראו מה עלה בגורלו של סוקרטס.

  4. למה מנתח מערכות או מנהל פרויקט בתחום מערכות המידע צריך להיות מומחה במתמטיקה או פיזיקה. הבנה בניהול היא הרבה יותר חשובה. המחשב הוא כלי. בכדי שהוא יעשה את האופטימום די לי במומחה מחשבים שאסביר לו מה אני רוצה שיפיק. אבל ההישג או הכישלון מבוססים על מה שאני אגיד לאיש הטכני לעשות. ובשביל זה אני לא צריך להיות מומחה בפיזיקה ומתמטיקה.

    1. את השאלה שלך תפנה אל מי שטוען שמנהל פרויקט בתחום מערכות המידע "צריך להיות מומחה במתמטיקה או בפיזיקה". אני לא טענתי זאת. אפילו לא טעתי שכולם צריכים ללמוד קצת מתמטיקה ומדעים.

      טענתי (ברמז) שיש המנצלים את מעמדם במערכת החינוך (למשל, במכללות לחינוך) כדי להפיץ סלידה מן הלוגיקה, מן המתמטיקה ומן הפיסיקה. מה שטענתי עורר בך, מן הסתם, חרדה שמא אני מציע לכל בעל מקצוע שיהיה "מומחה במתמטיקה".

      אבל, מכיון שהעלית את הסוגייה הזו, קשה לי שלא להמליץ לך שתדע משהו על מהות החקירה המדעית, כדי שתוכל ליישם ביקורת לוגית על מאמרים שמציגים בפניך מחקרים בניהול – אם אתה נתקל בהם בעבודתך. קצת השכלה בלוגיקה לא תזיק לך כמנהל פרויקט…

    2. טיורינג, במאמרו המפורסם משנת 1950, טען במפורש שהמודל המתאים ביותר להבנת המחשב הוא פונקציה מתמטית, ולכן אליבא דטיורינג ומומחים אחרים בהנדסת תוכנה (כמו דייקסטרה וטוד) כדי להבין מה זה מחשב חובה להבין מה זאת פונקציה מתמטית (כמו פונקציה רקורסיבית). כמובן, מותר לכם להתעלם מהמלצות אלו. אבל רק תתפלאו לאן יגיעו תלמידי "מחשבים בחינוך" כשאפילו לא מלמדים אותם "על מחשבים" ורק על פדגוגיה…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך