הים הצרפתי או דנקרק

פלישות ומלחמות על חופי צרפת
ילום שחור לבן
תמונה מהקרב האמתי בדנקרק, צילום: Puttnam (Mr) and Malindine (Mr) ommons.wikimedia org

קיץ, העיסוק בים אך טבעי ומושך לכיוון רשימה על הצוללות, מה עוד שהח"מ ביקר בעבר בעיר קיל, שממנה יצאו השדים התת-מימיים המלווים את הפוליטיקה הישראלית ואת תאי המעצר בימי חום אלו. אבל על כך ברשימה נפרדת.

החשיבות בהפקת סרטי המלחמה ההוליוודיים היא העלאה חוזרת של פרקים מרתקים בהיסטוריה, שאם לא היו ממוסחרים ומוגשים בצלופן סנטימנטלי היו נשכחים לחלוטין מלבם של צרכני פוסטים ומסרים רדודים, השואבים את ידיעתם על העולם ממדורי רכילות ומתכניות ריאליטי. "הגשר על הנהר קוואי", "להציל את טוראי ראיין", "היום הארוך ביותר","פלאטון" ואחרים אפשרו למיליוני צופים להרהר על אימי העבר שחוו הוריהם וזקניהם. הסרט האחרון הוא "דנקרק", סרט שמבקרי קולנוע מקצועיים מצאו בו תכונות של יצירת אמנות, אך קרוב לוודאי שחשיבותו מתמקדת בעצם עשייתו של סרט על האירוע הדרמטי שהתרחש ב-1940.

דנקרק, עיר הנמל הצפונית בצרפת, שוכנת מדרום לגבול הבלגי על גדות ה-Channel האנגלית, או La Manche – השרוול – כפי שקוראים לה הצרפתים, או השילוב הישראלי "תעלת לה מאנש". זוהי רצועת המים הצרה המפרידה בין צרפת לאנגליה והיא המגן הטבעי של האי האנגלי, רצועת הביטחון שעמדה להם מאז 1066. פלישת הנורמנים בהנהגתו של ויליאם (גיום) הכובש הייתה האחרונה שצלחה והצליחה. מאז הצליחה אומת הים הגדולה להדוף את הארמדה הספרדית האדירה, להחזיק את צי הסירות שטוחות הגחון שהכין נפוליאון לקראת פלישה לאי האנגלי מנמל בולון סיר מר ולהרחיק את היטלר, שלמרות איומיו לא מימש מבצע ימי לכיבוש אנגליה.

פרסומה של דנקרק הצרפתית נקנה לה בזכות מבצע הפינוי "דינמו" של החיילים האנגלים שנסוגו משדות הקרב בבלגיה ובצרפת עם הפלישה הנאצית לצרפת, לבלגיה ולהולנד במאי 1940. לאחר הפלישה הגרמנית לפולין בספטמבר 1939, בפרק הזמן של "המלחמה השקטה", נערך חיל המשלוח האנגלי הגדול בתפר שבין קו ההגנה הצרפתי לזה הבלגי במטרה לסייע כנגד התקפה נאצית צפויה. ואכן ההתקפה לא בוששה לבוא והחלה במאי 1940. על אוזלת היד הצרפתית לבלום את חדירת הגרמנים לארצם – בהתקפה שהחלה ב-10 במאי וכללה פריצה של כוח שריון מגובה בתקיפות אוויר והסתיימה בקלות, תוך שבועיים, בתבוסתם של שני מיליון מגנים צרפתיים – כבר נכתב הכול.

תיאור מצוין של השבועות שבמהלכם קרסו הגנת המולדת הצרפתית והנהגתה וחוסל צבא היבשה המפואר והמנוסה בעולם נוכח הפלישה הנאצית, מתואר היטב בספרו של ההיסטוריון היהודי הצרפתי מארק בלוך "ההיסטוריה, המלחמה וההתנגדות" (תרגום חופשי שלי) בעיקר בחלק הספר הקרוי "התבוסה המוזרה" (L'étrange Défaite). בלוך היה חלק מהאירועים בהיותו קצין מילואים בצבא צרפת ולאחר מכן חבר ברזיסטאנס, עד שנתפס והוצא להורג.

מפקדי חיל המשלוח האנגלי, לאחר שנוכחו באוזלת היד של שותפתם המקומית, החליטו למזער נזקים ולהציל את מה שניתן מהצבא הבריטי. בחיפוי מטוסי ה- R.A.F ובהנהגתו האמיצה של צ'רצ'יל חילץ את עצמו צבא של מאות אלפי חיילים לראש גשר על החוף של דנקרק וחופים סמוכים במטרה לקיים מבצע חילוץ בהיקף של יציאת מצרים. היסוס של ההנהגה הגרמנית – הוויכוח בין הפיהרר לראונשטט, מפקד כוחות הפשיטה המשוריינים, אם להמשיך ולרדוף את הצבא האנגלי המתכנס על החוף או להימנע מהסיכון של אובדן כלי שריון רבים באזור רווי תעלות מים – נתן מרווח זמן מספיק להעברת למעלה משלוש מאות שלושים ושמונה אלף חיילים אנגלים בין 27 במאי עד ליום ה-4 ביוני, יום שבו הועמד כל הצי האנגלי המוזר לטובת פינוי חיילים צרפתים וחילץ גם אותם. 26,000 חיילים צרפתיים אלו היוו את שלד צבא צרפת החופשית של הגנרל דה גול בהמשך המלחמה.

סרטון ממבצע דינמו https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Dunkirk2.gif

מבצע החילוץ הדרמטי התאפשר הודות לעליונות המטוסים האנגליים בקרבות אוויר עם הלופטוואפה הגרמני, שניסה להשמיד כלי שיט רבים ככל האפשר, ובעיקר בזכות גיוס מלא של מאות כלי שיט אזרחיים וצבאיים – בסך הכול 861 אניות, משחתות, שולות מוקשים, אסדות, סירות, יאכטות – ש-243 מהן טובעו במבצע זה.

אלפי יורדי ים אנגלים, שהראו רוח התנדבות והתגייסו למאמץ למרות הסיכון, אפשרו להעביר חזרה אל האי האנגלי את החיל הענקי שנותר בכיס דנקרק על החוף, בעוד שהגרמנים מתלבטים אם לחסלו. מבצע בלימת הגרמנים באגפים, לחימה עיקשת, ארגון וקור רוח הצילו את האנגלים מתבוסה והכינו את הצבא האנגלי למשימותיו הרבות בעתיד לבוא. תיאור מפורט מגובה בהעתקי תשדורות ומברקים נמצא בכרך "שעתם היפה", השני בזיכרונות וינסטון צ'רצ'יל "מלחמת העולם השנייה" (הוצאת עם הספר, בתרגומו של אהרון אמיר).

ארבע שנים בדיוק חלפו מחילוץ הצבא האנגלי. הגרמנים ביצרו את חופי צרפת והקימו את החומה האטלנטית האדירה וציפו לפלישת בנות הברית לצרפת. המקום הטבעי לנחות בו היו חופי דנקרק וקאלה, הנמצאים במרחק הקצר ביותר מהאי הבריטי, אבל הגנרל אייזנהאואר חשב שנחיתה בחופי נורמנדי, המרוחקים יותר, תתאים למהלך צבאי קלאסי הדורש הפתעה בפתיחה, כפי שעשו הגרמנים כשפלשו לצרפת דרך הרי הארדנים. אייזנהאואר הנחית את כוחות הפלישה של בנות הברית על חולות נורמנדי סמוך לעיירת החוף באייה (Bayeux), עיירה נורמנית שמנציחה על אריג רקום את מעללי הגבורה של ויליאם, שיצא מחופיה לכיבוש אנגליה ב-1066.

רק 29 שנים חלפו מאז הפינוי המוצלח של הצבא האנגלי מדנקרק, ושוב מבצע צבאי מרתק – והפעם של הצי הישראלי – על חופי צרפת. קצת דרומה מבאייה הימי-ביניימית שעל חוף נורמנדי שוכנת עיר הנמל שרבורג, שנכנסה להיסטוריה הימית של ישראל הצעירה כש"תרמה" לחיל הים הישראלי הקטן את ספינות הסער. ב-1969 הוחלט להפר את האמברגו שהטיל נשיא צרפת דה גול על אספקת כלי לחימה לישראל, וביניהם ספינות סער שנבנו עבור חיל הים הישראלי במספנות שרבורג בצרפת. מבצע הברחת הספינות המהירות, על אף האמברגו הצרפתי, היה ראוי כבר מזמן לתיעוד הוליוודי. זה כנראה עוד יגיע.

הרשימה מוקדשת לקצין חיל הים, מפקד שייטת 13 בעל עיטור המופת אל"מ מיל' גדי שפי, שהלך לעולמו לאחרונה. יהא זכרו ברוך.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

2 תגובות

  1. אחרי בגידת בריטניה היא נותרה אצת המשענות החשובות של אירופה

  2. חיבור מעניין של אירועים היסטוריים מתקופות שונות על בסיס גיאוגרפי מסוים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

צילום של גדעון

טעון שיפור

לישראל דרוש מבנה ממשל אפקטיבי ויציב שיאפשר משילות

תמונה של בורוכוב

סכנת נעילה

על הסכנה שבנעילת מכשירים ממרחב הסייבר