21 ביוני, היום הארוך בשנה, במרכז העולם

סיפורים מאיי לופוטן שבנורווגיה
לופוטן נורווגיה צילום: Vincent van Zeijst commons.wikimedia.org

את היום הארוך בשנה העברנו השנה בצפון, כלומר בצפון העולם – איי לופוטן הנורווגיים, הנמצאים בחוג הקוטב הצפוני ושמש מאירה אותם ללא הפסק במשך חודשיים וחצי, כמעט ללא שקיעה. ב-20 ליוני ניכרה תכונה רבה במרכולים שבמרכז סבולבר, העיירה ששהינו בה, כשתושבים הצטיידו במצרכי מזון לחגיגת אמצע הקיץ. ממקומי חביב דובר אנגלית משובחת, ששירת בצי הסוחר הנורווגי רוב חייו לפני שפרש לעיירת הולדתו באיים הצפוניים, שמעתי הסבר מעמיק שעל פיו איי לופוטן הם מרכז העולם.

גאומטרית אפשר לאשר כי כל אתר בעולמנו הוא גם מרכזו ולא לטעות, בהנחה שכוכב הלכת שאנו חיים עליו הוא כדור. אבל ספקנים כופרים בכך, וכנראה הם עומדים להתרבות לאור הצלחת ספקנותם בדבר התחממות כדור הארץ וספקנותם בדבר מוצאנו; בטורקיה למשל יבוטלו לימודי תורת האבולוציה. אבל הקביעה הגאוגרפית המגדירה את האיים הצפוניים בקוטב ולא במרכז מקובלת גם על השוללים את המבנה העגול של כדור הארץ, את מוצאנו מהקוף ואת הנזק שגורמים גזי החממה.

בסיוע תנועות יד רחבות הבהיר המקומי כי האיים נמצאים בתווך שבין ים ברינג הצפוני, משם מגיעים בשחייה עשרות מיליוני דגי הבקלה, לבין זרם הגולף, העולה מחופי פלורידה ופוגש בדגים לחופי האיים, ומאפשר להם להתרבות במים חמימים יותר מאשר מי הקוטב הקפואים. לגביו זהו מרכז העולם.

איי לופוטן – מרכז העולם?

גם לגבי מדינתנו הקטנה יש הסבורים כי היא שוכנת במרכזו של העולם. חלק רואים את הר הבית כמרכזו ואחרים מסמנים את מרכז העולם לא רחוק משם, בסלע שבתחתית כנסיית הקבר – אבן השתייה, מרכז העולם. כך או כך, לנו ברור כי מרכז העולם נמצא בינתיים בוושינגטון, לפחות עד אשר הצונמי הסיני ישנה את מיקומו – לבייג'ינג, מן הסתם.

אבל הרי נוסעים רחוק כל כך כדי לשכוח את היריבויות הפוליטיות ולחזות בטבע המדהים ביופיו. כאן חיים אלפי דייגים שזה מאות בשנים מוצאים פרנסתם מדיג בקלה, בעיקר, למרגלות צוקי הרים משליגים. אלא שגם מקום מרוחק זה קשור לטבורו של עולם.

המלחת וייבוש דגי הבקלה לצורך שיווקם החלה במאה ה-15. בעידן טרום מכולות הקירור הייתה זו הדרך היחידה לשנע דגים וכך לספק את צורכי מיליוני הקתולים, באיטליה, בספרד ובמדינות נוספות, הנמנעים מאכילת בשר בימי שישי.

בפורטוגל, ארץ דייגים אף היא, ניתן לדג המיובש שמו הרווח Baclau – בקלה. הדעה הרווחת בלופוטן וגם באתרי אינטרנט קתוליים היא שבגלל שוחד שנתנו סוחרי הדגים לאפיפיור, הוא הוציא היתר אכילת דגים בימי שישי. אבל העדויות בדבר אכילת דגים על ידי מאמיניו של הצלוב מופיעות כבר בימים הראשונים של התגבשות המסורת הנוצרית, שהרי נס "הלחם והדגים" לא התרחש באיי הצפון אלא על גדות ים הכנרת. כך או כך, אתר רשמי של הכנסייה מעדכן כי אכילת דגים בימי שישי מותרת בהחלט מכוח החלטות ועידת הוותיקן השנייה שהתקיימה ב-1962.

הגרמנים כבשו את נורווגיה באביב 1940, חודשיים לפני שכבשו את פריז. איי לופוטן נכבשו אף הם. מפעלים לייצור שמן דגים באיים שועבדו למערך המלחמה הנאצי – השמן שימש לתעשיית הניטרוגליצרין, המאפשר את ייצור הדינמיט. בזיכרונותיו מספר וינסטון צ'רצ'יל על פעולת הקומנדו המוצלחת בשנת 1941 שהחריבה את מתקני הייצור והאחסון של שמן הדגים באיי לופוטן והרימה את המורל הירוד של תושבי האי הבריטי באותה עת.

נורווגיה איננה מרכז העולם, אך הסכמי אוסלו הידועים עירבו אותה בקלחת הים תיכונית. אוסלו שוכנת בדרום הארץ הנורווגית, וכדי להגיע לצפונה יש לטוס עד לנרוויק, עיר קטנה על חוף הים, ומשם ברכב כשעתיים עד לאיים. כביש E-10, שנחנך לא מכבר בסיוע כספי האיחוד האירופי – שאנגליה עדיין שותפה בו – מאפשר מעבר קל אל האיים, ללא תשלום אגרה וללא שיט במעבורת, באמצעות גשרים ומנהרות.

האנגלים הגנו בחירוף נפש על נורווגיה הצפונית ב-1940 והשמידו במפרץ של נרוויק אניות מלחמה גרמניות. הם נטשו את נורווגיה בגלל אילוצי המערכה בצרפת, אך ב-1941 פעלו פעולת קומנדו באיי לופוטן, וכמובן פגעו בתכנית החימוש הגרעיני של היטלר ב-1943, כשבשיתוף לוחמי מחתרת נורווגים פוצצו את מתקן המים הכבדים בטלמרק בצפון מזרח נורווגיה, שעליו שמו הנאצים את יהבם – הייתה זו, כנראה, פעולת הקומנדו המפורסמת ביותר באותה תקופה. מה חבל שבסופו של דבר, לאחר שנים של שיתוף, החליטו האנגלים להתנתק מאירופה.

הפשיטה על המפעל ההידרואלקטרי בנורווגיה תועדה בספר "המצוד אחר הגרעין של היטלר" ובסרט "גיבורי טלמרק". מדובר בפעולת החבלה הנועזת והמוצלחת ביותר של הקומנדו הבריטי במלחמת העולם השנייה.

אז יצאנו לצפון, ממש צפון ארקטי, לחפש את קצה העולם, אבל נשארנו במרכזו.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

4 תגובות

  1. לא בערי בירה ובמשחקי כדורגל של קבוצות מפורסמות
    בטבע בקצה העולם

  2. המאמר והצילום שלך מהמקום עשו לי חשק לדעת יותר אולי מי יודע יום אחד …..

  3. הזדמנתי למקום לפני כמה שנים ולא מי יודע מה התפעלתי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של אורית

שינון ולא יותר

הערכת הלמידה בישיבות על פי הטקסונומיה של בלום

תמונה של יגאל

חרקירי מודרני

הדרגים הפוליטי והביטחוני חייבים לקחת אחריות אמיתית

דילוג לתוכן