ירושלים של מעלה

את יום ירושלים חוגגים בישראל פעם בשנה, בכ"ח באייר, אבל בדרום אמריקה חוגגים אותו, כמדומה, המאמינים הנוצרים בכל ימות השנה.

המשטרים הכושלים ברובם של הסוציאליזם של המאה ה-21 בדרום אמריקה מגלים עוינות למדיניותה של ישראל בשטחים, אבל ברחובות דרום אמריקה אפשר למצוא גם מעריצים שלה, וכאלה שביקרו או חולמים לבקר בירושלים כצליינים. מעריציה של ירושלים באים מכל שכבות החברה, גם מקרב הפוליטיקאים, אבל המשיחיים שבהם ראויים ללא ספק למחקר בפני עצמו.

מאז שנחתתי לראשונה בדרום אמריקה, גיליתי מחדש את ירושלים, אבל כמדומה שזו ירושלים אחרת לגמרי מזו שהכרתי במרוצת השנים הרבות שהתגוררתי בה. את העיר שזכיתי להכיר בדרום אמריקה אפשר לכנות "ירושלים של מעלה", ואילו אני התגוררתי, בעוונותיי, בירושלים של מטה. בכל פינה שבה דרכתי בדרום אמריקה וסיפרתי שאני מירושלים, נתקלתי בתגובות שגבלו לעתים בסערת חושים אמיתית ומדבקת – התנהגויות אופוריות שהזכירו לי את הסינדרומאים שפגשתי ברחוב יפו בירושלים, שהובלו אחר כבוד לאשפוז.

כשסיפרתי פעם לנהג מונית לטיני שאני מירושלים, הוא כמעט שעשה תאונה מרוב התרגשות. "אה, הבּיבּליָה, לה טיירה סנטה, חרוסלן," אורו עיניו של הנהג, והוא הצביע על תמונת ישו המקשטת כקמע את המונית.

בהזדמנות אחרת הוזמנתי לביתה של סניורה כבודת מראה. בעודה משקה אותי בבטידו שכלל את מיטב פירות העונה, היא השביעה אותי בעיניים דומעות שאסכים לקבל ממנה מכתב על מנת שאטמין אותו בכותל המערבי. הסניורה נפרדה ממני בברכה בעברית מרוסקת מעט: "בשנה הבאה בירושלים הבנויה".

ברחבי הקונטיננט נתקלתי בלא מעט אנשים שעיניהם אורו או שצווחו בהתרגשות למשמע שמה של העיר הקדושה, עד שלא מעט ציפורים מסביב התעופפו בבהלה. כמה מהם אף כרעו ברך בדרמטיות, החלו להעטיר על ראשי ברכות מאלפות, התפללו בדבקות, שרו וזימרו כאילו הם ניצבים מול אבני הכותל המערבי או קברו של ישו. בשל חזותי החיצונית – קומתי הגבוהה וזקני – לא פעם זכיתי שיתייחסו אליי כאילו הייתי המושיע הנוצרי, והעובדה שאני משם, מירושלים, פתחה בפניי דלתות והעניקה לי לא מעט חסדים.

כל מה שסיפרתי להם על ירושלים של מטה, לא שינה כהוא זה לעדת המאמינים המשיחית ולא פגם במאומה בדימויה המקראי-ביבלי. לבסוף נאלצתי להשתכנע שרחובות ירושלים – העיר שבה כאמור התגוררתי שנים רבות, ואילו הם לא ביקרו בה מעולם – אכן מרוצפים כסף וזהב, שישו עדיין מתהלך בסמטאותיה עטוף בגלימתו, שמשיח בן דוד הגיע והביא בכנפיו את חזון אחרית הימים, ושוררים בה שלום, שלווה, אחווה וצדק עלי אדמות. אמן ואמן.

סדרת המפגשים הזו דרבנה אותי ליזום את הוצאתן לאור של שתי אסופות על ירושלים. האחת "ירושלים של האנדים", בעברית ובספרדית, שבה משתתפים יוצרים לטינים הכותבים על ירושלים (הספר בעברית ראה אור בהוצאת כרמל, 2009. תרגום מספרדית: לאה פרישברג ותנחום אבגר); השנייה "ירושלים של מעלה, ירושלים של מטה" (אמדאוס, 2015).

באסופה זו, שראתה אור לפי שעה רק בשפה הספרדית, משתתפים שמונים יוצרים ישראלים, והיא מקיפה יותר מאלף שנה של ספרות עברית שנכתבה על העיר, מאז ימי תור הזהב בספרד ועד ימינו.

האסופה מחולקת באופן כרונולוגי לתקופות ומאפשרת לקורא הלטיני לעקוב אחר שינוי התכנים והסגנונות של הספרות העברית. קשת הנושאים באנתולוגיה, הכוללת צילומים רבים של העיר (רפי קוץ ועליזה אורבך ז"ל), היא נרחבת מאוד, ופורשת את חיי היום-יום לצד הנושאים הבוערים הנמצאים ברומו של עולם או סוגיות בעימות.

השוואה בין תוכני שני הספרים האלה גילתה לי שוב שיש שתי "ירושלים", האחת לטינית והאחת ישראלית, שונות מאוד זו מזו, אבל המפגש הספרותי ביניהן מרתק.

ובינתיים, צריך להצר על כך שהגופים הממונים על ההסברה הישראלית והיהודית בחו"ל, לא עושים בספרים כאלה שימוש הסברתי נרחב יותר, וכל זאת על מנת להציג בפני הלטינים את הפנים הספרותיות היפות של ירושלים, ולא רק את אלה המורכבות יותר, הנשקפות אליהם ממהדורת החדשות בטלוויזיה.

*

ירון אביטוב פרסם ספרים אחדים על ירושלים, ובהם "כשג'ימי ביקש שיקברו אותו בעמידה", העוסק בגיבורי שוק מחנה יהודה והנחלאות, "שומע במותו את הים", העוסק בפרשיות היסטוריות הקשורות לירושלים, וכן "הסתכלות" – מחקר ראשון מסוגו ופורץ דרך על בתי החולים הפסיכיאטריים בעיר.

נוסף לכך פרסם רומנים כמו "פתק מאמא" ו"הומלס".

שש אנתולוגיות של ספרות עברית בעריכתו ראו אור בשפה הספרדית: "עם הספר", "אחד אלוהינו", "ספר השלום", "הציפורים לא שרות באושוויץ", "ירושלים של מעלה, ירושלים של מטה", "כתוב באפר".

כמו כן ביים חמישה סרטי תעודה העוסקים ברובם בשורשים יהודיים בדרום אמריקה ובתולדות האנוסים, בהם "אמריקה לדינה", "הרובע היהודי" ו"הפינה האחרונה".

בשנת 2012 זכה בפרס "שגריר הספרות העברית בדרום אמריקה" ובעבר זכה בפרסים נוספים, בהם פרס ראש הממשלה לספרות, פרס קרן ירושלים לספרות יפה ועוד.

המעוניינים לקבל מידע או לרכוש את הספר "ירושלים של מעלה, ירושלים של מטה" בשפה הספרדית מוזמנים לפנות לכתובת הדוא"ל הבאה: avitovya@gmail.com