נתיבי תרומה

הרגולציה וגבולותיה – גישת רשות המסים
תמונה של ד"ר לימור
ד"ר ניסן לימור

הפרסומים שהיו לאחרונה בדבר המימון שסיפקה חברת "קוקה קולה" לעמותת "דע אמת", העוסקת במאבק באנטישמיות, העלו תהיות באשר לדרכי התנהלותן של עמותות, השכר המשולם בהן והנהנים ממנו. מבלי להיכנס לפרטי המקרה, פרסומים אלה מעלים את שאלת מקומה של הרגולציה הממשלתית כלפי ארגונים ללא כוונת רווח.

הרגולציה הקיימת כלפי עמותות וארגונים מבוססת בעיקרה על חוקי התאגדות ושני קווים מנחים אותה: האחד, מילוי הוראות החוק במלואן, בלא כל הבחנה בין סוגי הארגונים. השני, רצון להגן על הציבור. לצד החקיקה התווספו עם השנים הנחיות, ואלה הלכו והסתעפו ויצרו עומס רב על הארגונים, עד שהן מקשות ובולמות חדשנות ויזמות. האם בכל מקרה אכן נדרשת הפעלה של שלל כלי הרגולציה העומדים לרשותה של המדינה?

בהתייחס לעיקרון הראשון, הנחת המוצא אמורה להיות שהתאגדותם של ארגונים ופעולתם נעשית כדין. אם לא, לרשות המדינה עומדים כלים חוקיים לטפל בסטייה, ככל טיפול בעבירה על החוק הנעשית על ידי תאגיד כלשהו.

העיקרון השני עניינו בהגנת הציבור. נטען כי המדינה חייבת להגן על הציבור מפני שימוש במשאבים – תרומות, התנדבות וכדומה – שלא למטרה לה ניתנו. עיקרון זה מחייב לבחון מיהו הציבור שיש להגן עליו בהתייחס למקור המשאבים, מי הנותן ולמי היכולת לבחון את השימוש בהם למטרתם.

ניתן לאפיין ארבעה נתיבים של מקורות כספיים: הראשון – כספי מדינה, שלגביהם אין חולק כי חובתה של המדינה לעגן בכללים את מתן כספי הציבור, לרבות פיקוח על השימוש בהם למטרתם; רגולציה זאת נעשית על ידי החשב הכללי באוצר ומשרדי הממשלה אשר מעבירים את כספי המדינה. השני – כספי קרנות, תאגידים עסקיים ותורמים בעלי הון; לאלה יש כלים המאפשרים להם להתנות את תרומתם, לבחון את השימוש בה ואף לבטלה או לעצרה. השלישי – כספים של חברי הארגון התורמים מהונם ומזמנם; גם לאלה יש כלים להבטיח כי השימוש בתרומתם ייועד למטרתה. והרביעי – הציבור הרחב, זה התורם במבצעי התרמה, בהתרמה טלפונית, בפינת הרחוב וכדומה. לציבור זה אין כלים ויכולת ממשית לבחון את השימוש בכספי תרומתו והוא זקוק להגנתה של המדינה.

מדינות רבות קבעו בחקיקה כללים לגבי גיוס משאבים: מי רשאי, כיצד ומהם כללי הדיווח החלים לגביו. מדינת ישראל טרם עשתה כך. העדרה של חקיקה זאת ניתב את הרגולציה למרחבים רחוקים מיותרים לחלוטין. אם כן הממשלה צריכה לקבוע כללי דיווח במקום להפעיל רגולציה מיותרת.

אם נחזור לדוגמה שבפתיחה, האם עניינו של הרגולטור הסטטוטורי לבחון את שיקול הדעת של תורם אשר ביכולתו לפקח על תרומתו? בחינה מהותית של הפעילות והשאלה אם על המדינה לתת לתורם הטבת מס בגינה – זו סוגיה נפרדת המטופלת על ידי רשות המסים. לאחרונה שינתה רשות המסים את מדיניותה. בבואה לבחון את היבט הטבות המס היא בוחנת את מהות הפעילות, הלכה למעשה, ולא כוונות ומטרות. לעומת הרגולציה של הרשם הסטטוטורי, ההולכת ומסתעפת, ברשות המסים מתפתחת מדיניות שביסודה גישה פתוחה ועניינית.

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

13 תגובות

  1. כל עוד תרומה נעשית למען הציבור ולטובתו לא ראוי לממשלה לשים רגליים ולפגוע בתורמים ובנתרמים.

  2. הגיעה הזמן שהמדינה תקבע כללים לא לפי דעות פוליטיות אלה לפי הסיוע לציבור.

  3. המלחמה הממשלתית בעמותות השמאל הפכה לרדיפה. במקום פלורליזם אנו צופים בממשלה ימנית נוקשה שמנסה לאסור פעילות שאינן תואמות את ערכיה. ברור שמדובר במהלכים לא ראויים ופסולים דמוקרטית.

  4. עמותות נועדו לפעול למען הציבור גם כאשר מדובר בחלק מהציבור ובמפורש לא ברובו. ניסיונות הממשלה לפגוע בעמותות רק יגבירו את הצורך הציבורי לפעול למען שינוי!

  5. האם יתכן שחברה עסקית תתרום לעמותה שמקדמת אינטרסים של מתנחלים ווהנציגים של המתנחלים ידברו מראש עם נציגיהם בכנסת שיצביעו בעד אינטרסים של אותה חברה?
    או שחברה עסקית שרוצה לתרום לבצלם תקבל התראה שאם תנשה זאת בדיון הבא בכנסת שנוגע לאינטרסים שלה יכשילו אותה?

    1. חשש מאוד הגיוני שהפך למציאות במקרים רבים. גרוע מכך, עמותות שמזוהות עם השמאל אין להם על מי לסמוך. הממשלה עשתה ועושה כל מאמץ לחסום אותן גם אם מדובר בצרכי רווחה ולא פוליטיקה.

      1. עמותות ימין מקבלות תרומות מגופים כלכליים שאין להם לכאורה שום קשר לאידיאולוגיה פרט לרצון לקבל תמורה

  6. התשלום של קוקה קולה הגיע לנתן אשל. אשל בעצמו הודה בזאת בראיון עיתונאי שעסק בנושא. הנה דוגמה לכסף שעבר למימון אנשי ימין ולא לסמאלנים…

  7. עמותות שלא מקבלות כסף מהמדינה ואינן נעזרות ע"י כספי ממשלה אסור להגבילן בקבלת כספים. רוב העמותות פועלות לשיפור איכות החיים בתחומים רבים.

  8. גם אם התרומות במישרין וגם אם בעקיפין. לא יודעת איך מונעים זאת אבל צריך למצוא דרך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

הסהר הטורקי

מה עומד מאחורי ההתקרבות של טורקיה למדינות האזור