מנהיגות כושלת

לרוב אנו קוראים או כותבים על מנהיגים משכמם ומעלה. מתארים את תכונותיהם הטובות, את השפעתם על החברה, על המדינה או אף על העולם כולו. אנו מתבוננים בפועלם ומבקשים ללמוד מהם וללכת בדרכם. אולם הפעם, במאמר זה, אבקש לחרוג מהמקובל ולכתוב דווקא על מנהיגים כושלים.

במשך 45 שנות עבודתי הזדמן לי להכיר מנהלים רבים, שונים אלו מאלו, שלמדו בבתי מדרש ניהוליים שונים. לכל אחד מהם היו תפיסות ניהוליות "סדורות" על פי דעתם האישית. עם השנים זיהיתי שפע סוגי כשלים, אבחנתי שפע של כישורים לקלקל אווירה, להרוס חדוות יצירה, להפריע לצוות לפעול כהלכה, להציק.

רשימת הפגמים והכשלים בניהול ארוכה ביותר. אלו מביניכם שהיו או עודם שכירים, ודאי מבינים היטב למה כוונתי. להלן כמה דוגמאות: ניתור מהיר בין משימות, בלי להצביע על ההכרחיות; ביצוע משימות קלות בלבד ולאו דווקא את ההכרחיות, גם אם יכחישו עובדה זו; חוסר יכולת לעבוד בצוות, גם אם זוהי המסגרת; הצבת אג'נדה אישית לפני כל אג'נדה חברתית או קבוצתית; ניתוק מהמציאות; רצון לעשות את המוטל עליו רק כדי לצאת ידי חובה, כשבבירור הוא נראה משועמם פעמים רבות, או אולי לא מרוצה מעיסוקו.

מנהל או מנהיג כושל הוא לעתים אדם לא מהימן, המתקשה להשיג את אמונם של אחרים, ובנוסף על כך מתכחש לתכונתו זו ולמגרעות אחרות בשיטות הניהול שלו. הוא משתדל לרכז בידיו סמכויות, ולא סומך על אחרים ועל כן גם יימנע מלקחת סיכונים. הוא איננו מעצים את האחר ואיננו מאפשר לו "לפרוח" בעצמו. מנהל/מנהיג כזה הוא לרוב חסר סבלנות ומאבד עשתונות במהירות, ולעתים מקבל החלטות ללא שיקול דעת. פעמים רבות הוא אדם אדיש, מבודד ומנוכר מהסביבה, ויתקשה לבנות קשרים המבוססים על אמון הדדי.

לצערנו, רובנו נתקלנו בטיפוס היהיר, וכשזה מנהל או מנהיג, תכונה זו מועצמת. רק הוא ואין בלתו, והדוגמאות רבות במגוון תחומי החיים, מאלכוהול ורוד ועד מדיניות כלל עולמית. ישנם מנהלים/מנהיגים אגואיסטים, צרי אופקים שרק מתחזים למשכילים ולבעלי חזון; כאלו שתמיד יבקשו לרצות את האחרים – לכאורה; כאלו שמסרבים לכל רעיון חדש, לחשיבה פורצת דרך, או למשובים. מנהיגים/מנהלים שרוצים להיות אהובים בכל מחיר, אך עושים זאת בדרך אובססיבית, משיגים את המטרה ההפוכה ומשניאים עצמם על הציבור או על העובדים.

בטוחני שבעת שקראתם את המאמר, חלפו בראשיכם שמותיהם של מנהיגים מוכרים. בהחלט מדובר בלא מעט מועמדים, אינני מכוון את דבריי בהכרח למנהיג מסוים, הותרתי מקום לדמיונו של הקורא. אשמח לקרוא את תגובותיכם ובוודאי תגובות של אלו מביניכם שמוכנים לחשוף על מי בדיוק הם חשבו.