קיום תחילה

מחשבות על סוגיית שתי מדינות לשני עמים
תמונה של צביקה קליך
צביקה קליך

לאחרונה מלווה אותי תחושה לא טובה נוכח הטיעונים ההולכים וגוברים של השמאל הישראלי בשאלה הפלסטינית. במאמר זה איני מתיימר להציג מחקר או ניתוח של מקורות אקדמיים אלא לשתף את רחשי לבי עם הקוראים. לדעתי ראוי לבחון כמה מהמושגים ומהנחות היסוד של השמאל הישראלי.

נקודת המוצא של השמאל הנה שתי מדינות לשני עמים. יש כאן לכאורה שני עמים: ישראלי (יהודי?) ופלסטיני (ערבי?). אם כך הרי נוצר ערפול באשר לערביי ישראל. הם פלסטינים? ערבים? ישראלים? הם כביכול ישראלים, אבל הם גם ערבים ואולי פלסטינים. ראו לדוגמה את הבדואים, רבים מהם מגדירים עצמם כיום כפלסטינים.

לטענתי, המושג "ישות פלסטינית" הוא ברובו, למעשה, יצירה של ישראלים אחוזי שנאה עצמית ובעלי חוש צדק מוגזם. הם המציאו ויצרו נרטיב פלסטיני שבסופו של דבר פועל נגד עצמם. מעין צורך בהלקאה עצמית ורצון אובססיבי לרצות את האחר – תולדה של שנים רבות של פוגרומים ופרעות שמחקו את תחושת הלאומיות. למשה רבנו נדרשו 40 שנה במדבר כדי להוציא את העבד מהעברי. כמה זמן יידרש כדי להוציא את העבד מהיהודי לאחר 2000 שנות גלות, פוגרומים והשפלות?

במו ידינו הבאנו מתוניס את ערפאת וחבר מרעיו בשעה שכבר ירדו מגדולתם בעיני תומכיהם, והמלכנו אותם על ערביי הגדה במימון נדיב של מדינת ישראל. שלטונם נכפה על התושבים. מהלך זה הסתכם באכזבה גדולה, מפני שאף שאולמרט, ברק, וליבני הציעו להם 95% משטח הגדה, את מזרח ירושלים, את זכות השיבה ועוד, ערפאת וראשי ההנהגה לא הסכימו! הם הבינו שיוכלו לדרוש ולקבל עוד ועוד, והיהודים, בחלקם, יסכימו גם יסכימו.

ובמרחב המוסלמי סביבנו יהום הסער – אפגניסטן, עיראק, תימן, סוריה, לבנון, ולוב הפכו ממדינות לאוסף כנופיות. ירדן, פקיסטן, ומדינות המפרץ ניצבות על כרעי תרנגולת. אירופה סופגת אל קרבה המוני פליטים מוסלמים ומשנה פניה.

בנסיבות אלה איש בעולם לא באמת מעוניין להקים מדינה מוסלמית קטנטונת נוספת. גם מדינות ערב לא מעוניינות. מי אם כן מעוניין בכך? מדינת ישראל, כולל מפלגת הליכוד, והתקשורת שדנה בסוגיית "שתי המדינות" ללא הפוגה. יש בקרבנו דורות שלמים של אנשי תקשורת, עיתונאים, עורכי דין ועובדי "זכויות אדם" שמתפרנסים מ"הבעיה הפלסטינית". חלקם מקבלים מימון ישיר ממדינות אירופה ומרמאללה.

לדעתי, נחוצה עבודה רבה כדי לגרום לרבים מבני עמנו להתגאות במורשתם, ולדאוג בראש ובראשונה לקיומו התמידי של עם ישראל. רק כך יובטח עתידנו.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

10 תגובות

  1. צביקה היקר. העלת סוגייה בעייתית ביותר אבל, לא ציינת מה האלטרנטיבה שאתה חושב שתפתור את הבעייה העומדת לפיתחנו. אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש בעייה. האם המצב הנתון נראה לך נכון? או אולי אתה דוגל במדינה אחת לשני עמים. מכל ההשתלחות שלך בשמאל לא הבנתי למה אתה חותר.

  2. מול כשישה וחצי מיליון יהודים בישראל, אתה יודע כמה פלסטינים יש ביהודה ושומרון, ישראל ועזה?

    1. וכמה ערבים יש במזרח התיכון?
      וכמה מוסלמים יש בעולם?
      ומה זה בכלל משנה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

שרטוט סמלי בית

מהי חברת ניהול נכסים?

שירותים נרחבים לבניינים על מנת שהמבנה יישאר מטופח וישמור על ערכו

שאול אייזנברג

שכונה

פיטורי המאמן במכבי תל אביב

פיצוץ אטומי

על הסף

חידוש הסכם הגרעין עם איראן – תרחישים אפשריים